אוכפים

אוכפים נמדדים בעצמות הישיבה ולא בריפוד

כשיושבים על אוכף, רוב המשקל אמור לעבור דרך שתי בליטות גרמיות בתחתית האגן, עצמות הישיבה. אוכפים טובים בנויים כך שהבליטות האלה ינחתו על החלק האחורי והרחב שלהם, והשאר רק נוגע.

• אוכף צר מדי. עצמות הישיבה נופלות מחוץ לשוליים, והמשקל עובר לאמצע, לרקמה הרכה שבין הרגליים. אחרי חצי שעה מופיעים לחץ, אי נוחות ולפעמים נימול. רוב הרוכבים מאשימים את הריפוד ומחפשים אוכף רך יותר, כשהבעיה בכלל ברוחב, ואוכף רך וצר רק מחמיר אותה. הבדיקה הפשוטה היא המדידה בבית.
• אוכף רחב מדי. הישיבה נוחה בעמידה במקום, אבל בדיווש הירכיים פוגעות בצדדים בכל סיבוב. מופיעים שפשופים בצד הפנימי של הרגל, והדיווש מרגיש מוגבל. זו בעיה נפוצה אצל מי שבחר אוכף רחב מתוך מחשבה שרחב תמיד נוח יותר. במקרה כזה אוכף צר מעט יותר יפתור את הבעיה בלי לוותר על התמיכה.
• אוכף ברוחב הנכון. שתי העצמות יושבות על החלק האחורי, האמצע כמעט לא נושא משקל, והירכיים נעות בחופשיות לאורך הצדדים. זה מצב שבו גם ריפוד דק מרגיש נוח, כי הלחץ מתפזר על המקום שנבנה לשאת אותו. כל שאר התכונות של האוכף הן כוונון עדין מעל הבסיס הזה.

מכאן נגזר כל השאר: לפני שבודקים ג'ל, תעלה או צורה, מוצאים את הרוחב. האוכפים בעמוד הזה משתרעים על פני טווח רחב של רוחבים בדיוק מהסיבה הזו.

עצמות הישיבה: איך מודדים לפני שבוחרים אוכפים?

המרחק בין עצמות הישיבה משתנה מאדם לאדם ואינו קשור ישירות לגובה או למשקל. אפשר למדוד אותו בבית בעשר דקות, בלי ציוד מיוחד.

מניחים חתיכת קרטון גלי או רדיד אלומיניום מקופל על משטח רך, כמו מדרגה מרופדת או כרית קשיחה. מתיישבים ישר, מרימים מעט את הרגליים ונשענים קדימה כאילו אוחזים בכידון, כדי שהמשקל ייפול על העצמות. קמים בזהירות, ועל הקרטון נשארות שתי שקיעות ברורות. מודדים בסרגל את המרחק בין מרכזי השקיעות.

המספר שיוצא אינו רוחב האוכף אלא נקודת המוצא. לרוחב המדידה מוסיפים בדרך כלל כמה סנטימטרים, כדי שהעצמות ינחתו על משטח ולא על השוליים. כמה בדיוק מוסיפים תלוי בתנוחה, וזה הנושא של הפרק הבא.

תנוחת הרכיבה משנה את הרוחב של אוכפים

אותו רוכב יצטרך אוכפים ברוחבים שונים על אופניים שונים. הסיבה היא שכשנשענים קדימה, האגן מסתובב, ונקודות המגע זזות מעצמות הישיבה הרחבות לחלק צר יותר של האגן.

ברכיבה זקופה, כמו באופני עיר או טיול, כמעט כל המשקל על עצמות הישיבה, ולכן מוסיפים יותר לרוחב המדידה ובוחרים אוכף רחב. ברכיבה ספורטיבית, עם גב מוטה, חלק מהמשקל עובר לידיים, והאוכף המתאים צר יותר. ברכיבת שטח אגרסיבית הרוכב זז כל הזמן, עומד בירידות ויושב בעליות, ואוכף צר וקצר מאפשר לו לנוע בלי להיתקע.

ריפוד ג'ל באוכפים: רך יותר אינו נוח יותר

ריפוד רך מרגיש נעים ביד וגם בדקות הראשונות של הרכיבה. הבעיה מתחילה כשהרכיבה נמשכת, כי ריפוד עבה ורך מדי שוקע תחת עצמות הישיבה ודוחף את החומר כלפי מעלה, בדיוק לאזור הרך שבאמצע.

ג'ל באוכף ספורטיבי אינו כרית אלא שכבה דקה שמפזרת נקודות לחץ. היא לא מחליפה את הרוחב הנכון, אלא מעדנת אוכף שכבר מתאים. אוכף כזה יכול להיות מועיל במיוחד ברכיבת שבילים, שבה הרעידות הקטנות נמשכות שעות, ופחות חשוב באוכף שיושבים עליו עשר דקות בדרך לעבודה.

מי שרוכב למרחקים ארוכים מגלה לרוב שריפוד מתון באוכף, יחד עם מכנס רכיבה מרופד, עובד טוב יותר מאוכף רך במיוחד. הריפוד צריך להיות במקום אחד, ושני ריפודים עבים זה על גבי זה רק מגדילים את החיכוך.

האוכפים שיש כרגע

Ergon אוכף SMC Sport Gel Men במידה S ו-M ברוחב 149 מ"מ עם ריפוד ג'ל שחור מבית Ergon ₪474 Ergon אוכף SM Enduro ברוחב 135 מ"מ לרכיבה אגרסיבית שחור מבית Ergon ₪377

תעלה מרכזית באוכפים: מה היא עושה

רוב האוכפים בעמוד הזה כוללים תעלה, שקע או פתח לאורך המרכז. המטרה היא להוריד לחץ מהאזור הרך שבין עצמות הישיבה, האזור שאמור לשאת כמה שפחות משקל.

התעלה חשובה בעיקר ככל שהתנוחה מוטה יותר קדימה, כי אז האגן מסתובב והאזור הרך מתקרב לאוכף. ברכיבה זקופה לגמרי היא פחות קריטית, אבל עדיין משפרת את הנוחות ברכיבות ארוכות. רוכבים רבים שסבלו מנימול על אוכף שטוח מדווחים על שיפור ברור אחרי מעבר לאוכף עם תעלה ברוחב הנכון.

חשוב לזכור שתעלה אינה תחליף לרוחב. אוכף צר מדי עם תעלה עדיין מעביר את המשקל למקום הלא נכון. ואם נימול או כאב נמשכים גם אחרי שהאוכף הותאם, זה הזמן להתייעץ עם רופא ולא להמשיך להחליף ציוד.

אוכפים לרכיבת שטח אגרסיבית

ברכיבת שטח טכנית הרוכב כמעט לא יושב במקום אחד. בעלייה הוא נשען קדימה על החרטום, בירידה הוא עומד ומזיז את הגוף מאחורי האוכף, ובקטעים הזורמים הוא עובר בין שני המצבים כל כמה שניות.

אוכף לסגנון הזה צר וקצר יחסית, כדי שהמכנס לא ייתפס בו בזמן שהגוף זז מעליו. החלק האחורי מעוצב כך שהירכיים יחליקו לידו בקלות, ולעיתים יש בו חומר שמפחית חיכוך. הצדדים בנויים לעמוד במכות, כי אוכף כזה פוגש סלעים כשהאופניים נופלים.

באוכף צר לרכיבה אגרסיבית בעמוד, עצמות הישיבה מקבלות פחות משטח, וזה בסדר כי חלק גדול מהזמן הרוכב בכלל לא יושב. מי שרוב הרכיבה שלו היא ישיבה ממושכת בשבילים מתונים ירוויח יותר מאוכף רחב יותר עם תעלה.

אוכפים רחבים לטיולים ולרכיבה זקופה

בקצה השני של הטווח נמצא אוכף רחב במיוחד, שנבנה לרוכבים שיושבים זקוף ונושאים את רוב המשקל על האגן. אופני עיר, אופני טיול ואופניים חשמליים עם כידון גבוה הם הבית הטבעי שלו.

אוכף כזה נותן לעצמות הישיבה משטח רחב ומאפשר לשבת שעה ויותר בלי לזוז. הבעיה היחידה שלו היא אותה בעיה של כל אוכף רחב: אם התנוחה דווקא מוטה, הירכיים ישפשפו בצדדים. לכן הוא מתאים כשהכידון גבוה והגב ישר, ופחות כשהאופניים בנויים לרכיבה מהירה.

האוכף הרחב בעמוד משלב תעלה במרכז עם חרטום מקוצר בצורת מקור, צירוף שנועד להוריד לחץ מהאזור הקדמי. הוא אינו נראה כמו אוכף מסורתי, ורוכבים שמתרגלים אליו מספרים לרוב שהצורה המוזרה מפסיקה להיות מורגשת אחרי כמה רכיבות.

עוד מהקטגוריה

Ergon אוכף לאופני הרים SM Sport ברוחב 156 מ"מ עם תעלת נוחות שחור מבית Ergon ₪377 Selle SMP אוכף רחב TRK Large ברוחב 177 מ"מ עם תעלה מרכזית וחרטום מקור שחור מבית Selle SMP ₪349

צורת החרטום באוכפים: ארוך, קצר או מקור

החרטום הוא החלק הקדמי והצר של האוכף, והוא משרת שתי מטרות: נקודת אחיזה לירכיים בזמן הטיה, ומקום לשבת עליו בעלייה תלולה. צורתו משנה את התחושה יותר ממה שנראה בתמונה.

• חרטום ארוך ושטוח. נותן שליטה בהיגוי בעזרת הירכיים ומאפשר לזוז קדימה ואחורה על האוכף כדי לשנות את זווית הדיווש. הוא נפוץ באוכפים ספורטיביים. החיסרון הוא שבתנוחה מוטה מאוד החרטום הארוך לוחץ על האזור הרך, ולכן הוא דורש התאמה מדויקת של זווית האוכף. זווית מאוזנת היא נקודת ההתחלה.
• חרטום קצר. משאיר פחות חומר מקדימה ומאפשר לרוכב להישען קדימה בלי שהאוכף ילחץ. הוא נפוץ באוכפי שטח ובאוכפים שנועדו לתנוחה אגרסיבית. רוכבים שזזים הרבה על האוכף מעדיפים אותו, כי יש פחות מה שייתפס במכנס כשהם עומדים ויורדים מאחור. ברכיבה זקופה ממושכת הוא פחות נחוץ, כי שם החרטום כמעט לא נושא משקל.
• חרטום בצורת מקור. מתעקל כלפי מטה בקצה, כך שהחלק הקדמי לא לוחץ גם כשהרוכב יושב קדימה. זה עיצוב ייחודי שקשור בעיקר למותג אחד בעמוד, והוא מתאים למי שסבל מלחץ קדמי על אוכפים רגילים. הצורה נראית חריגה, ולכן כדאי לתת לה כמה רכיבות של הסתגלות לפני שמחליטים.

גובה, זווית ומיקום: התקנת אוכפים חדשים

אוכף מתאים שהותקן לא נכון ירגיש כמו אוכף לא מתאים. שלושה כוונונים קובעים את התוצאה, וכולם נעשים במפתח אחד מתחת לאוכף.

הגובה נקבע כך שהרגל כמעט ישרה בתחתית סיבוב הדוושה, עם כיפוף קל בברך. אוכף נמוך מדי מעמיס על הברכיים, וגבוה מדי גורם לאגן להתנדנד מצד לצד ולשפשף. הזווית מתחילה מאוזנת לגמרי, ורק אחר כך מטים מעט את החרטום כלפי מטה אם יש לחץ קדמי. אוכף שמוטה הרבה מדי גורם להחלקה קדימה ולעומס על הידיים. המיקום קדימה ואחורה קובע איפה הברך נמצאת ביחס לציר הדוושה, ומשנים אותו בקטנה בכל פעם.

את המיקום של האוכף הישן כדאי לסמן לפני שמסירים אותו, למשל בסרט הדבקה על המוט, כדי להתחיל מנקודה מוכרת. שינויים עושים במילימטרים, אחד בכל פעם, ורוכבים כמה פעמים לפני השינוי הבא.

השבועות הראשונים על אוכפים חדשים

גם אוכף מתאים לגמרי לא ירגיש מושלם ברכיבה הראשונה. הגוף מתרגל לנקודות מגע חדשות, ותחושה של רגישות קלה בימים הראשונים היא חלק מהתהליך.

ההבחנה החשובה היא בין רגישות כללית שהולכת ופוחתת לבין כאב חד, שפשוף בנקודה אחת או נימול. רגישות כללית אמורה להיעלם אחרי כמה רכיבות. שפשוף בצד הירך מרמז על אוכף רחב מדי או גבוה מדי, ולחץ במרכז מרמז על אוכף צר מדי או מוטה לא נכון.

הדרך הנכונה להתרגל היא להתחיל ברכיבות קצרות ולהאריך בהדרגה, ולא לצאת ישר לרכיבה של כמה שעות. אם אחרי שבועיים של שימוש והתאמות התחושה לא משתפרת, כנראה שהרוחב או הצורה אינם מתאימים, ושווה לחזור למדידה.

השוואה בין סוגי האוכפים בעמוד

הטבלה מסדרת את האוכפים לפי סוג השימוש, כדי לראות במבט אחד איפה כל אחד נמצא בטווח.

שימו לב לשורת המידות: כשאוכף מגיע בכמה רוחבים, המדידה בבית חשובה במיוחד, כי היא שקובעת איזו מידה להזמין. אוכף טוב במידה הלא נכונה הוא אוכף לא נוח.

סדר הבחירה של אוכפים, צעד אחר צעד

הסדר כאן חשוב, כי כל שלב מצמצם את האפשרויות לפני הבא.

1. מודדים את עצמות הישיבה בביתמתיישבים על קרטון גלי או רדיד אלומיניום על משטח רך, נשענים מעט קדימה, וקמים בזהירות. מודדים בסרגל את המרחק בין מרכזי שתי השקיעות. זה הנתון החשוב ביותר בכל הבחירה, והוא לוקח עשר דקות. בלעדיו כל בחירה של אוכף היא ניחוש, גם אם הוא יקר ומומלץ.
2. מגדירים את התנוחה שבה רוכביםמסתכלים על האופניים ועל הגב בזמן רכיבה. גב זקוף וכידון גבוה אומרים אוכף רחב, גב מוטה אומר אוכף בינוני עם תעלה, ורכיבת שטח שבה עומדים הרבה אומרת אוכף צר וקצר. התנוחה קובעת כמה מוסיפים לרוחב המדידה כדי להגיע לרוחב האוכף הנכון.
3. בוחרים רוחב ואז מידהעם רוחב המדידה והתנוחה ביד, מחפשים את האוכף שהרוחב שלו מתאים. אם האוכף מגיע בכמה מידות, בוחרים לפי המדידה ולא לפי מה שנראה בתמונה. אוכף נכון ברוחב לא נכון לא ירגיש טוב, ואין ריפוד שמתקן את זה, ולכן השלב הזה מכריע.
4. מחליטים על תעלה וצורת חרטוםרק אחרי שהרוחב סגור בוחנים את הפרטים. מי שסבל מלחץ במרכז יחפש תעלה ברורה, ומי שסבל מלחץ קדמי ישקול חרטום מקוצר או מקור. מי שרוכב בשטח טכני יעדיף חרטום קצר שלא נתפס במכנס. הפרטים האלה מעדנים את הנוחות אבל לא מחליפים את הבסיס.
5. מתקינים, מסמנים ומתרגליםמסמנים את מיקום האוכף הישן, מתקינים את החדש באותו גובה ומאוזן, ורוכבים קצר בהתחלה. משנים זווית או מיקום במילימטרים, אחד בכל פעם. נותנים לגוף שבוע או שבועיים להתרגל, ואם אי הנוחות נמשכת חוזרים למדידה, ובמקרה של נימול מתמשך פונים לרופא.