אופניים

אילו אופניים מתאימים למקום שבו תרכבו?

ההבדל בין משפחות האופניים אינו ברמת האיכות אלא במשטח שאליו הן תוכננו. אותו רוכב על אותו מסלול יקבל חוויה שונה לגמרי משלדה קלה עם צמיג דק לעומת שלדה מחוזקת עם צמיג רחב, וזה הפער שגורם לאנשים לחשוב שהם לא אוהבים לרכוב.

• אופני הרים בזנב קשיח. בולם בגלגל הקדמי בלבד ושלדה נוקשה מאחור, וזה שילוב שנותן את רוב היתרון של אופני שטח בלי המשקל, המחיר והתחזוקה של בולם אחורי. הם סופגים מהמורות ואבנים בשביל, ובכביש הם עדיין יעילים כי הכוח שהרגליים מייצרות אינו נבלע בקפיץ. זו המשפחה שמסתדרת עם הכי הרבה סוגי רכיבה.
• אופני שיכוך מלא. בולם קדמי ואחורי, נוחות גבוהה בירידות טכניות ושליטה טובה יותר בשטח קשה. בתמורה הם כבדים יותר, יקרים יותר ודורשים טיפול תקופתי במערכת הבולמים. בעלייה ובכביש חלק מהכוח הולך לתנועת הבולם, ולכן רוכב שמבלה את רוב זמנו על מסלול מתון לא ירוויח מהם.
• אופני עיר והיברידיים. שלדה זקופה, צמיג חלק יחסית וישיבה שמאפשרת להסתכל קדימה ולא למטה, וזה מה שהופך נסיעה יומיומית לנוחה. הם מצוינים על אספלט ועל שביל כבוש, ומתקשים ברגע שהשביל נעשה אבני ושורשי. מי שנוסע רק בתוך העיר ומחפש נוחות יגיע אליהם בסוף.
• אופניים חשמליים. מנוע וסוללה שמסייעים לדוושה, כך שעליות ומרחקים מפסיקים להיות שיקול והרכיבה לעבודה הופכת מעשית. הם כבדים משמעותית, מחייבים טעינה ומחייבים התייחסות לחוק ולתקנות, ועלות הסוללה היא חלק ניכר מהמחיר ואורך חייה מוגבל למספר מחזורי טעינה. הם פתרון תחבורה יותר משהם ציוד ספורט, ומי שקונה אותם בשביל כושר מגלה שהוא מדווש פחות ממה שתכנן.

בפועל, רוב האנשים שקונים זוג אופניים אחד לכל השימושים מגיעים לזנב קשיח, וזו בחירה נכונה. הוא חזק מספיק לשביל עפר בסוף השבוע, יעיל מספיק לנסיעה יומיומית, ואינו נושא את המשקל והתחזוקה של שיכוך מלא שברוב הימים אינו בשימוש.

מידת השלדה: האופניים חייבים להתאים לגוף ולא להפך

מידת השלדה היא ההחלטה היחידה שאי אפשר לתקן אחרי הקנייה. אפשר להחליף מושב, כידון וצמיגים, אבל שלדה קטנה או גדולה מדי תישאר לא נוחה לנצח ותגרום לכאבי גב, ידיים וברכיים שרוב האנשים מייחסים בטעות לרכיבה עצמה.

המידה נקבעת לפי גובה הרוכב ואורך הרגל הפנימי, ולכל יצרן יש טבלת מידות משלו, ולכן אין תחליף לבדיקה בטבלה של אותו דגם. בדיקה מהירה שעובדת: כשעומדים מעל השלדה ברגליים פשוקות צריך להישאר מרווח של כמה סנטימטרים בין הגוף לקורה העליונה. גובה המושב מכוונן בנפרד ממידת השלדה, והכלל הוא שברגל מיושרת עד הסוף העקב עדיין נוגע בדוושה בנקודה הנמוכה. מי שנמצא בדיוק בין שתי מידות יבחר בקטנה יותר אם הוא רוכב בשטח ובגדולה אם הוא רוכב בעיקר ישר.

מהמלאי שלנו כרגע

RL אופני הרים זנב קשיח דגם Luigi C 700 מבית RL ₪2,990₪3,500 RL אופני הרים זנב קשיח דגם Valerio מבית RL ₪1,490₪1,890

בולם, הילוכים ובלמים: המפרט שמורגש באופני הרים

אחרי שהמידה נסגרה, שלושה רכיבים קובעים כמעט את כל חוויית הרכיבה. כל היתר במפרט הוא שיפור הדרגתי, אבל אלה שלושתם משנים את התנהגות האופניים באופן שמורגש מהנסיעה הראשונה.

בלמי דיסק עוצרים חזק ובאופן צפוי גם כשהחישוק רטוב או מלוכלך, וזו הסיבה שהם הפכו לסטנדרט בשטח. בגרסה מכנית הם מופעלים בכבל וקלים לכוונון בבית, ובגרסה הידראולית הם עוצרים בשתי אצבעות ומחייבים טיפול מקצועי אחת לתקופה. בלמי חישוק זולים, קלים ופשוטים לתחזוקה, ולרכיבה עירונית יבשה הם מספיקים בהחלט, אבל בירידה ארוכה ובגשם ההבדל ביניהם ובין דיסק אינו עניין של העדפה.

טווח ההילוכים חשוב יותר ממספרם. עשרה הילוכים עם פער גדול בין הקל לכבד שימושיים יותר מעשרים ואחד הילוכים שצפופים זה לזה, פשוט מפני שמה שקובע הוא אם יש הילוך קל מספיק לעלייה והילוך כבד מספיק כדי לא לדווש בריק במורד. רוכב מתחיל ירוויח מטווח רחב הרבה יותר מאשר ממספר גבוה.

האופניים מגיעים הביתה: הרכבה, כוונון והנסיעה הראשונה

אופניים מגיעים באריזה כשהם מורכבים חלקית, וההשלמה אינה מסובכת אך יש בה כמה נקודות שאסור לפספס. חמשת השלבים הבאים לוקחים כשעה וחוסכים את רוב הביקורים המוקדמים במעבדה.

1. מוציאים מהאריזה ובודקים לפני שמרכיביםמסירים את כל חומרי האריזה ועוברים על השלדה, על החישוקים ועל הצבע כדי לאתר מכה שנוצרה בהובלה. בודקים שכל החלקים ברשימה נמצאים, כולל מחזירי אור ומפתחות ההרכבה. פגם שמתגלה לפני ההרכבה קל בהרבה לטיפול מאשר פגם שמתגלה אחרי שרכבתם עליו שבוע.
2. מחברים כידון, מושב ודוושות בכיוון הנכוןהכידון מיושר לניצב מול הגלגל הקדמי והברגים מהודקים בסבב ולא אחד עד הסוף, כדי שהלחץ יתחלק. הדוושה הימנית מתברגת עם כיוון השעון והשמאלית נגדו, וזו טעות נפוצה שהורסת את התבריג בקרנק. המושב מוכנס עד לסימון העומק המינימלי המסומן על המוט ולא מעבר לו.
3. מכווננים את גובה המושב לפני הנסיעהיושבים על האופניים ליד קיר, מניחים עקב על הדוושה בנקודה הנמוכה ומוודאים שהרגל ישרה כמעט לגמרי. כשמדווושים בכף הרגל תיווצר בדיוק הכפיפה הנכונה בברך. מושב נמוך מדי הוא הסיבה הנפוצה ביותר לכאבי ברכיים אצל רוכבים חדשים, וזה כוונון של שלושים שניות.
4. בודקים לחץ אוויר ובלמים לפני שיוצאיםמנפחים את הצמיגים ללחץ המודפס על דופן הצמיג, כי צמיג רך מקשה על הדיווש ומגדיל סיכון לפנצ'ר, וצמיג קשה מדי מאבד אחיזה. לוחצים על שתי הידיות ומוודאים שהאופניים נעצרים בלי שהידית נוגעת בכידון. שווה גם להרים כל גלגל ולסובב אותו כדי לוודא שאין חיכוך.
5. חוזרים להידוק אחרי הרכיבות הראשונותכבלים חדשים נמתחים וברגים מתיישבים במקומם, ולכן אחרי שתיים או שלוש רכיבות ראשונות צריך לעבור שוב על הכול. זה הרגע שבו מכווננים מחדש את ההילוכים, שכמעט תמיד מתחילים לדלג בשלב הזה. בדיקה אחת אצל מכונאי אחרי החודש הראשון היא ההשקעה הזולה ביותר באופניים חדשים.

תחזוקת אופניים: עשר דקות שמאריכות שנים

אופניים אינם מוצר שמתקלקל בבת אחת אלא מוצר שנשחק בשקט, וכמעט כל הבלאי מתרכז בשלושה מקומות: השרשרת, הצמיגים והבלמים. מי שנותן להם עשר דקות כל כמה שבועות מרוויח שנים.

השרשרת היא החלק שנשחק ראשון, והיא גם זו שגוררת איתה את הגלגלים המשוננים כשמזניחים אותה. מנקים אותה מאבק וחול, משמנים בשמן ייעודי ולא בתרסיס חודרני, ומנגבים את העודף כדי שלא ידביק לכלוך. לחץ האוויר נבדק לפני כל יציאה ארוכה, כי צמיג שאיבד אוויר מדווש קשה יותר ומתנפנץ בקלות. הבלמים נבדקים בעצירה אחת בתחילת כל רכיבה, ורפידה שהתקרבה לגבול השחיקה נראית בעין. אחסון מוצל ויבש מוסיף שנים לצבע, לצמיגים ולכבלים, במיוחד באזורים קרובים לים.

אופניים לילדים: מידה לפי קוטר גלגל ולא לפי גיל

אצל ילדים המידה אינה נמדדת בשלדה אלא בקוטר הגלגל, והטווח הנפוץ נע בין שנים עשר אינץ' לעשרים וארבעה. גיל הוא קירוב גס בלבד, מפני שבין שני ילדים באותה שנתון יכול להיות הפרש של עשרה סנטימטרים ויותר. המדד היחיד שעובד הוא אם הילד יכול להגיע לרצפה בישיבה על המושב.

• גובה המושב חשוב יותר מקוטר הגלגל. ילד שלומד לרכוב צריך להגיע לרצפה בכפות הרגליים המלאות כשהוא יושב, כדי שיוכל לעצור ולהתייצב בלי ליפול. ילד שכבר רוכב בביטחון יכול לעלות למושב גבוה יותר שבו רק קצות האצבעות נוגעות, וזה מאפשר לו לדווש ביעילות. מושב גבוה מדי בשלב הראשון מייצר פחד שקשה לתקן אחר כך.
• משקל האופניים ביחס למשקל הילד. אופני ילדים מפלדה יכולים לשקול חלק ניכר ממשקל הרוכב שלהם, וזה מקשה על הרמה, על התמרון ועל התאוששות מהטיה קלה. הפרש של קילוגרם או שניים משנה לחלוטין את חוויית הרכיבה של ילד בן חמש, ולכן שווה להסתכל על המשקל המוצהר ולא רק על המראה של השלדה.
• בלמי יד שהאצבעות מגיעות אליהן. ידית בלם שתוכננה למבוגר לא נלחצת ביד קטנה, וילד שאינו מצליח לעצור מפתח הרגלי בלימה גרועים. מחפשים ידיות קצרות או כאלה שאפשר לכוונן את מרחקן מהכידון. בדגמים לקטנים יותר בלם רגליים הוא פתרון פשוט ובטוח, אבל הוא דורש הסבר קצר לפני הנסיעה הראשונה.
• גלגלי עזר או מעבר מאופני איזון. גלגלי עזר מאפשרים התחלה מהירה אך מלמדים להישען הצדה במקום להתאזן, ולכן המעבר מהם לוקח זמן. ילד שהגיע מאופני איזון כבר יודע לשמור שיווי משקל וצריך ללמוד רק לדווש, וזה בדרך כלל עניין של דקות. אם יש אפשרות לבחור, זה המסלול המהיר יותר.

כלל שעובד: קונים את המידה שמתאימה עכשיו ולא מידה לגדול לתוכה. אופניים גדולים מדי מפחידים את הילד, מאטים את הלמידה ולעיתים גורמים לו להפסיק לרכוב, והחיסכון של שנה אחת אינו שווה את זה.

מה מבדיל בין אופניים לאופניים באותו מחיר?

השוואה בין אופניים נתקעת מהר, כי שני דגמים באותו מחיר יכולים להיראות זהים ולהתנהג אחרת לגמרי לפי הבלמים והמעבירים. הטבלה כאן מסכמת את ההבדלים בין סוגי מוכרים לפי מה שמשנה במוצר שדורש הרכבה ושירות, כדי שההשוואה תיגמר בעמוד הזה.

אחרי שמצמצמים לשניים או שלושה דגמים, ההחלטה כמעט תמיד חוזרת לשלושה נתונים: מידת השלדה מול הגובה, סוג הבלמים, וטווח ההילוכים. כל השאר הוא צבע ופרטי גימור. שווה גם לשאול מי מטפל באופניים אחרי הקנייה, כי מוצר שמורכב מעשרות חלקים נעים זקוק למעבדה זמינה הרבה יותר מאשר מוצר שמוציאים מהקופסה ומפעילים.

לפני שמזמינים אופניים: חמש בדיקות שחוסכות החזרה

רשימה קצרה שעוברים עליה פעם אחת. היא חוסכת את שתי הטעויות שחוזרות: שלדה שנבחרה לפי העין, ובלמים שהתגלו כלא מתאימים לירידה הראשונה.

1. מודדים גובה ואורך רגל פנימי מול טבלת היצרןעומדים יחפים ליד קיר, מודדים את הגובה ואת המרחק מהמפשעה לרצפה, ומשווים לטבלת המידות של אותו דגם ולא לטבלה כללית. רוכב שנמצא בדיוק בין שתי מידות יבחר בקטנה לרכיבת שטח ובגדולה לנסיעה ישרה. זו הבדיקה היחידה כאן שאי אפשר לתקן אחרי הקנייה.
2. מחליטים איפה תתבצע רוב הרכיבהשביל עפר, כביש עירוני או שילוב של שניהם מובילים לצמיג ולשלדה שונים, ורוב האנשים מדמיינים שטח ורוכבים בעיר. שווה להיות כנים לגבי המסלול האמיתי, כי הוא קובע אם בולם קדמי הוא נכס או משקל מיותר. אפשר תמיד להחליף צמיג בהמשך ולהתאים את אותם אופניים למשטח אחר.
3. בודקים איזה סוג בלמים יש ומה נדרש לתחזק אותםבלמי דיסק הידראוליים עוצרים הכי טוב ודורשים טיפול מקצועי, דיסק מכני קרוב אליהם ואפשר לכוונן בבית, ובלמי חישוק זולים ופשוטים ומספיקים לרכיבה עירונית יבשה. מי שגר באזור עם ירידות או רוכב בחורף ירגיש את ההבדל כבר בשבוע הראשון.
4. מוודאים מה מגיע מורכב ומה צריך להשליםבודקים אם האופניים מגיעים מורכבים חלקית, אילו כלים נכללים, ואם צריך להזמין בנפרד משאבה, מנעול ופנסים. הרכבה עצמית אפשרית לחלוטין אך דורשת שעה ומפתחות אלן, ולמי שאינו רוצה לעסוק בזה שווה לתכנן מראש התאמה במעבדה.
5. מתכננים איפה האופניים יעמדו ואיך ינעלואופניים תופסים מקום אמיתי בחדר מדרגות, במרפסת או במחסן, ומקום אחסון מוצל ויבש מאריך את חייהם. אם הם נשארים בחוץ, מנעול איכותי ונקודת עגינה קבועה הם חלק מהקנייה ולא תוספת. שווה לבדוק גם אם הם נכנסים למעלית או לתא המטען לפני שמזמינים.