אולר

אולר כלים לאופניים: מפתחות מקופלים בגוף אחד

אולר לאופניים בנוי כמו אולר רגיל, אבל במקום להבים יש בו מפתחות אלן, מברגים ולפעמים כלים נוספים שמתקפלים לתוך גוף אחד. כל כלי נפתח בנפרד, והגוף עצמו משמש ידית. במקום לשאת צרור של מפתחות בודדים שמצלצלים בתיק, יש יחידה אחת קומפקטית.

האולר של RL עשוי אלומיניום, והוא נבנה לטיפול בשטח: חזק מספיק לעבודה אמיתית וקל מספיק כדי לא להרגיש אותו בכיס. הוא מרכז את המפתחות שרוכב צריך באמצע רכיבה, כך שאפשר להדק בורג שהשתחרר, לכוונן כידון או לתקן מושב בלי לחזור הביתה.

כדאי לזכור שאולר הוא פשרה מכוונת. הכלים בו קצרים, והידית רחבה פחות ממפתח רגיל, ולכן הוא מצוין לתיקון מהיר ופחות נוח לעבודה ארוכה. בבית, על שולחן עבודה, מפתחות מלאים עדיין נוחים יותר.

התקלות שאולר מתקן באמצע הרכיבה

כדי להבין מה אולר שווה, כדאי להכיר את התקלות שהוא פותר. רובן קשורות לבורג שהשתחרר או לכוונון שזז, ולא לחלק שנשבר:

• אוכף שירד או הסתובב. הבורג שמחזיק את מוט האוכף, או את האוכף על המוט, משתחרר עם הזמן ובמיוחד אחרי מהמורה חזקה. פתאום הרגליים מתכופפות יותר מדי או שהאוכף מסתכל הצידה. עם מפתח אלן מתאים מחזירים את הגובה והזווית ומהדקים, ומי שסימן מראש את הגובה הנכון על המוט חוזר אליו בדיוק. אוכף שנשאר נמוך מדי לאורך רכיבה שלמה מעמיס על הברכיים.
• כידון שהסתובב אחרי נפילה. גם נפילה איטית יכולה לסובב את הכידון ביחס לגלגל הקדמי, והרכיבה הופכת עקומה ולא בטוחה. משחררים מעט את ברגי הסטם, מיישרים את הכידון מול הגלגל ומהדקים שוב באופן אחיד. זה אחד התיקונים הנפוצים ביותר בשטח, והוא לוקח פחות מדקה. לפני שממשיכים, בודקים שהגלגל והכידון מסתובבים יחד בלי חופש.
• ידית בלם או ידית הילוכים שזזה. אחרי נפילה או מכה הידיות מסתובבות על הכידון, ובמצב קיצוני קשה להגיע אליהן. ברוב האופניים הן מוחזקות בבורג אלן יחיד, שאפשר לשחרר, לסובב את הידית חזרה למקומה ולהדק. כדאי לבדוק מיד שהבלם עובד לפני שממשיכים לרכוב, בלחיצה חזקה כשהאופניים עומדים במקום.
• מתקן או אביזר שמקשקש. מתקן בקבוק, מגן בוץ, סבל או פנס שהבורג שלהם השתחרר משמיעים רעש בכל מהמורה, ולפעמים נופלים. עם האולר מהדקים אותם במקום ובזמן, לפני שהבורג נעלם בדרך. זו גם הזדמנות לבדוק את שאר הברגים באותו אזור, כי ברגים שהותקנו יחד נוטים להשתחרר יחד.
• גלגל או רפידה שמשפשפים. בלם שהתחיל לשפשף אחרי מכה או גלגל שזז מעט בתוך השלדה יוצרים חיכוך שמאט ומעייף. חלק מהכוונונים האלה אפשר לעשות באולר, למשל יישור קליפר של בלם דיסק. אם החיכוך לא נעלם אחרי כוונון זהיר, ממשיכים לאט ובודקים בבית או בחנות. בלם שמשפשף מתחמם ונשחק מהר יותר, ולכן לא מתעלמים ממנו.

המשותף לכל התקלות האלה הוא שהן קטנות ומהירות לתיקון, אבל בלי כלי הן הופכות לרכיבה לא נוחה, לא בטוחה או לחזרה מוקדמת הביתה.

מידות הכלים באולר מול הברגים באופניים שלכם

אולר שווה משהו רק אם הכלים שבו מתאימים לברגים באופניים שלכם. רוב הברגים באופניים מודרניים הם ברגי אלן בכמה מידות נפוצות, ובחלק מהאופניים יש גם ברגי טורקס או ברגים שדורשים מברג. לפני שסומכים על אולר, כדאי לבדוק את זה.

הבדיקה פשוטה: בבית, עם האולר ביד, עוברים על הברגים החשובים, מוט האוכף, הסטם, הידיות, מתקן הבקבוק והקליפרים, ומנסים להכניס את הכלי המתאים לכל אחד. כלי שנכנס בדיוק ולא מסתובב בתוך הבורג הוא כלי שאפשר לסמוך עליו בשטח.

את רשימת הכלים המדויקת של כל אולר בודקים בעמוד המוצר. אם מתברר שבורג חשוב באופניים שלכם דורש מידה שאין באולר, כדאי לדעת את זה בבית ולא בצד הדרך, ולהוסיף לתיק מפתח בודד במידה החסרה.

האולרים שבמלאי

RL אולר כלים לאופניים מאלומיניום לטיפול בשטח שחור מבית RL ₪89

גוף אלומיניום באולר: משקל, חוזק ומנוף

הגוף של האולר הוא גם הידית שלו, ולכן החומר שלו קובע כמה כוח אפשר להפעיל. גוף מפלסטיק או מפח דק מתכופף כשמהדקים בורג תקוע, והכלי מסתובב בתוכו. גוף אלומיניום, כמו באולר של RL, נשאר יציב תחת מומנט ושומר על הכלים במקומם.

אלומיניום הוא גם קל, וזה חשוב לאביזר שנשאר בכיס בכל רכיבה. אולר שמרגישים נוטה להישאר בבית, ואולר שנשאר בבית לא עוזר לאף אחד. הפשרה בין קלות לחוזק היא מה שמבדיל בין אולר שנבנה לאופניים לבין סט מפתחות רגיל.

גוף קצר נותן פחות מנוף ממפתח ארוך. עבור רוב הברגים באופניים זה דווקא יתרון, כי קשה יותר להדק אותם חזק מדי. עבור בורג תקוע במיוחד, לעומת זאת, אולי יהיה צורך בכלי ארוך יותר בבית.

כמה חזק להדק בורג עם אולר בשטח?

הטעות הנפוצה בשטח היא להדק חזק מדי, מתוך חשש שהבורג ישתחרר שוב. ברגים באופניים קטנים, והם מחזיקים חלקים מאלומיניום ולפעמים מקרבון. בורג שהודק בכוח יכול להרוס את התבריג או לסדוק חלק, וזה נזק שעולה הרבה יותר מהתקלה המקורית.

הכלל המעשי בשטח הוא הידוק עד שהחלק לא זז, ולא יותר. בסטם ובכיסוי הכידון מהדקים את הברגים לסירוגין, קצת בכל פעם, כדי שהלחץ יתחלק שווה. אחרי ההידוק בודקים ביד שהחלק יציב: מנסים לסובב את הכידון מול הגלגל ולהזיז את האוכף.

על רבים מהחלקים מודפס ערך הידוק מומלץ. בשטח אי אפשר למדוד אותו עם אולר, ולכן אחרי תיקון בדרך כדאי לבדוק את אותו בורג שוב בבית, ואם החלק עשוי קרבון, לפנות לחנות שיש בה כלי מדידה.

איפה נושאים את האולר ברכיבה

אולר עוזר רק אם הוא איתכם. המקום הקבוע שלו חשוב יותר מהדגם: כיס אחורי בחולצת רכיבה, תיק קטן מתחת לאוכף, תיק שלדה או חגורת מותן. העיקר שיהיה תמיד באותו מקום, כדי שלא יישאר בבית ביום שבו צריך אותו.

תיק מתחת לאוכף הוא הבחירה הנפוצה, כי שם האולר נשאר על האופניים בין רכיבה לרכיבה. החיסרון הוא שבחורף ובשטח התיק הזה סופג מים ובוץ מהגלגל האחורי, ולכן כדאי לעטוף את האולר בשקית קטנה או בבד.

מי שרוכב על כמה זוגות אופניים, או על אופניים וקורקינט, עדיף שיחזיק את האולר בתיק אישי ולא על כלי מסוים. כך הוא עובר איתו מכלי לכלי, ולא נשאר דווקא על האופניים שנשארו בבית.

בדיקת ברגים עם האולר לפני היציאה

האולר שימושי גם לפני שיוצאים, ולא רק כשמשהו נשבר. בדיקה של שתי דקות בבית תופסת את רוב הברגים שעומדים להשתחרר. עוברים על הסטם, על מוט האוכף, על הידיות ועל האביזרים, ומוודאים שהכול יציב.

כדאי במיוחד לבדוק אחרי שינוי: אופניים חדשים שהורכבו בבית, אחרי הובלה ברכב, אחרי טיפול או אחרי נפילה. ברגים שהודקו לפני כמה ימים מתיישבים במקומם ולפעמים מאבדים מעט מההידוק, וזה בדיוק הזמן לתפוס אותם.

תוך כדי הבדיקה מכירים גם את האולר עצמו: איזה כלי מתאים לכל בורג, איך פותחים אותו מהר ואיך הוא מרגיש ביד. מי שמכיר את הכלי בבית משתמש בו מהר יותר בשטח, גם בחושך וגם עם כפפות.

מה אולר לאופניים לא מחליף?

אולר נבנה לתיקונים קטנים בדרך, ולא לכל עבודה. הוא לא מחליף את פינת העבודה בבית: שטיפה, ניקוי ההנעה, עבודה יסודית על שרשרת וכיוון מדויק דורשים כלים מלאים, מקום ואור.

הוא גם לא פותר כל תקלה בשטח. פנצ'ר דורש ציוד משלו, ושרשרת שנקרעה דורשת מפתח שרשרת. בעמוד המוצר בודקים אילו כלים כלולים באולר, ומשלימים בתיק את מה שחסר לסוג הרכיבה שלכם. רשימה קבועה של מה שיוצא איתכם חוסכת ניחושים.

ובעיקר, אולר לא מחליף שיקול דעת. בלם שלא עובד כמו שצריך אחרי ניסיון תיקון, כידון שלא מתייצב או חלק סדוק הם סיבה לעצור, להוביל את האופניים ברגל או לבקש איסוף, ולא להמשיך לרכוב.

שמירה על האולר: חול, מים וחלודה

אולר שנשאר חודשים בתיק מתחת לאוכף פוגש מים, בוץ וחול. הכלים מתחילים להיתקע במפרקים, ומפתח שלא נפתח בקלות הוא מפתח שלא עוזר בצד הדרך. פעם בכמה שבועות פותחים את כל הכלים, מנקים חול ומייבשים.

אחרי רכיבה בגשם או ליד הים כדאי להוציא את האולר מהתיק, לנגב אותו ולתת לו להתייבש פתוח. כלי פלדה שנשארים לחים מתחילים להחליד בקצוות, וקצה שחוק לא יושב טוב בבורג ועלול להרוס את הראש שלו.

אולר לפי סוג הרכיבה: עיר, שטח וכביש

אותו אולר משמש רוכבים שונים בדרכים שונות. הגרף מראה מה חשוב לכל סוג רכיבה כשבוחרים ונושאים אולר:

רוכבי שטח צריכים אולר חזק שעומד בבורג תקוע אחרי נפילה, רוכבי כביש מעדיפים את הקל ביותר, ורוכבי עיר צריכים בעיקר את המידות של הסבל, הפנס ומגן הבוץ.

אולר, מפתחות בודדים או ארגז כלים

מי שמתלבט אם לשאת אולר או כמה מפתחות בודדים, ומה נשאר לארגז הכלים בבית, ימצא את ההבדלים בטבלה:

השילוב שעובד לרוב הרוכבים הוא אולר בתיק לכל רכיבה, וארגז כלים מלא בבית לעבודות הגדולות. מפתח בודד נכנס לתיק רק כשבורג חשוב דורש מידה שאין באולר.

מכינים את האולר לפני הרכיבה הבאה

חמשת הצעדים האלה הופכים אולר חדש לכלי שאפשר לסמוך עליו ביום שבו משהו משתחרר באמצע המסלול:

1. עוברים על הברגים באופנייםבבית, עם האולר ביד, מנסים להכניס כלי לכל בורג חשוב: מוט האוכף, הסטם, הידיות, הקליפרים, מתקן הבקבוק והאביזרים. רושמים איזה כלי מתאים לכל בורג, ובודקים אם יש בורג שאף כלי באולר לא מתאים לו. אם יש כזה, מוסיפים לתיק מפתח בודד במידה הזו.
2. מסמנים את המיקומים הנכוניםמסמנים בסרט דביק דק או בטוש את גובה מוט האוכף ואת מיקום הכידון והידיות כשהם במקום הנכון. אחרי נפילה או אחרי שהאוכף ירד, הסימון מאפשר להחזיר הכול בדיוק למקום, בלי לנחש בצד הדרך ובלי לגלות אחרי חצי שעה שהגובה לא נכון.
3. קובעים לאולר מקום קבועמחליטים איפה האולר יהיה בכל רכיבה: כיס אחורי, תיק מתחת לאוכף, תיק שלדה או חגורת מותן. שומרים על המקום הזה תמיד, כדי שלא יישאר בבית. אם הוא על האופניים, עוטפים אותו בשקית או בבד שמגנים מבוץ ומים, ובודקים מדי פעם שהוא עדיין שם.
4. מתרגלים תיקון אחד בביתמשחררים מעט את ברגי הסטם, מסובבים את הכידון ומיישרים אותו חזרה מול הגלגל, ואז מהדקים לסירוגין עד שהוא יציב. תרגול אחד בבית, באור טוב ובלי לחץ, מלמד איך האולר מרגיש ביד ואיך מהדקים בלי להגזים, וזה מה שחוסך זמן בשטח.
5. בודקים ומנקים מדי כמה שבועותפותחים את כל הכלים באולר, מנקים חול ובוץ, מייבשים, ובודקים שאף קצה לא נשחק. באותה הזדמנות עוברים שוב על הברגים באופניים ומהדקים את מה שהתרופף. אולר נקי ונפתח בקלות הוא אולר שישמש אתכם ביום שבאמת תצטרכו אותו באמצע הרכיבה.