סטמים

הסטם קובע איפה נמצאות הידיים

סטמים לאופניים נראים כמו חלק מבני פשוט, אבל הם החלק שהכי קל להחליף כדי לשנות תנוחה. שני נתונים קובעים את ההשפעה שלהם.

• האורך קובע את הטווח. סטם ארוך שולח את הכידון קדימה, ומכריח את הגוף להימתח ולהישען. סטם קצר מקרב את הכידון ומאפשר לשבת זקוף יותר. הבדל של סנטימטר או שניים מורגש היטב בכתפיים ובגב, ולכן זה הנתון הראשון שבודקים כשהתנוחה לא נוחה. הוא משפיע גם על אופי ההיגוי, כפי שיוסבר בהמשך.
• הזווית והגובה קובעים כמה גבוה. סטם שפונה למעלה מרים את הכידון ומיישר את הגב. סטם שטוח או פונה למטה מוריד אותו לתנוחה ספורטיבית יותר. גם מרווחים מתחת לסטם, או מוט הגבהה ייעודי, משנים את הגובה בלי לגעת בזווית. השילוב של גובה ואורך הוא מה שהגוף מרגיש בפועל.

לפני שמשחקים במספרים האלה, צריך לוודא שהסטם בכלל מתאים לאופניים. זה תלוי בשני קטרים שאין בהם שום גמישות.

שני קטרים שכל סטם חייב להתאים להם

כל סטם נאחז בשני צינורות: צינור המזלג שעולה מהגלגל הקדמי, והכידון שעובר דרך החבק הקדמי. לכל אחד מהם קוטר קבוע.

קוטר חבק הכידון הוא הנתון שהכי הרבה רוכבים מפספסים. כידונים מודרניים מגיעים לרוב בשני קטרים נפוצים במרכז, 31.8 או 35 מילימטר, וסטם שנבנה לאחד לא יחזיק את השני. הקוטר מודפס בדרך כלל על הכידון עצמו, ליד המרכז. קוטר צינור המזלג נמדד בחלק העליון של המזלג, ובאופניים מודרניים רבים הוא סטנדרטי, אבל כדאי לבדוק במפרט.

בשם של חלק מהסטמים מופיעים שני מספרים. כדאי לבדוק בעמוד המוצר מה מציין כל אחד מהם, ולהשוות למדידה של הכידון שלכם ולא לזיכרון.

יש גם כידונים ישנים או זולים בקוטר קטן יותר, ובאופני ילדים או באופניים ותיקים זה נפוץ. במקרה כזה הסטמים שנבנו לכידון עבה לא יתאימו בכלל, ואין טעם לחפש מתאם שיגשר על ההבדל, כי הוא מחליש בדיוק את הנקודה שמחזיקה את ההיגוי.

סטם קצר לשטח, ומה הוא עושה להיגוי

אורך הסטם משפיע לא רק על הנוחות אלא גם על האופן שבו האופניים מגיבים לידיים. ברכיבת שטח זה ההבדל המורגש ביותר.

סטם קצר הופך את ההיגוי למהיר ולמדויק יותר, כי תנועה קטנה של הידיים מסובבת את הגלגל ישירות. הוא גם מעביר את משקל הגוף אחורה, וזה מה שרוכבי שטח רוצים בירידות תלולות: פחות משקל מעל הגלגל הקדמי ופחות סיכוי לעוף מעל הכידון. סטם קצר עשוי בחיתוך מבלוק אלומיניום אחד קשיח במיוחד, והכידון לא מתפתל בו בעומס.

סטם ארוך יותר מתאים לרכיבה רציפה במהירות, שבה רוצים היגוי רגוע ויציב. מי שמחליף מסטם ארוך לקצר באופני שטח ירגיש שהאופניים "קלילים" יותר בפניות, ויצטרך כמה רכיבות כדי להתרגל.

שימו לב שאורך הסטם וגודל השלדה עובדים יחד. סטם קצר מאוד על שלדה קטנה מדי יכול להשאיר את הברכיים קרובות לכידון בפניות, ולכן לפעמים התשובה לתנוחה צפופה היא דווקא שלדה אחרת ולא סטם אחר.

זווית הסטם וגובה הכידון

זווית הסטם היא הנטייה שלו ביחס לצינור המזלג. כשהיא פונה למעלה, הכידון עולה. כשהיא פונה למטה, הוא יורד.

חלק מהסטמים אפשר להפוך, כך שאותו סטם נותן זווית חיובית או שלילית לפי הכיוון שבו הוא מותקן. זו דרך זולה לשנות גובה בלי לקנות דבר. מרווחים מתחת לסטם עושים עבודה דומה, אבל רק בגבולות האורך של צינור המזלג שבולט מעל הבית.

כשכל האפשרויות האלה מוצו והכידון עדיין נמוך מדי, נכנסים לתמונה שני פתרונות שונים: סטם שהזווית שלו מתכווננת, או מוט הגבהה שמרים את כל הסטם.

סטם מתכוונן לרוכב שמחפש תנוחה זקופה

סטם מתכוונן הוא סטם עם ציר באמצע, שמאפשר לשנות את הזווית שלו בטווח רחב ולנעול אותה בבורג. הוא פופולרי במיוחד באופניים חשמליים ובאופני עיר.

היתרון שלו הוא חיפוש תנוחה בלי לקנות שוב ושוב. רוכב שלא בטוח מה הגובה הנכון יכול לנסות כמה זוויות, לרכוב שבוע עם כל אחת, ולנעול את זו שמרגישה הכי טוב. באופניים חשמליים, שבהם רוכבים לעיתים קרובות בתנוחה זקופה ובמהירות בינונית, זו התאמה טבעית.

החיסרון הוא משקל מעט גבוה יותר וציר שדורש בדיקה מדי פעם. ברכיבת שטח אגרסיבית, שבה הכידון סופג מכות חזקות, סטם קבוע וקשיח עדיף.

מי שבוחר בסטם מתכוונן כדאי שיסמן בטוש דק את הזווית שבה הוא מרגיש הכי טוב. כך, אם הבורג משתחרר או שמישהו אחר משנה את התנוחה, אפשר לחזור אליה בדיוק בלי להתחיל את החיפוש מחדש.

סטמים לפי תנוחת הרכיבה

כדי לבחור בין הסטמים בקטגוריה, כדאי להתחיל מהתנוחה שאתם רוצים להגיע אליה ולא מהחלק עצמו.

מי שמרגיש כאב חוזר בגב, בצוואר או בפרקי הידיים, כדאי שיתייעץ עם איש מקצוע לפני שהוא משנה הרבה בבת אחת. שינוי קטן אחד, ורכיבה של כמה ימים, מלמדים יותר משלושה שינויים יחד.

הסטמים שיש כרגע

Sumart סטם זווית מתכוונן BHS-90H לכידון בקוטר 35 מ"מ מאלומיניום 6061 שחור מבית Sumart ₪399 RL סטאם לאופני שטח 31.8x35 מ"מ מאלומיניום בחיתוך CNC שחור מבית RL ₪199

מוט הגבהה לסטם: מתי הוא הפתרון

מוט הגבהה לסטם הוא מתאם שמתחבר בין צינור המזלג לסטם, ומרים את כל המכלול כמה סנטימטרים למעלה. הוא לא משנה את האורך, רק את הגובה.

הוא מתאים במיוחד כשצינור המזלג קצר מדי כדי להוסיף מרווחים, וכשהרוכב רוצה גב זקוף יותר בלי להחליף סטם שהוא מרוצה ממנו. רוכבים מבוגרים, רוכבים שחוזרים לרכיבה אחרי הפסקה ורוכבי עיר מוצאים בו פתרון פשוט.

לפני ההתקנה כדאי לבדוק שכבלי הבלמים וההילוכים ארוכים מספיק כדי לעלות יחד עם הכידון. כבל מתוח מדי מגביל את סיבוב הכידון, ולכן מסובבים את הכידון לשני הצדדים אחרי ההתקנה ובודקים שאין משיכה.

התקנת סטם: הסדר שבו מהדקים

התקנת סטם נראית פשוטה, אבל סדר ההידוק משפיע ישירות על ההיגוי. טעות כאן מורגשת כרעד בבלימה או כהיגוי כבד.

הסדר הנכון: קודם מכוונים את הלחץ על מיסבי ההיגוי בעזרת הבורג העליון במכסה, עד שאין חופש ואין חיכוך. רק אז מיישרים את הסטם עם הגלגל הקדמי ומהדקים את הברגים שבצדו. בחבק הקדמי של הכידון מהדקים את הברגים לסירוגין, קצת מכל אחד, כך שהמרווח למעלה ולמטה יישאר שווה.

על רוב הסטמים מוטבע ערך ההידוק המותר לברגים. כדאי לעבוד עם מפתח מומנט, במיוחד עם כידון מקרבון, כי הידוק יתר פוגע בכידון והידוק חסר משאיר אותו מסתובב.

בדיקה תקופתית של הסטם והכידון

סטם מותקן כראוי לא דורש הרבה תשומת לב, אבל כדאי לבדוק אותו מדי כמה שבועות, ובוודאי אחרי נפילה.

עומדים מול האופניים, מחזיקים את הגלגל הקדמי בין הברכיים ומנסים לסובב את הכידון. הכידון לא אמור לזוז ביחס לגלגל. אחר כך לוחצים על הבלם הקדמי ומנענעים את האופניים קדימה ואחורה: נקישה מצביעה על לחץ לא נכון על מיסבי ההיגוי. בסטם מתכוונן בודקים גם שהציר נעול ולא זז בלחיצה חזקה על הכידון.

אחרי נפילה בודקים שהסטם עדיין מיושר עם הגלגל, ושאין סדקים סביב הברגים. סטם שעבר מכה חזקה לא שווה את הסיכון, והחלפה שלו זולה יחסית.

שלושת סוגי הסטמים זה לצד זה

הטבלה מסדרת את סוגי הסטמים בקטגוריה לפי מה שכל אחד משנה ולמי הוא מתאים.

השורה החמישית היא זו שעוצרת הכי הרבה הזמנות שגויות. השורה האחרונה היא זו שעוזרת למי שעדיין מחפש תנוחה.

מדידה, בחירה והתקנה של סטם חדש

1. מגדירים מה מפריע בתנוחהכידון רחוק מדי מרגישים בכתפיים ובצוואר, כידון נמוך מדי מרגישים בגב התחתון ובפרקי הידיים, והיגוי עצבני מדי או כבד מדי מרגישים בפניות. כל אחד מהם מוביל לפתרון אחר: אורך, גובה או סוג סטם. כדאי לכתוב את התחושה לפני שמתחילים להחליף חלקים.
2. מודדים את קוטר הכידון ואת צינור המזלגקוטר הכידון מודפס בדרך כלל ליד המרכז, וקוטר צינור המזלג מופיע במפרט האופניים. משווים את שניהם לנתונים שבעמוד המוצר. סטם שנבנה לכידון בקוטר אחר לא יחזיק אותו בבטחה, וזו בדיקה שלא מדלגים עליה גם כשנראה שהכול סטנדרטי.
3. בוחרים בין אורך, זווית והגבההאם הבעיה היא מרחק, מחליפים לסטם באורך אחר. אם היא גובה, מנסים קודם להפוך את הסטם או להזיז מרווחים, ואחר כך בוחרים סטם מתכוונן או מוט הגבהה. מי שעדיין לא יודע מה מתאים לו ירוויח מסטם מתכוונן, שמאפשר לנסות כמה תנוחות.
4. מתקינים בסדר הנכוןקודם מכוונים את הלחץ על מיסבי ההיגוי בבורג העליון, רק אחר כך מיישרים ומהדקים את ברגי הצד. בחבק הכידון מהדקים לסירוגין ושומרים על מרווח שווה. עובדים לפי ערך ההידוק שמוטבע על הסטם, ובודקים שהכבלים לא נמתחים כשמסובבים את הכידון לשני הצדדים.
5. רוכבים, מרגישים ומתקנים בצעד אחדרוכבים כמה ימים עם התנוחה החדשה לפני שמשנים עוד דבר. שינוי אחד בכל פעם מלמד מה באמת עזר. אם מופיע כאב חדש, חוזרים צעד אחורה, ואם הכאב חוזר ונשנה, פונים לאיש מקצוע שמתמחה בהתאמת תנוחה במקום להמשיך לנסות לבד.