קורקינט חשמלי

טווח מוצהר מול טווח אמיתי בקורקינט חשמלי

הטווח שמופיע במפרט נמדד במעבדה או על מסלול שטוח, עם רוכב קל, במהירות נמוכה וקבועה ובטמפרטורה נוחה. אף אחד מהתנאים האלה אינו מתקיים ברכיבה יומיומית, ולכן הפער בין המספר לבין המציאות הוא בין עשרים לארבעים אחוז, ולפעמים יותר.

• משקל הרוכב והמטען. כל קילוגרם נוסף דורש יותר אנרגיה מהמנוע, ובמיוחד בהאצה ובעלייה, שם נצרך רוב החשמל. רוכב כבד עם תיק גב על גב יראה טווח נמוך משמעותית מרוכב קל שנוסע בלי כלום. זה הגורם הבודד המשמעותי ביותר, והוא גם היחיד שאי אפשר לשנות, ולכן שווה לקחת אותו בחשבון כבר בבחירת הקיבולת.
• עליות, ירידות ורוח. קטע עלייה של כמה מאות מטרים שורף אנרגיה כמו קילומטרים רבים במישור, ולכן שתי דרכים באותו אורך יכולות לצרוך פי שניים זו מזו. רוח חזיתית פועלת בדיוק אותו דבר. מי שגר על גבעה צריך להתייחס לטווח המוצהר כאל חצי, ולא כאל נקודת מוצא שממנה מורידים קצת.
• מהירות וסגנון רכיבה. התנגדות האוויר גדלה מהר מאוד עם המהירות, ולכן נסיעה קבועה במהירות מלאה צורכת הרבה יותר מנסיעה מתונה. גם האצות ובלימות חוזרות בעיר יקרות אנרגטית, כי כל האצה מושכת זרם גבוה. רכיבה רציפה ומתונה מוציאה מהסוללה יותר קילומטרים מכל טריק אחר.
• טמפרטורה וגיל הסוללה. סוללות ליתיום מספקות פחות אנרגיה בקור, וההבדל מורגש היטב בבוקר חורפי. בנוסף, כל סוללה מאבדת קיבולת עם מחזורי טעינה, ולכן קורקינט בן שנתיים לא ייסע את מה שנסע ביום שנקנה. זו התנהגות תקינה ולא תקלה, וכדאי לתכנן את הטווח עם מרווח מלכתחילה.

הכלל המעשי: מחשבים את המרחק היומי בשני הכיוונים, מכפילים בשניים כדי לא להיות תלויים בטעינה באמצע היום, ורק אז מסתכלים על הטווח המוצהר ומורידים ממנו שליש. מה שנשאר הוא הטווח שאפשר לסמוך עליו.

אותו היגיון עובד גם בכיוון ההפוך. מי שנוסע שלושה קילומטרים ליום אינו צריך את הסוללה הגדולה ביותר, והקיבולת העודפת תעלה לו במשקל שהוא סוחב במדרגות בכל ערב. התאמה מדויקת של הסוללה לשימוש היא בדרך כלל ההחלטה שחוסכת הכי הרבה כסף בקטגוריה הזו, והיא גם מה שהופך את הקורקינט לכזה שמשתמשים בו בפועל.

מנוע, סוללה וגלגלים: המפרט של קורקינט חשמלי

שלושה נתונים במפרט קובעים כמעט את כל חוויית הרכיבה, ושלושתם מופיעים במספרים שקל לבלבל ביניהם: הספק המנוע בוואט, קיבולת הסוללה באמפר שעה, וקוטר הגלגל באינץ'. כל אחד מהם פותר בעיה אחרת.

הספק המנוע נמדד בוואט ומתאר כמה כוח זמין ברגע נתון. הוא כמעט אינו משפיע על המהירות המרבית, שמוגבלת ממילא, אלא על היכולת להגיע לעלייה ולשמור מהירות בלי לאבד קצב. קיבולת הסוללה היא מה שקובע טווח, והיא מוצגת באמפר שעה או בוואט שעה. שני קורקינטים עם אותו מנוע בדיוק ייסעו מרחקים שונים לגמרי אם הסוללות שונות, וזה מה שמסביר פערי מחיר גדולים בין דגמים שנראים זהים.

גודל הגלגל הוא הנתון שהכי פחות מסתכלים עליו והכי מורגש. גלגל קטן נופל לתוך כל חריץ במדרכה ומעביר כל מרצפת ליד, וגלגל גדול יותר פשוט עובר מעליהם. צמיג אוויר בולע רעידות ואוחז טוב יותר בפנייה, וצמיג אטום לעולם אינו מתנקב אך מעביר כל מכה לגוף. בעיר עם מדרכות משובשות זה ההבדל בין נסיעה נעימה לנסיעה מתישה.

יש עוד נתון שקל לפספס והוא מיקום המנוע. ברוב הדגמים העירוניים המנוע יושב בגלגל הקדמי, וזה פשוט וזול לתחזוקה אך מאבד אחיזה בעלייה תלולה או על משטח רטוב. מנוע אחורי דוחף במקום למשוך ולכן שומר אחיזה טובה יותר, והוא נפוץ בדגמים החזקים. במסלול עירוני שטוח ההבדל כמעט אינו מורגש.

מהמלאי שלנו כרגע

Xiaomi קורקינט חשמלי מתקפל דגם MI Electric Scooter 4 Lite מבית Xiaomi ₪1,879 Rider קורקינט חשמלי דגם X10 Pro מבית Rider ₪4,490

בלמים, תאורה ובלאי: הבטיחות בקורקינט חשמלי

קורקינט חשמלי נוסע במהירות של אופניים אבל עם גלגלים קטנים בהרבה ובעמידה, ולכן מרחק העצירה ויציבות הבלימה חשובים בו יותר. שלוש מערכות עושות את העבודה, ורצוי ששתיים מהן לפחות יהיו קיימות.

בלם דיסק עוצר חזק ובאופן צפוי גם ברטוב, ובגרסה הידראולית הוא מדויק במיוחד. בלם חשמלי או מנועי מאט על ידי המנוע עצמו ולעיתים מחזיר אנרגיה לסוללה, אך לבדו הוא אינו מספיק לעצירת חירום. בלם רגל על הכנף האחורית הוא הפתרון הזול, והוא תלוי לגמרי בנעל ובתגובה. מעבר לבלמים, תאורה קדמית ואחורית אינה אביזר נוי אלא מה שהופך אתכם לנראים, ולכן מי שנוסע בחשכה יוסיף גם מחזירי אור ואפוד. את המנעול והשרשרת אפשר להשלים במנעולים לאופניים / קורקינטים.

מה מותר ומה אסור בנהיגה על קורקינט חשמלי?

קורקינט חשמלי אינו צעצוע ואינו רכב פרטי, אלא כלי שנמצא באמצע ויש עליו כללים ברורים. אין צורך ברישיון נהיגה, אבל יש גיל מינימלי, מהירות מרבית מותרת וחובת קסדה, והם חלים גם על נסיעה של חמש דקות.

המהירות המרבית המותרת בישראל היא עשרים וחמישה קילומטרים לשעה, והדגמים המשווקים כאן מוגבלים לכך. גיל הרכיבה המינימלי הוא שש עשרה, וקסדה היא חובה. הרכיבה מותרת בשבילי אופניים ובכבישים שבהם מותרת רכיבת אופניים, ולא על מדרכות. כדאי גם לדעת שדגם שהוסרה ממנו הגבלת המהירות מאבד את ההתאמה לתקן ואת הכיסוי הביטוחי, ולכן זו אינה שאלה של אכיפה בלבד. רכיבה אחראית כאן היא גם מה ששומר על הקטגוריה הזו פתוחה לכולם.

שווה גם לזכור שהחוק מתייחס לקורקינט חשמלי ככלי ולא כהולך רגל. פירוש הדבר שעצירה ברמזור אדום, מתן זכות קדימה ואיסור על נסיעה עם נוסע נוסף חלים כאן במלואם. מי שנוסע בשביל אופניים משותף עם הולכי רגל יגלה שהמרחק והמהירות הם מה שקובע אם הרכיבה נתפסת כסבירה, הרבה לפני כל שאלה של אכיפה.

טעינה ואחסון: איך מאריכים את חיי הסוללה בקורקינט

הסוללה היא הרכיב היקר ביותר בקורקינט חשמלי והיחיד שנשחק גם כשלא נוסעים. חמשת ההרגלים הבאים לא עולים כלום ומאריכים את חייה בשנים.

1. טוענים עם המטען המקורי בלבדמטען שאינו מתאים במתח או בזרם עלול לטעון מהר מדי ולחמם את התאים, וזה בדיוק מה ששוחק סוללת ליתיום. המטען המקורי מתוכנן לפרופיל הטעינה של אותו מארז, ואם הוא אבד שווה להזמין מקורי מהיבואן ולא תחליף אקראי. טעינה במטען זול היא חיסכון של עשרות שקלים בסיכון של מאות.
2. נמנעים מריקון מלא ומטעינה של מאה אחוז כברירת מחדלסוללות ליתיום מרגישות הכי טוב בתחום שבין עשרים לשמונים אחוז, ושהייה ממושכת בקצוות היא מה שמקצר את חייהן. לנסיעה יומיומית קצרה אין צורך למלא עד הסוף בכל לילה, ולפני נסיעה ארוכה אפשר להשלים למאה. ריקון עד כיבוי הוא המצב היחיד שכדאי באמת להימנע ממנו.
3. לא טוענים מיד אחרי נסיעה ולא מיד אחרי קורסוללה חמה מנסיעה או קרה מלילה בחוץ נמצאת מחוץ לטווח הטעינה האידיאלי. עשר עד עשרים דקות המתנה עד שהיא מתייצבת לטמפרטורת החדר מספיקות. זה נשמע זניח, אבל זה בדיוק סוג ההרגל שמצטבר על פני מאות מחזורים והופך להפרש אמיתי בקיבולת.
4. מאחסנים במחצית טעינה ולא ריקאם הקורקינט אינו בשימוש לשבועות, משאירים את הסוללה בערך בחצי ומאחסנים במקום יבש ומוצל בטמפרטורת חדר. סוללה שנשארה ריקה לגמרי במשך חודשים עלולה לצנוח מתחת לסף שממנו המערכת אינה מוכנה לטעון אותה יותר. שווה להיזכר בה פעם בחודש ולהשלים מעט.
5. בודקים לחץ אוויר וברגים כחלק מאותה שגרהצמיג רך מגדיל את צריכת האנרגיה ומקצר טווח, ולכן בדיקת לחץ אחת לשבועיים חוסכת גם קילומטרים וגם פנצ'רים. באותה הזדמנות עוברים על בורג הקיפול, על ההגה ועל הבלמים, שכולם משתחררים מרעידות. חמש דקות כאן מונעות את רוב התקלות שמגיעות למעבדה.

קורקינט חשמלי לנוער: מה מתאים ומה מותר

השאלה הזו חוזרת הרבה, והתשובה מתחילה בחוק ולא במפרט. גיל הרכיבה המינימלי בישראל הוא שש עשרה, ולכן קורקינט חשמלי אינו מוצר לילדים גם אם קיימים דגמים קטנים שמשווקים ככאלה במקומות אחרים.

לבני נוער שכבר עברו את הגיל, מה שמשנה הוא דווקא משקל ומידות ולא הספק. קורקינט כבד מדי אינו ניתן להרמה במדרגות בית ספר או להכנסה לאוטובוס, ודגם רחב מדי אינו נכנס לארון. שווה לבחור דגם עם הגבלת מהירות מובנית ולא כזה שאפשר לשחרר, ולוודא שיש תאורה מלאה כי חלק ניכר מהנסיעות מתרחש אחרי החשכה. קסדה אינה נושא לדיון, והמקום הנכון להשקיע בו הוא בלמים טובים ולא בוואטים נוספים.

המחיר של קורקינט חשמלי: על מה בעצם משלמים

שני קורקינטים יכולים להיראות כמעט זהים ולהיות במחירים רחוקים מאוד, כי ההפרש יושב בסוללה, בבלמים ובגוף המתקפל, ולא במה שרואים בתמונה. הטבלה כאן מסכמת את ההבדלים בין סוגי מוכרים לפי מה שמשנה בכלי שנוסע על הכביש, כדי שההשוואה תיגמר בעמוד הזה.

אחרי שמצמצמים לשניים או שלושה דגמים, ההחלטה כמעט תמיד חוזרת לשלושה נתונים: קיבולת הסוללה מול המרחק היומי, סוג הבלמים, ומשקל הקורקינט מול מספר המדרגות שתסחבו אותו בהן. כל השאר הוא נוחות. שווה גם לברר מי נותן שירות לסוללה ולבקר, כי אלה שני הרכיבים שלא מחליפים בבית ושבלעדיהם הקורקינט הופך לחתיכת מתכת. יבואן רשמי עם מעבדה נגישה שווה כאן יותר מהפרש של כמה מאות שקלים במחיר, מפני שתקלה אחת בסוללה מייקרת את כל הקנייה למפרע.

חמש בדיקות לפני שמזמינים קורקינט חשמלי חדש

רשימה קצרה שעוברים עליה פעם אחת. היא חוסכת את שתי הטעויות שחוזרות: טווח שנבחר לפי המספר שעל האריזה, וקורקינט שמתגלה ככבד מדי לסחוב.

1. מחשבים את המרחק היומי האמיתי ומכפיליםסופרים את הדרך לשני הכיוונים, מוסיפים סטיות קבועות כמו גן או סופר, ומכפילים בשניים כדי לא להיות תלויים בטעינה באמצע היום. מהטווח המוצהר מורידים כשליש, ורק אז משווים. מי שגר על גבעה יוריד יותר, כי עליות שורפות אנרגיה הרבה מעבר לאורך שלהן.
2. שוקלים את המשקל מול המסלול בביתבודקים כמה שוקל הדגם ומה קורה איתו אחרי הנסיעה: מדרגות לבניין, מעלית צרה, או הרמה לתא מטען. הפרש של שלושה קילוגרם מרגיש זניח בחנות ומשמעותי מאוד בקומה שלישית. שווה גם לבדוק את מידות הקורקינט המקופל, כי לא כל דגם נכנס מתחת לשולחן במשרד.
3. בודקים אילו בלמים יש ובכמה מערכותמחפשים לפחות שתי מערכות עצירה עצמאיות, ובאופן אידיאלי בלם דיסק קדמי או אחורי לצד הבלם החשמלי. דגם שנשען רק על בלם רגל בכנף האחורית תלוי לגמרי בנעל ובתנאי הדרך. זה הפרט שמורגש בדיוק ברגע שאתם הכי צריכים אותו, ולכן לא כדאי לחסוך בו.
4. בודקים את סוג הצמיג ואת קוטר הגלגלצמיג אוויר בולע רעידות ואוחז טוב יותר, ובתמורה יכול להתנקב ודורש בדיקת לחץ. צמיג אטום אינו מתנקב לעולם אך מעביר כל מרצפת לגוף. גלגל גדול יותר עובר מעל חריצים שגלגל קטן נופל לתוכם. במסלול עירוני משובש שני הפרטים האלה משנים את הנסיעה יותר מהמנוע.
5. מוודאים עמידה בתקן ואת מה שמגיע באריזהבודקים שהדגם מוגבל למהירות המותרת ומיועד לשוק הישראלי, ושיש לו תאורה קדמית ואחורית. בודקים אם המטען המקורי כלול ואם יש ערכת ניפוח או תיקון. מי שמתכנן להשאיר את הקורקינט בחוץ או במקום ציבורי יזמין מנעול באותה הזמנה, כי אחרת הוא לא יקנה אותו לעולם.