צירים לבולם ושילדת אופניים

צירים לבולם ולשלדה: מה הם מחזיקים

ציר עובר, כמו שמכנים אותו לפעמים, הוא מוט שעובר דרך הרכזת של הגלגל ומתברג אל צד אחד של הבולם או של השלדה. הוא מחליף את המוט הדק עם ידית הפתיחה המהירה שהיה נפוץ באופניים ישנים.

היתרון שלו הוא קשיחות. הקוטר העבה והחיבור המוברג הופכים את הבולם, הרכזת והשלדה ליחידה אחת, כך שהגלגל לא מתעקם בפנייה חדה ולא זז תחת בלימה חזקה. בבלמי דיסק זה חשוב במיוחד, כי הדיסק צריך לשבת בדיוק במקום ביחס לקליפר, וכל תזוזה קטנה מורגשת כשפשוף או כרעש.

המחיר של הקשיחות הזו הוא שהציר הפך לחלק ספציפי. ציר אחד מתאים רק לסוג מסוים של בולם או של שלדה, ומי שמאבד אותו, שובר אותו או מגלה שהוא נשחק, צריך למצוא בדיוק את המקביל לו. כאן נכנסת הקטגוריה הזו.

המספרים שמגדירים צירים לאופניים

כל ציר מתואר בצמד מספרים כמו 15x110 או 12x148, ובכמה נתונים נוספים שלא תמיד מופיעים בשם. כדי להזמין נכון צריך להבין את כולם.

• הקוטר. המספר הראשון, במילימטרים, הוא עובי המוט. ברוב אופני השטח המודרניים הציר הקדמי עבה מעט יותר מהאחורי. הקוטר חייב להתאים בדיוק לחור בבולם או בשלדה ולרכזת של הגלגל, ואין אפשרות לשלב קוטר אחר גם אם ההבדל נראה זניח. לכן מודדים או קוראים אותו מהמפרט ולא מנחשים לפי המראה.
• רוחב הרכזת. המספר השני הוא המרחק בין שני הצדדים של הבולם או של השלדה, ובפועל גם רוחב הרכזת. הוא מפריד בין תקנים שונים, למשל בין ציר קדמי רגיל לציר קדמי בתקן Boost. רכזת רחבה יותר דורשת ציר באורך מתאים, ולכן זה הנתון שמבדיל בין מוצרים שנראים זהים.
• האורך הכולל. מעבר לרוחב הרכזת, הציר צריך לעבור גם דרך הצדדים של השלדה ולהיכנס לתוך ההברגה. אורך כולל שונה בכמה מילימטרים יכול להשאיר את ההברגה לא תפוסה או לבלוט מצד שני. הנתון הזה מופיע לעיתים רק במפרט של יצרן האופניים ולא על הציר עצמו.
• צעד ההברגה. המרחק בין שתי שיניים של ההברגה בקצה הציר. יצרנים שונים משתמשים בצעדים שונים, ולכן שני צירים באותה מידה בדיוק עלולים לא להתברג באותה שלדה. זה הפרט שהכי קל לפספס והכי קשה לנחש, ולכן יש לו פרק נפרד בהמשך. אם הציר המקורי זמין, הוא נקודת ההשוואה הטובה ביותר.

צירים קדמיים: 15x100 לעומת 15x110 Boost

בקדמת אופני השטח שולטים שני מידות של צירים, שתיהן בקוטר זהה. ההבדל הוא ברוחב: אחת לרכזות ברוחב הרגיל והשנייה לרכזות בתקן Boost, שרחבות יותר.

15x100 היה התקן השולט בבולמי שטח במשך שנים, והוא עדיין נמצא על הרבה אופניים בשימוש. 15x110 Boost הופיע מאוחר יותר ונפוץ באופני שטח חדשים, כי הרכזת הרחבה מאפשרת גלגל קשיח יותר ומקום לצמיגים רחבים. שני הצירים לא מתחלפים: ציר קצר לא יגיע להברגה בבולם רחב, וציר ארוך יבלוט או לא יתהדק בבולם צר.

בעמוד יש צירים קדמיים בשתי המידות, כולם בהתאמה לבולמי Fox. מי שיש לו בולם של יצרן אחר צריך לבדוק התאמה מול המפרט של הבולם לפני ההזמנה.

צירים אחוריים בתקן 12x148 Boost

מאחור, הציר מחבר את הגלגל לשלדה עצמה, ובאופני שטח מודרניים המידה הנפוצה היא 12x148 בתקן Boost. הקוטר דק מעט מהציר הקדמי, והרוחב גדול יותר, כי הרכזת האחורית נושאת גם את גלגלי השיניים.

מה שמסבך את הציר האחורי הוא ההברגה. בבולם הקדמי, יצרן הבולם קובע את ההברגה ואת הממשק. מאחור, יצרן השלדה הוא שקובע, ושלדות שונות משתמשות בצעדי הברגה שונים ובאורכים כוללים שונים. לכן שני צירים אחוריים באותה מידה בדיוק, 12x148, עלולים לא להיות מתחלפים.

בעמוד יש שני צירים אחוריים במידה הזו: אחד בצעד הברגה מוגדר של 1.75 מילימטרים, ואחד שמוצג כתואם לרכזות DT Swiss. לפני שבוחרים ביניהם בודקים מה השלדה שלכם דורשת, כפי שמוסבר בפרק הבא.

הצירים שיש כרגע

RL ציר קדמי 15x110 מ"מ Boost תואם בולמי Fox מאלומיניום מבית RL ₪199 Sumart ציר אחורי לשלדה 12x148 מ"מ Boost תואם DT Swiss מבית Sumart ₪249

תקן Boost בצירים: איך יודעים אם האופניים בנויים לפיו?

הדרך הוודאית היא המפרט של יצרן האופניים, שמציין את תקן הרכזות מקדימה ומאחור. אם אין מפרט בהישג יד, אפשר לבדוק בעצמכם בכמה דרכים.

מודדים את המרווח בין צדי הבולם או השלדה, מבפנים, כשהגלגל מחוץ לאופניים. מרווח של כמאה מילימטרים מקדימה מעיד על תקן רגיל, ושל כמאה ועשרה על Boost. מאחור, מרווח של כמאה ארבעים ושמונה מילימטרים מעיד על Boost. דרך נוספת היא לחפש את המילה Boost על הבולם, על השלדה או על הרכזת, כי יצרנים רבים מסמנים אותה.

אפשר גם להסתכל על הציר הקיים. לעיתים מוטבעים עליו המידה או מספר דגם, ואם הוא מקורי, החיפוש לפי המספר הזה הוא הדרך המהירה ביותר למצוא תחליף מתאים.

צעד ההברגה: הפרט הקטן שמכשיל צירים אחוריים

ההברגה בקצה הציר האחורי מתברגת אל תוך תושבת בצד אחד של השלדה. אם הצעד של הציר שונה מהצעד של התושבת, הציר יתברג סיבוב או שניים ואז ייתקע, או גרוע מזה, יתברג בכוח ויהרוס את ההברגה.

לעולם לא מכריחים ציר שמתנגד. ציר נכון מתברג ביד בקלות עד שמתחילים להדק. אם מורגשת התנגדות כבר בסיבובים הראשונים, עוצרים, מוציאים ובודקים. תושבת הברגה בשלדה היא חלק שקשה ויקר להחליף, ולכן טעות כאן עולה הרבה יותר מהציר עצמו.

את צעד ההברגה מוצאים במפרט של השלדה, או מודדים בעזרת מד הברגות אם יש כזה. דרך מעשית נוספת היא להשוות לציר המקורי: מניחים את שני הצירים זה לצד זה ובודקים שהשיניים נופלות זו בתוך זו לכל אורך ההברגה.

צירים לבולמי Fox: למה הממשק חשוב

יצרני בולמים לא תמיד משתמשים באותו ממשק לציר. בולמי Fox מגיעים עם מנגנון סגירה ותושבות שמתוכננים לציר ספציפי, ולכן צירים קדמיים מסומנים לרוב כתואמים לבולמים של יצרן מסוים.

ההבדלים יכולים להיות בצורת הראש, במנגנון הנעילה ובאופן שבו הציר נאחז בצד הלא מוברג של הבולם. ציר שאינו תואם לממשק עלול להיכנס ולהתהדק, אבל לא לשבת כמו שצריך, וזה מצב מסוכן כי הוא לא תמיד מורגש לפני הרכיבה. לכן כשמחליפים ציר קדמי מתאימים אותו קודם כל ליצרן הבולם ולתקן, ורק אחר כך למחיר.

כל הצירים הקדמיים בעמוד מוצגים כתואמים לבולמי Fox, חלקם בתקן רגיל וחלקם בתקן Boost. מי שיש לו בולם Fox צריך לבדוק רק את התקן. מי שיש לו בולם אחר צריך לבדוק במפרט שלו אם הממשק זהה.

עוד מהקטגוריה

RL ציר קדמי לשלדה 15x100 מ"מ תואם Fox מאלומיניום מבית RL ₪199 RL ציר אחורי לשלדה 12x148 מ"מ בצעד הברגה 1.75 מ"מ מאלומיניום מבית RL ₪199

ידית פתיחה או ראש בורג: שני סוגי צירים

צירים מגיעים עם אחד משני סוגי סגירה. לחלק יש ידית שמסובבים ביד ואז סוגרים, ולחלק יש ראש שמהדקים במפתח אלן.

ציר עם ידית מאפשר להוציא גלגל בלי כלים, וזה יתרון ברור למי שמעמיס אופניים על הרכב לעיתים קרובות או מחליף פנימית בשטח. ציר עם ראש בורג נקי יותר, שוקל מעט פחות ולא נתפס בענפים, אבל דורש מפתח בכל הוצאה. רוכבי שטח רבים מעדיפים ידית מקדימה ובורג מאחור, או ידית בשני הגלגלים מטעמי נוחות.

בציר עם ידית חשוב לוודא שהידית נסגרת למקום שבו היא לא נוגעת בבולם ולא בדיסק, ושבסגירה מלאה היא נלחצת בכוח ולא נופלת בקלות. ידית שנסגרת בקלות רבה מדי מעידה על הידוק לא מספיק.

צירים שצריך להחליף: סימנים לנזק

ציר איכותי מחזיק שנים, אבל הוא לא נצחי. יש כמה מצבים שבהם החלפה היא הדבר הנכון לעשות, ולא כדאי לחכות.

• ציר עקום. אחרי נפילה או מכה חזקה, הציר יכול להתכופף מעט. מגלגלים אותו על משטח שטוח, וציר שמתנדנד או לא מתגלגל ישר צריך להחליף. ציר עקום לא יושב נכון בתושבות, ועלול ליצור עומס לא שווה על הרכזת ועל הבולם. הבדיקה לוקחת חצי דקה ושווה לעשות אותה אחרי כל נפילה.
• הברגה פגועה. שיניים שחוקות, שבורות או מעוותות בקצה הציר יגרמו לכך שלא יתהדק כמו שצריך, ולפעמים יפגעו גם בתושבת שבשלדה. ציר עם הברגה פגועה מחליפים לפני שמנסים להדק אותו שוב, כי כל ניסיון נוסף מסכן את השלדה עצמה. לפני ההתקנה של ציר חדש כדאי גם לבדוק בפנס את ההברגה בתושבת.
• ציר שאבד או נשאר מאחור. זה קורה יותר ממה שחושבים, בעיקר כשמוציאים גלגלים לצורך הובלה. ציר רזרבי במידה הנכונה חוסך יום רכיבה שלם, ולכן חלק מהרוכבים מחזיקים אחד נוסף בבית או ברכב. כדאי לסמן עליו את המידה בטוש, כדי שבעוד שנה עוד תדעו לאילו אופניים הוא שייך ולא תצטרכו למדוד מחדש.
• ידית רופפת או מנגנון שבור. בציר עם ידית, מנגנון שלא ננעל או ידית שמסתובבת בחופשיות הם סיבה להחלפה מיידית. גם אם הציר עצמו נראה תקין, סגירה שלא מחזיקה אומרת שהגלגל לא מקובע כמו שצריך. אל תמשיכו לרכוב על ציר כזה גם לסיבוב קצר, כי הגלגל עלול לזוז בדיוק ברגע של בלימה.

הידוק נכון של צירים: לא חזק מדי ולא רפוי

ציר רפוי מאפשר לגלגל לזוז ופוגע בדיוק הבלימה. ציר מהודק מדי עלול לסדוק תושבת, לעוות את הרכזת או להקשות על פתיחתו בפעם הבאה. ההידוק הנכון נמצא באמצע.

בציר עם ראש בורג, כוח ההידוק מוטבע בדרך כלל על הבולם או על השלדה, או מופיע בהוראות היצרן. אם יש מפתח מומנט, משתמשים בו. אם אין, מהדקים בתחושה ובודקים שוב אחרי הרכיבה הראשונה. בציר עם ידית, מתברגים ביד עד שמרגישים התנגדות, ואז סוגרים את הידית. היא צריכה להשאיר סימן קל בכף היד בסגירה, לא להיסגר כמעט מעצמה ולא לדרוש מכה.

לפני הכנסת הציר כדאי לנקות אותו ולמרוח שכבה דקה של גריז על המוט ועל ההברגה. זה מונע חריקות, מקל על פתיחה בהמשך ומגן מפני קורוזיה, במיוחד באופניים שנשטפים לעיתים קרובות. מפתחות אלן ומפתחות מומנט מרוכזים בכלי העבודה לאופניים.

השוואה בין הצירים בעמוד

הטבלה מסדרת את הצירים לפי מיקום ותקן, כדי לראות במבט אחד מה מתאים לאיזה חלק של האופניים.

השורה האחרונה היא החשובה: אף עמודה לא מחליפה אחרת. מי שיודע איזה תקן יש לו כבר צמצם את הבחירה לעמודה אחת, ונשאר לו רק לבדוק ממשק והברגה.

מדידה של צירים קיימים לפני ההזמנה

חמשת השלבים האלה נעשים עם האופניים מולכם, ומבטיחים שהציר שיגיע ייכנס ויתהדק בפעם הראשונה.

1. מזהים אם מדובר בציר קדמי או אחוריהציר הקדמי עובר דרך הבולם, והאחורי עובר דרך השלדה. הם שונים בקוטר וברוחב, ולכן לא מתחלפים לעולם. נשמע מובן מאליו, אבל שמות המוצרים לא תמיד ברורים, ולכן כדאי לבדוק בתיאור שהציר מיועד בדיוק למיקום שאתם מחפשים לפני שממשיכים לשלבים הבאים.
2. קוראים את המידה מהציר או מהמפרטמחפשים על הציר הקיים, על הבולם או על השלדה סימון כמו 15x110 או 12x148, או פותחים את המפרט של יצרן האופניים. המספר הזה קובע את הקוטר ואת רוחב הרכזת. אם אין סימון בכלל, מודדים את המרווח הפנימי בין צדי הבולם או השלדה כשהגלגל בחוץ.
3. בודקים את יצרן הבולםמקדימה, מסתכלים על הלוגו של הבולם. אם זה בולם Fox, הצירים הקדמיים בעמוד מוצגים כתואמים, ונשאר רק לבחור את התקן הנכון. אם הבולם של יצרן אחר, מחפשים במפרט שלו את סוג הממשק ומוודאים שהוא זהה לפני ההזמנה, כי ממשק שונה הוא סיבה לפסול ציר גם במידה הנכונה.
4. מוודאים את צעד ההברגה מאחורבציר אחורי מחפשים במפרט של השלדה את צעד ההברגה, או משווים לציר המקורי זה לצד זה. אם הציר המקורי נשאר, מודדים גם את אורכו הכולל. שני הנתונים האלה קובעים אם ציר אחורי באותה מידה בדיוק יתברג בשלדה שלכם או ייתקע אחרי סיבוב אחד.
5. מחליטים בין ידית לבורגאם מוציאים את הגלגל לעיתים קרובות, להובלה ברכב או לתיקון בשטח, ציר עם ידית יחסוך זמן ויאפשר עבודה בלי כלים. אם הגלגל כמעט לא יוצא, ראש בורג נקי וקל יותר. ההחלטה הזו לא משפיעה על ההתאמה עצמה, אבל משפיעה מאוד על הנוחות היומיומית.