משאבות אופניים

משאבות אופניים לפי הרגע שבו חסר אוויר

הדרך הנכונה לחשוב על משאבות אופניים היא לפי השאלה מתי בדיוק תשתמשו בהן. כל רגע כזה דורש תכונה אחרת, ומשאבה אחת לא יכולה להצטיין בכולם.

• הבדיקה בבית. צמיג מאבד לחץ לאט גם בלי שום תקר, ולכן רוכב קבוע ממלא אוויר פעם בשבוע או לפני כל יציאה ארוכה. כאן מה שקובע הוא נוחות ודיוק: עמידה יציבה, ידית רחבה ומד שאפשר לקרוא. משקל המשאבה לא משנה כלום, כי היא נשארת במחסן או ליד הדלת.
• החילוץ בדרך. תקר באמצע רכיבה הוא רגע שבו רוצים לחזור הביתה ולא להגיע ללחץ מושלם. כאן קובעים המשקל, הגודל והיכולת להצמיד את המשאבה לשלדה. משאבה קטנה שלא נלקחה ליציאה שווה בדיוק כמו משאבה שלא קיימת, ולכן הנוחות לסחוב חשובה יותר מכל נתון אחר.
• הרגע של המירוץ. מי שרוכב בתחרות או בקבוצה מהירה לא רוצה לעמוד כמה דקות ולשאוב. פתרון של ניפוח מיידי מחזיר את הגלגל לפעולה תוך שניות, במחיר של כמות מוגבלת וללא אפשרות לנסות שוב אם משהו השתבש. זה פתרון נקודתי ולא תחליף לכלי קבוע.
• הושבת צמיג טיובלס. צמיג בלי פנימית צריך פרץ חזק של אוויר כדי להיצמד לשפת החישוק ולהיאטם. משאבה רגילה מזיזה אוויר בקצב איטי מדי, והאוויר בורח מהצדדים לפני שהצמיג מתיישב. לרגע הזה נועד מיכל לחץ ייעודי שממלאים מראש ומשחררים בבת אחת.

רוב הרוכבים צריכים לפחות שניים מארבעת הרגעים האלה, ולכן השאלה הנכונה איננה איזו משאבה הכי טובה אלא איזה צירוף מכסה את מה שאתם עושים בפועל.

נפח מול לחץ: למה משאבת אופניים אחת לא עושה הכל

כל משאבת אופניים מתפשרת בין שני דברים: כמה אוויר היא דוחפת בכל משיכה, ועד כמה קל לדחוף אותו כשהצמיג כבר מלא. צילינדר רחב מכניס הרבה אוויר בכל תנועה, אבל ככל שהלחץ עולה נדרש יותר כוח כדי ללחוץ עליו. צילינדר צר דורש פחות כוח בלחץ גבוה, אבל מכניס מעט אוויר בכל פעם.

התוצאה המעשית היא שצמיג כביש דק, שצריך לחץ גבוה בנפח קטן, מסתדר היטב עם משאבה צרה. צמיג הרים רחב, שצריך לחץ נמוך בנפח גדול, דורש הרבה תנועות עם משאבה כזו, כי כל משיכה ממלאת חלק קטן ממנו. משאבת רצפה פותרת את שתי הבעיות יחד, כי הגוף נשען על הרצפה, הידיים דוחפות עם משקל הגוף, והצילינדר ארוך מספיק כדי להזיז כמות נכבדה.

משאבות יד קומפקטיות חייבות לוותר על משהו, כי הן קטנות. זו לא תקלה אלא הגדרה: מי שקונה משאבה שנכנסת לכיס מקבל יותר תנועות לכל ניפוח, וצריך לדעת את זה מראש כדי לא להתאכזב בצד הדרך.

משאבת רצפה: הכלי של הבדיקה השבועית

משאבת הרצפה היא הכלי שרוב הרוכבים משתמשים בו הכי הרבה, גם אם הם חושבים עליו הכי פחות. היא עומדת על בסיס רחב, נלחצת בשתי ידיים וממלאת צמיג בכמה תנועות ארוכות ונוחות.

היתרון הגדול שלה הוא הקביעות. כשמילוי האוויר לוקח חצי דקה ולא חמש דקות של מאמץ, עושים אותו באמת לפני כל יציאה, וזה ההבדל בין צמיג שמגלגל כמו שצריך לבין צמיג רך שמאט את הרכיבה ומגדיל את הסיכוי לתקר מסוג נשיכת נחש. רוב הרוכבים שמתלוננים על תקרים חוזרים פשוט רוכבים על לחץ נמוך מדי.

המשאבה שבמלאי מגיעה עד 120 PSI, כלומר מכסה גם צמיגי כביש וגם צמיגי הרים, ומתאימה לשני סוגי הוונטילים. היא גם כוללת סיכה לכדורים ולמתנפחים, כך שאותו כלי משרת את כל הבית ולא רק את האופניים. זו הסיבה שהיא הבסיס, וכל משאבה אחרת בעמוד היא תוספת לה.

משאבות האופניים שיש כרגע

Joes No Flats משאבת לחץ אוויר רב פעמית RideAir ניידת ללא מנעול מבית Joes No Flats ₪149 Beto משאבת יד קומפקטית CRH-030PG עם צג אנלוגי לניפוח עד 120 PSI מבית Beto ₪75

המד על משאבת האופניים: כמה אפשר לסמוך עליו?

מד הלחץ הוא החלק שהופך משאבה מכלי שמוסיף אוויר לכלי שמכוון לחץ. בלי מד, הדרך היחידה לדעת היא ללחוץ על הצמיג באגודל, ותחושת האגודל מטעה מאוד, במיוחד בצמיג רחב.

מד אנלוגי על משאבה ביתית או ניידת נותן קריאה טובה מספיק לתחזוקה רגילה. הוא לא מכשיר מעבדה, וייתכן פער קטן בינו לבין מד אחר, אבל מה שחשוב הוא העקביות: אם תמיד ממלאים עם אותה משאבה עד אותו מספר, הצמיג יתנהג אותו דבר בכל יציאה. מי שמכוון לחץ לפי תחושה בשטח יכול לרשום לעצמו את המספר שהרגיש טוב ולחזור אליו.

במשאבת יד קטנה המד שימושי במיוחד, כי שם קל להגזים או להפסיק מוקדם מדי מתוך עייפות. משאבת היד הקומפקטית עם הצג האנלוגי שבמלאי פותרת בדיוק את זה, ומאפשרת להגיע ללחץ סביר גם בצד הדרך במקום לנחש.

משאבת יד קומפקטית בתיק: חילוץ ולא תחזוקה

משאבת יד קומפקטית נועדה ליום שבו משהו משתבש. היא קטנה וקלה, נתפסת לשלדה עם תפס ייעודי, ומלווה כל רכיבה בלי שמרגישים בה.

חשוב להבין מה היא לא: היא לא תחליף למשאבת רצפה. ניפוח מלא של צמיג הרים במשאבה כזו דורש הרבה תנועות קצרות, והידיים מתעייפות לפני שמגיעים ללחץ המדויק. המטרה בדרך היא לחזור הביתה, ושם משלימים את הלחץ כמו שצריך. מי שמשתמש במשאבה הקטנה גם בבית יגלה שהוא ממלא פחות ממה שצריך, פשוט כי זה מעייף.

התפס לשלדה הוא פרט שמשנה הכל. משאבה שנמצאת על האופניים תמיד שם כשצריך אותה, ומשאבה שנשארת במגירה נשכחת בדיוק ביום הלא נכון. כדאי להצמיד אותה מתחת למתקן הבקבוק או לאורך הצינור העליון, במקום שבו היא לא מפריעה לרגליים ולא נתפסת בבוץ.

ניפוח דו צדדי במשאבת יד: מה הוא חוסך בדרך?

משאבת יד רגילה דוחפת אוויר רק בתנועה אחת, בלחיצה, ובמשיכה חזרה היא רק ממלאת את עצמה. משאבה דו צדדית דוחפת אוויר בשני הכיוונים, כך שכל מחזור של יד הלוך וחזור מכניס בערך כפול.

בצד הדרך זה ההבדל בין דקה לשתיים, וגם ההבדל בין יד שמחזיקה מעמד לבין יד שמתעייפת. המחיר הוא שבלחץ גבוה הדחיפה בשני הכיוונים נעשית כבדה יותר, ולכן משאבה כזו מבריקה במיוחד בצמיגים רחבים, שבהם הנפח הוא הבעיה ולא הלחץ.

משאבת הכיס הדו צדדית שבמלאי היא גם הזולה והקלה מבין המשאבות, ולכן היא בחירה הגיונית כמשאבה שנייה, זו שנשארת על האופניים כל הזמן. היא תואמת את שני סוגי הוונטילים ומגיעה עם תפס לשלדה, כך שהיא מתאימה כמעט לכל זוג אופניים בבית.

מיכל CO2 לעומת משאבה ידנית בצד הדרך

מיכל CO2 הוא הדרך המהירה ביותר להחזיר צמיג לפעולה: מחברים, משחררים, ותוך שניות הצמיג מלא. לכן הוא נפוץ אצל רוכבי מרוצים וקבוצות מהירות, שבהן כל דקה של עצירה מורגשת.

• מיכל אחד הוא ניסיון אחד. הגז משתחרר בבת אחת ואי אפשר לעצור באמצע ולהמשיך אחר כך. אם הפנימית לא הותקנה נכון או שהחור לא נסגר, המיכל התרוקן לשווא. לכן רוכבים מנוסים לוקחים שניים, או מיכל אחד יחד עם משאבה קטנה כגיבוי.
• המיכל צריך ראש ניפוח. מיכל עם הברגה לא מתחבר ישירות לוונטיל אלא דרך ראש שמווסת את השחרור. כדאי לוודא לפני היציאה שיש לכם ראש כזה שמתאים להברגה, כי בלעדיו המיכל לא יעזור בכלל, גם אם הוא מלא לגמרי.
• הקור והמגע ביד. הגז מתקרר מאוד כשהוא משתחרר, והמיכל עצמו נעשה קר מאוד למגע. אוחזים אותו דרך כפפה או דרך שרוול הגנה, ולא ביד חשופה, ומשחררים בהדרגה ולא בבת אחת אם הראש מאפשר זאת.
• הגז דולף לאט יותר מהר. פחמן דו חמצני חודר דרך דופן הפנימית מהר יותר מאוויר רגיל, ולכן צמיג שמולא כך מאבד לחץ תוך יום או יומיים. אחרי הרכיבה משחררים אותו וממלאים מחדש באוויר רגיל עם המשאבה הביתית.

המסקנה: מיכל CO2 הוא תוספת לתיק ולא תחליף למשאבה. הוא זול, קל ומהיר, ובדיוק בגלל זה כדאי להחזיק אותו לצד משאבה ידנית ולא במקומה.

משאבות אופניים והושבת צמיג טיובלס

מי שמתקין צמיג טיובלס בפעם הראשונה מגלה שמשאבת הרצפה הרגילה לפעמים פשוט לא מצליחה. הצמיג רפוי על החישוק, האוויר בורח מהצדדים מהר יותר ממה שנכנס, והשפה לא נצמדת למקום.

כאן נכנס מיכל לחץ אוויר רב פעמי. ממלאים אותו מראש במשאבה עד לחץ גבוה, מחברים לוונטיל, ובלחיצת כפתור כל האוויר נכנס בבת אחת. הפרץ הזה דוחף את שפת הצמיג החוצה אל המקום שלה לפני שהאוויר מספיק לברוח, ונשמעים הקליקים המוכרים של צמיג שהתיישב. אחרי זה ממשיכים עם המשאבה הרגילה עד הלחץ הרצוי.

המיכל שבמלאי נייד, כך שאפשר להשתמש בו גם בשטח אם צמיג טיובלס התפרק מהחישוק. הוא לא דורש מדחס, וזה היתרון שלו על פני פתרונות של מוסך. מה שהוא לא עושה הוא לאטום: את חורי החישוק מכסה סרט ייעודי, ואת הדליפות הקטנות סוגר נוזל איטום, ושניהם מוסברים בעמוד הרכיבים לטיובלס. המיכל רק מספק את הפרץ שמושיב את הצמיג.

עוד מהקטגוריה

Sumart מיכל CO2 עם הברגה 16 גרם לניפוח מהיר מבית Sumart ₪15 Beto משאבת יד קומפקטית 2 Way Pocket Mini עם ניפוח דו צדדי מבית Beto ₪35

פרסטה ושרדר: איך ראש המשאבה פוגש את הוונטיל?

לאופניים יש שני סוגים עיקריים של וונטיל, וכל משאבת אופניים צריכה להתאים לשניהם או לפחות לזה שיש לכם. כל המשאבות שבמלאי תואמות את שני הסוגים, אבל כדאי להכיר את ההבדל כדי להשתמש בהן נכון.

שרדר הוא הוונטיל הרחב, אותו סוג שיש בצמיגי רכב. יש בתוכו קפיץ שנפתח כשראש המשאבה נלחץ עליו. פרסטה הוא הוונטיל הדק והגבוה, נפוץ באופני כביש, הרים וטיובלס. יש בראשו אום קטן שצריך לשחרר ביד לפני הניפוח, ורוב התקלות עם פרסטה נובעות מזה שהאום נשאר סגור והמשאבה פשוט לא מצליחה להכניס אוויר.

ראש המשאבה נלחץ על הוונטיל ונועל בעזרת ידית קטנה. אם שומעים שריקה של אוויר בורח, הראש לא ישב עד הסוף או שהוא מוטה. כשמסיימים, משחררים את הנעילה ומושכים ישר החוצה, בלי לנענע, כי וונטיל פרסטה עדין ועלול להתכופף. ובסוף לא שוכחים לסגור את האום הקטן בחזרה.

כמה לחץ צריך בצמיג של אופניים?

אין מספר אחד נכון, וזה בדיוק למה מד לחץ חשוב. על דופן כל צמיג מודפס טווח לחץ מותר, מינימום ומקסימום, והלחץ המתאים לכם נמצא איפשהו בתוכו.

שלושה דברים מזיזים אותו. משקל הרוכב: רוכב כבד צריך לחץ גבוה יותר כדי שהצמיג לא יתמוטט בבורות. רוחב הצמיג: צמיג רחב עובד בלחץ נמוך בהרבה מצמיג דק. סוג השטח: על אספלט חלק לחץ גבוה מגלגל בקלות, ובשבילים לחץ נמוך יותר נותן אחיזה ונוחות. רוכבי טיובלס יכולים לרדת נמוך יותר, כי אין פנימית שנצבטת בין החישוק למכשול.

הדרך המעשית היא להתחיל באמצע הטווח, לרכוב, ולשנות בכל פעם מעט. כשמוצאים את המספר שמרגיש נכון, רושמים אותו ומשתמשים במשאבה עם המד כדי לחזור אליו בכל פעם. עבור צמיגים שמתאימים לשימוש שלכם כדאי לעיין בעמוד הצמיגים, כי הלחץ תלוי בהם יותר מכל דבר אחר.

איזו משאבת אופניים מתאימה לאיזה רוכב?

רוב הרוכבים לא צריכים את כל המשאבות שבעמוד, אבל כמעט כולם צריכים יותר מאחת. הנה הצירופים ההגיוניים לפי סוג הרכיבה.

• רכיבה עירונית ונסיעות קצרות. משאבת רצפה בבית מספיקה כמעט תמיד, כי המרחק הביתה קצר ואפשר ללכת ברגל אם קרה משהו. מי שרוכב לעבודה כל יום ירוויח גם משאבת כיס קטנה על השלדה, כדי לא להיתקע באמצע הדרך עם צמיג רך ושלא יצטרך להשאיר את האופניים.
• רכיבת שטח ושבילים. משאבת רצפה בבית ומשאבת יד עם מד על האופניים. בשטח רחוק מהרכב חייבים להיות עצמאיים, והמד חשוב כי בצמיגים רחבים קל לטעות בתחושה. רוכבי טיובלס ירוויחו גם מיכל לחץ לרגע שבו צמיג מתפרק מהחישוק ומשאבה לא מספיקה להחזיר אותו.
• רכיבת כביש ותחרויות. משאבת רצפה עם מד לבדיקה לפני כל יציאה, ומיכל CO2 יחד עם משאבה קטנה בכיס החולצה. המיכל מחזיר לרכיבה תוך שניות, והמשאבה הקטנה היא הגיבוי אם המיכל התרוקן בלי לפתור את הבעיה. כך לא נשארים תקועים בצד הכביש.
• משפחה עם כמה זוגות אופניים. משאבת רצפה אחת שתואמת את שני סוגי הוונטילים משרתת את כולם, כולל אופני הילדים, הכדורים והמתנפחים בחצר. מכאן מוסיפים משאבת כיס זולה לכל זוג אופניים שיוצא רחוק מהבית, כך שאף אחד לא תלוי במשאבה של מישהו אחר.

חמש בדיקות לפני שמזמינים משאבת אופניים

הבדיקות האלה עוברות על האופניים שלכם ועל ההרגלים שלכם, כי מהם נגזרת המשאבה הנכונה.

1. מסתכלים על הוונטיל של הגלגליםבודקים אם בגלגלים שלכם יש וונטיל פרסטה דק או וונטיל שרדר רחב, ואם יש בבית כמה זוגות אופניים עם סוגים שונים. כל המשאבות כאן תואמות את שניהם, אבל כדאי לדעת מה יש לכם כדי להשתמש בראש הנכון ולא להתבלבל ברגע שבו צריך אוויר מהר בצד הדרך.
2. קוראים את טווח הלחץ על דופן הצמיגהמספרים המודפסים על הצמיג אומרים לאיזה לחץ תצטרכו להגיע. צמיג כביש דק דורש לחץ גבוה ומשאבה שמגיעה אליו בלי מאמץ רב, וצמיג הרים רחב דורש נפח. אם הלחץ הגבוה ביותר שלכם קרוב לגבול של משאבה מסוימת, היא תעבוד קשה בכל ניפוח ותתעייף מהר.
3. מחליטים מה נשאר בבית ומה יוצא לדרךמשאבת רצפה נשארת ליד הדלת ומשמשת לבדיקה הקבועה, ומשאבה קטנה או מיכל יוצאים עם האופניים. אל תנסו שכלי אחד ימלא את שני התפקידים, כי משאבה קטנה מעייפת מדי לבדיקה שבועית ומשאבת רצפה כבדה מדי כדי לקחת אותה לרכיבה.
4. בודקים איפה המשאבה תישב על השלדהמשאבה שאמורה ללוות אתכם צריכה מקום קבוע על האופניים. מסתכלים אם יש ליד מתקן הבקבוק או לאורך הצינור מקום פנוי לתפס, כך שהמשאבה לא תפריע לרגליים ולא תיפול בקפיצה. משאבה שאין לה מקום נשארת בבית בדיוק ביום שבו היא נחוצה.
5. חושבים על טיובלס ועל מרוציםאם יש לכם או יהיו לכם צמיגים בלי פנימית, מיכל לחץ להושבה יחסוך הרבה תסכול בהתקנה ובשטח. אם אתם רוכבים בקבוצה מהירה או בתחרויות, מיכל CO2 עם ראש תואם יחזיר אתכם לרכיבה מהר. שני הפתרונות האלה הם תוספות, והם תמיד באים בנוסף למשאבה ידנית.