נעלי רכיבה

נעלי רכיבה מתחילות מהפדל שמתחתן

נעלי רכיבה מתחלקות לשתי משפחות, והחלוקה לא נעשית לפי מותג או מחיר אלא לפי סוג הפדל. כל החלטה אחרת נגזרת מזו, ולכן כדאי לסגור אותה ראשונה.

• נעל לפדל עם תפסנית. בסוליה יש חורי הברגה שאליהם מחברים תפסנית מתכת או פלסטיק, וזו ננעלת בפדל תואם. הרגל מחוברת לאופניים, כך שאפשר גם למשוך ולא רק לדחוף, והכף לא מחליקה בסיבוב מהיר. השחרור נעשה בסיבוב של העקב החוצה, וזה דורש קצת תרגול בהתחלה. בכביש זו הבחירה הנפוצה, כי היא מאפשרת קצב קבוע לאורך שעות.
• נעל לפדל שטוח. אין בה שום חיבור, והאחיזה כולה מגיעה מגומי רך שנלחץ על הפינים של הפדל. הרגל חופשית לזוז ולרדת לקרקע בכל רגע, וזה בדיוק מה שרוכבי שטח טכני ורוכבים מתחילים מחפשים. הגומי של הסוליה הוא החלק החשוב ביותר בנעל כזו, יותר מכל פרט אחר. נעל כזו גם נראית כמו נעל רגילה, ולכן אפשר להגיע איתה לעבודה.
• נעל שטח לטיולים. היא יושבת בין השתיים: סוליית גומי עם חריצים שמאפשרת ללכת על שביל, ועדיין קשיחה מספיק כדי שהדיווש לא יעייף את כף הרגל. היא מתאימה לרכיבה ארוכה שכוללת קטעי הליכה, דחיפה בעלייה או עצירות לנוף. זו הנעל שהכי קל לחיות איתה ביום שבו התכנון משתנה באמצע.

מי שעדיין לא יודע איזה פדל יש לו או יהיה לו, כדאי שיבדוק את זה לפני שהוא מסתכל על נעליים. נעל כביש על פדל שטוח מחליקה, ונעל שטוחה על פדל עם מנגנון נעילה פשוט לא נתפסת.

נעלי רכיבה לפדל שטוח: הגומי שעושה את העבודה

נעלי רכיבה לפדל שטוח נראות לפעמים כמו נעלי סניקרס, אבל הסוליה שלהן שונה מכל נעל רחוב. היא שטוחה כמעט לגמרי באזור כף הרגל, והגומי שלה רך ודביק יותר.

הסיבה היא הפינים. פדל שטוח מחזיק את הנעל בעזרת בליטות מתכת קטנות, וגומי רך מאפשר לפינים לשקוע בו מעט ולתפוס. סוליה עם חריצים עמוקים, כמו של נעל הליכה, נוגעת בפדל רק בחלק מהשטח ומחליקה בכל קפיצה. לכן נעל הליכה טובה היא לרוב נעל רכיבה גרועה.

ברכיבת גרביטי ובירידות, נעל כזו מגינה גם על הקרסול ועל האצבעות מפני פגיעות בסלעים. לרכיבה באופניים חשמליים היא בחירה טבעית, כי העצירות התכופות והמשקל של האופניים הופכים את הירידה המהירה לקרקע ליתרון.

נעלי רכיבת כביש: סוליית קרבון ומה היא נותנת

נעלי רכיבת כביש עם תפסנית בנויות סביב רעיון אחד: כל הכוח שהרגל מפעילה צריך להגיע לפדל, ושום דבר לא אמור להתכופף בדרך. לכן הסוליה שלהן קשיחה מאוד, ובדגמים העליונים היא עשויה קרבון.

סוליה רכה מתכופפת סביב הפדל בכל לחיצה, וחלק מהמאמץ הולך על הכיפוף ולא על הסיבוב. ברכיבה של כמה שעות הכף גם מתעייפת פחות כשהלחץ מתחלק על כל הסוליה ולא מתרכז בנקודה אחת מעל ציר הפדל. זה היתרון שמורגש יותר מכל מספר של כוח.

המחיר של הקשיחות מגיע כשיורדים מהאופניים. הליכה בנעל כביש היא הליכה על עקבים, כי התפסנית בולטת מתחת לכף והסוליה לא מתכופפת. לבית קפה בסוף הרכיבה זה מספיק, לטיול רגלי זה לא.

קשיחות הסוליה בנעלי רכיבה: סקאלה אחת, שני קצוות

כל נעלי הרכיבה יושבות על אותה סקאלה, בין דיווש יעיל לבין הליכה נוחה. אין נעל שמצטיינת בשני הקצוות, וההחלטה היא כמה מכל צד אתם צריכים.

דרך מעשית לבדוק: מחזיקים את הנעל בשני הקצוות ומנסים לכופף אותה. נעל כביש כמעט לא זזה, נעל שטח מתכופפת רק בקדמת הכף, ונעל לפדל שטוח מתכופפת בקלות יחסית ועדיין חוזרת לצורתה.

נעלי הרכיבה שיש כרגע

Shimano נעלי רכיבת כביש תחרותיות RC7 RC-703 עם סוליית קרבון במידה 42 שחור מבית Shimano ₪999 Shimano נעלי רכיבת כביש דגל RC9 RC-903 קלות משקל במידה 43 שחור מבית Shimano ₪1,490

נעלי רכיבה לטיולים: יום שכולל גם הליכה

נעלי רכיבה לטיולים נבנו בשביל רכיבות שלא נגמרות על האוכף: דחיפה של האופניים בעלייה תלולה, טיפוס על סלעים לנקודת תצפית, הליכה בחניון או ארוחה באמצע הדרך.

ברכיבות כאלה, הנעל צריכה לשרת גם את הדיווש וגם את ההליכה. סוליית גומי עם חריצים נותנת אחיזה על אבן ועל חול, וחלק עליון נושם שומר על כף רגל יבשה כשהיום מתחמם. נעל כביש ביום כזה תהפוך כל קטע הליכה לסבל, ונעל רחוב תעייף את הכף בדיווש.

רוכבי אופניים חשמליים מגלים את אותו צורך מכיוון אחר. העזרה של המנוע מאפשרת רכיבות ארוכות במזג אוויר משתנה, וחלק גדול מהזמן עובר בעצירות. נעל שנוחה בהליכה ונאחזת היטב בפדל שטוח מתאימה לסגנון הזה יותר מנעל תחרות.

מידה בנעלי רכיבה: אין מקום לאצבעות שזזות

נעלי רכיבה אמורות לשבת צמוד יותר מנעלי ספורט רגילות. כף רגל שזזה בתוך הנעל מאבדת כוח בכל סיבוב, ובירידה טכנית היא מאבדת שליטה.

הכלל הוא עקב שלא עולה ואצבעות שלא נוגעות בקצה. כשהעקב מחליק למעלה בכל לחיצה, הנעל גדולה מדי. כשהאצבעות לוחצות על החזית בירידה, היא קטנה מדי. כדאי למדוד בשעות אחר הצהריים, כשכף הרגל מעט נפוחה, ועם הגרביים שבהן תרכבו בפועל.

שימו לב שכל מוצר בקטגוריה מוצג במידה מסוימת, ולכן כדאי לבדוק את המידה בשם המוצר לפני ההזמנה. מידות בין יצרנים לא תמיד זהות, ומי שמכיר את המידה שלו בנעל של אותו יצרן מתחיל מנקודה טובה יותר.

סגירת נעלי רכיבה: שרוכים, רצועות ומנגנון רכיסה

סגירת נעלי רכיבה נראית כמו פרט עיצובי, אבל היא קובעת כמה אחיד הלחץ על גב כף הרגל לאורך שעות.

מנגנון רכיסה בפרופיל נמוך מאפשר להדק או לשחרר תוך כדי רכיבה, וזה שימושי כשכף הרגל מתחממת ומתרחבת באמצע הדרך. שרוכים מחלקים את הלחץ היטב ונוחים להתאמה עדינה, אבל צריך לוודא שהקצוות לא נתפסים בשרשרת. בנעלי שטח רבות יש רצועה שמכסה את השרוכים בדיוק מהסיבה הזו.

אם יש נקודה אחת שלוחצת אחרי חצי שעה, הבעיה בדרך כלל בהידוק ולא במידה. שווה לשחרר מעט את החלק העליון ולהדק את האמצעי לפני שמחליטים שהנעל לא מתאימה.

אוורור וניקוז בנעלי רכיבה בקיץ הישראלי

נעלי רכיבה עוטפות את כף הרגל בחום שעולה מהאספלט ומהשמש, ובקיץ המקומי זה הופך לבעיה כבר בשעה הראשונה.

חלק עליון מרשת נושמת ופתחים בחזית מאפשרים לאוויר לעבור בזמן הנסיעה. תעלות ניקוז בסוליה מוציאות מים אחרי מעבר בשלולית או אחרי שטיפה, וכך הנעל לא נשארת כבדה ורטובה לאורך כל הרכיבה. בנעלי כביש הפתחים האלה משתלבים בסוליית הקרבון עצמה.

החיסרון של אוורור חזק מתגלה בבוקר חורפי, כשהרוח חודרת דרך אותם פתחים. רוכבים רבים פותרים את זה עם גרב עבה יותר ולא עם נעל אחרת.

תפסנית בנעלי רכיבה: המיקום שמשנה את התחושה

בנעלי רכיבה עם תפסנית, המיקום של התפסנית על הסוליה קובע איפה כף הרגל יושבת מעל ציר הפדל ובאיזו זווית. זה כוונון קטן עם השפעה גדולה על התחושה.

נקודת ההתחלה המקובלת היא כרית כף הרגל מעל ציר הפדל, וזווית שתואמת את הכיוון הטבעי שבו הרגל נוחתת כשהולכים. את הברגים מהדקים בהדרגה, רוכבים רכיבה קצרה ומתקנים. מי שמרגיש כאב חוזר בברך או בקרסול אחרי רכיבה, כדאי שיפנה לבדיקה מקצועית לפני שהוא ממשיך לשנות לבד.

התפסנית עצמה נשחקת עם הזמן, במיוחד ממי שהולך עליה הרבה. תפסנית שחוקה משתחררת בקלות מדי או בכלל לא, ולכן כדאי לבדוק אותה מדי פעם ולהחליף לפני שהיא מפתיעה ברמזור.

שלושה סוגי נעלי רכיבה זה מול זה

הטבלה מסדרת את נעלי הרכיבה לפי סוג השימוש, כדי שיהיה קל לראות מה מוותרים עליו בכל בחירה.

השורה השנייה היא זו שרוב הקונים מפספסים. כמעט כל אכזבה מנעל כביש מגיעה ממי שתכנן לרכוב ומצא את עצמו הולך.

סדר ההחלטות בבחירת נעלי רכיבה

1. קובעים את סוג הפדלפדל שטוח או פדל עם מנגנון נעילה, וזו ההחלטה שקובעת את כל השאר. מי שרוכב בשטח טכני או רק מתחיל, ירגיש בטוח יותר עם רגל חופשית. מי שרוכב בכביש למרחקים ארוכים ירוויח מחיבור לפדל. אם יש לכם כבר פדל, הוא מכריע את הבחירה במקומכם.
2. מעריכים כמה הליכה יש ביום רכיבה רגילנעל כביש מתאימה לרכיבה שנגמרת על האוכף או בבית קפה קרוב. רכיבה עם דחיפות בעלייה, טיפוס לתצפית או עצירות רבות דורשת סוליה עם חריצים שאפשר ללכת עליה. מי שמזלזל בשאלה הזו מגלה אותה בפעם הראשונה שהוא צריך לרדת מהאופניים.
3. בודקים את המידה בשם המוצרכל מוצר כאן מוצג במידה מסוימת, ומידות בין יצרנים לא תמיד זהות. מודדים כף רגל אחרי הצהריים ועם הגרביים של הרכיבה. הנעל צריכה להחזיק את העקב בלי שיעלה, ולהשאיר את האצבעות רחוקות מעט מהקצה גם בירידה.
4. מתאימים את האוורור לעונה שבה רוכביםמי שרוכב בעיקר בקיץ ובשעות היום ירוויח מחלק עליון נושם ומתעלות ניקוז. מי שרוכב בבקרים חורפיים ירגיש את הרוח דרך אותם פתחים, ויכול לפתור את זה עם גרב עבה. כדאי להחליט לפי רוב הרכיבות ולא לפי היום הקיצוני ביותר בשנה.
5. מתכננים את ההרכבה ואת ההרגלהנעל עם תפסנית דורשת הרכבה וכוונון, ורכיבה ראשונה במקום שקט כדי לתרגל שחרור. נעל לפדל שטוח מוכנה מיד, אבל גם היא מרגישה אחרת מנעל רחוב בכמה הרכיבות הראשונות. תנו לנעל חדשה כמה רכיבות קצרות לפני מסלול ארוך.