פדלים

פדלים שטוחים נשפטים לפי מה שקורה מתחת לנעל

פדלים שטוחים נראים כמו לוחות פשוטים, אבל לכל אחד מהם יש ארבע תכונות שקובעות איך הוא מרגיש. מי שמכיר אותן יכול להשוות בין פדלים גם בלי לנסות אותם.

• שטח הדריכה. כמה מהסוליה הפדל נושא, לאורך ולרוחב. משטח רחב מפזר את הלחץ על כף הרגל ומאפשר לה למצוא את המקום הנכון בלי לחפש אותו. משטח קטן מרכז את הכוח בנקודה אחת ומעייף את הכף ברכיבה ארוכה, וגם קל יותר להחליק ממנו כשהרגל לא נחתה בדיוק במרכז. לכן זה הנתון הראשון שכדאי לבדוק.
• העובי. כמה הפדל בולט מעל ומתחת לציר. פדל דק מקרב את כף הרגל לציר, ולכן מרגיש יציב יותר, ומשאיר יותר מרווח מהקרקע ומהסלעים בשביל. פדל עבה מרגיש כמו לעמוד על מדרגה קטנה, והוא זה שנתקע באבנים כשהקראנק נמצא בנקודה התחתונה. בעיר ההבדל כמעט לא מורגש.
• הפינים. הבליטות הקטנות שנאחזות בסוליה. הם אלה שמונעים מהנעל להחליק בקפיצה או בגשם, והם ההבדל הגדול בין פדל לרכיבת שטח לבין פדל עירוני חלק. בפדלים רבים אפשר להחליף אותם ולכוונן את הגובה שלהם, וזה מאריך את חיי הפדל בשנים. פינים בגובה נכון הם גם מה שמאפשר להזיז את הרגל בכוונה.
• הגוף והמיסבים. החומר שממנו עשוי הפדל קובע את המשקל ואת העמידות במכות, והמיסבים קובעים כמה חלק הוא מסתובב ולכמה זמן. מיסב אטום מחזיק מעמד הרבה יותר בבוץ ובאבק. שני הנתונים האלה פחות בולטים בתמונה, אבל הם מה שנשאר אחרי עונה של רכיבה. מי שרוכב בעיקר בעיר ירגיש את ההבדל פחות.

ההמשך עובר על כל אחת מהתכונות האלה, ואחר כך על ההתקנה, שבה מתרחשות רוב הטעויות היקרות.

שטח הדריכה של הפדלים וגודל כף הרגל

שטח הדריכה של הפדלים צריך להתאים לגודל כף הרגל ולנעל. רוכב עם כף רגל גדולה על פדל קטן ירגיש את הקצוות שלו חודרים לסוליה.

משטח רחב נותן חופש למקם את הרגל, וזה חשוב במיוחד ברכיבת שטח, שבה הרגל נוחתת על הפדל אחרי כל ירידה ולא תמיד בדיוק באותו מקום. ברכיבה עירונית בנעלי רחוב רחב עדיף גם כן, כי סוליה רכה מתכופפת סביב משטח צר ומעייפת את הכף.

משטח קעור מעט, שבו המרכז נמוך מהקצוות, עוטף את הסוליה ומחזיק אותה טוב יותר ממשטח שטוח לגמרי. זה פרט שקשה לראות בתמונה מלמעלה, ושווה לחפש אותו בתמונת הצד.

עובי הפדלים ומרווח מהסלעים בשביל

עובי הפדלים הוא אחד הנתונים שהכי משפיעים על התחושה, והוא מופיע לעיתים במפרט במילימטרים. כאן פחות הוא כמעט תמיד יותר.

פדל דק מוריד את כף הרגל קרוב יותר לציר. התוצאה היא תחושת יציבות, כאילו עומדים על הקרקע ולא על במה, ופחות נטייה של הפדל להתהפך תחת הנעל. בשטח יש יתרון נוסף: בכל סיבוב, כשהקראנק בנקודה התחתונה, פדל דק עובר מעל אבנים ששפת פדל עבה הייתה פוגעת בהן.

פדל עבה יותר אינו פסול, והוא נפוץ בפדלים זולים ובפדלים מפלסטיק, שזקוקים לחומר נוסף כדי להיות חזקים. ברכיבה עירונית או בשבילים קלים ההבדל כמעט לא מורגש.

פינים בפדלים: האחיזה שאפשר לכוונן

פינים בפדלים הם בליטות קטנות על המשטח, ובפדלי שטח הם החלק החשוב ביותר. הם נכנסים מעט לגומי של הסוליה ומונעים מהנעל להחליק הצידה או קדימה.

פינים נשלפים, שמוברגים לגוף הפדל, מאפשרים שני דברים. הראשון הוא החלפה של פין שנשבר או נשחק בלי להחליף את הפדל כולו. השני הוא כוונון: מי שמרגיש שהנעל ננעלת חזק מדי יכול להוריד פין אחד או שניים במרכז, ומי שמחליק יכול להוסיף או להבריג פינים ארוכים יותר.

לפינים יש צד שלילי אחד: כשהרגל מחליקה מהפדל, הם פוגעים בשוק. רוכבי שטח רבים לובשים מגיני שוקיים בדיוק בגלל זה, וגם מי שלא, כדאי שיידע מראש.

פדלים מניילון או מסגסוגת מחושלת

גוף הפדלים עשוי לרוב משני סוגי חומר: פלסטיק הנדסי, כמו ניילון או חומר תרמופלסטי, או סגסוגת מתכת. ההבדל ביניהם רחב יותר ממשקל ומחיר.

פדל מפלסטיק הנדסי קל, זול יחסית ונוטה להחליק על סלע במקום להיתפס בו, כך שמכה לא תמיד מעבירה זעזוע לרגל. הוא נשחק מהר יותר, אבל ברוב השימושים הוא מחזיק עונות רבות. פדל מסגסוגת מחושלת חזק יותר בעובי קטן יותר, ולכן אפשר לייצר אותו דק במיוחד בלי לוותר על עמידות.

הפדלים שיש כרגע

Pedotec זוג פדלים שטוחים Thunder מחומר תרמופלסטי עם מיסב סגור כתום מבית Pedotec ₪199 RL פדלים שטוחים מניילון MTB 630 עם משטח דריכה דו צדדי כתום מבית RL ₪139

מיסבים בפדלים: סיבוב חלק לאורך זמן

בתוך כל זוג פדלים יש ציר ומיסבים, והם אלה שקובעים אם הפדל יסתובב חלק גם אחרי חורף של בוץ.

מיסב סגור ואטום מונע ממים ומאבק להיכנס, והוא העדיפות הברורה לרכיבת שטח. פדל עם תותב פשוט במקום מיסב מסתובב פחות חלק ונשחק מהר יותר, ומתאים יותר לרכיבה עירונית קלה. הבדיקה הפשוטה היא לסובב את הפדל ביד: הוא צריך להסתובב בהתנגדות קלה ואחידה, בלי חריקות.

סימן לבעיה הוא חופש: כשמזיזים את הפדל למעלה ולמטה על הציר ומרגישים נקישה. במקרה כזה המיסב שחוק, וכדאי לטפל בו לפני שהציר עצמו נפגע.

התקנת פדלים: הצד השמאלי מוברג הפוך

התקנת פדלים נראית כמו המשימה הפשוטה ביותר באופניים, ודווקא בה נהרסים לא מעט קראנקים. הסיבה היא פרט אחד שרוב האנשים לא יודעים.

הפדל השמאלי מוברג נגד כיוון השעון, הפוך מכל בורג רגיל, כדי שהדיווש לא ישחרר אותו. הפדלים מסומנים באותיות על קצה הציר, אחת לימין ואחת לשמאל. מי שמנסה להבריג את השמאלי בכיוון הרגיל בכוח, הורס את ההברגה בקראנק, וזה תיקון יקר בהרבה מזוג פדלים.

לפני ההתקנה מורחים מעט שומן על ההברגה, מתחילים להבריג ביד עד שהפדל נתפס בלי התנגדות, ורק אז מהדקים במפתח מתאים. אם הפדל נתקע אחרי סיבוב או שניים, עוצרים ובודקים את הצד.

פדלים דו צדדיים ומה הם חוסכים

פדלים שטוחים דו צדדיים בנויים כך ששני הצדדים זהים, עם אותו משטח ואותם פינים. ההבדל נראה זניח על המדף, ומתברר כמשמעותי כבר בעצירה הראשונה.

ברגע שבו עולים על האופניים או חוזרים לפדל אחרי עצירה, הרגל נוחתת על הצד שבמקרה פונה למעלה. בפדל דו צדדי זה תמיד הצד הנכון, ואין צורך לסובב אותו עם קצה הנעל. ברכיבה עירונית עם עצירות ברמזורים, ובשטח אחרי כל הורדת רגל, זה חוסך שניות של גישוש בדיוק ברגעים שבהם צריך יציבות.

כמעט כל הפדלים השטוחים כיום דו צדדיים, אבל כדאי לוודא שהפינים קיימים בשני הצדדים ולא רק בצד אחד.

פדלים אחרי מכה בסלע: מה בודקים

פדלים לאופני שטח פוגעים בסלעים, וזה חלק מהחיים שלהם. רוב המכות משאירות רק שריטה, וחלק קטן מהן משאיר נזק שכדאי לזהות.

אחרי מכה חזקה בודקים שלושה דברים: שהפדל מסתובב חלק כמו קודם, שאין חופש בציר, ושלא נשבר פין או נסדק הגוף ליד הקצה. ציר כפוף מרגישים כנדנוד קטן בכל סיבוב של הקראנק, והוא סיבה להחליף את הפדל ולא להמשיך לרכוב עליו.

פינים שבורים מוציאים בעזרת מפתח מתאים, ולעיתים צריך לעשות את זה מהצד ההפוך של הגוף. שטיפה רכה אחרי רכיבה בבוץ שומרת על המיסבים יותר מכל טיפול אחר.

ההבדלים בין סוגי הפדלים השטוחים

הטבלה משווה בין סוגי הפדלים השטוחים לפי המבנה שלהם, כדי שיהיה קל לזהות לאיזה סגנון כל אחד מתאים.

השורה הרביעית היא זו שמורגשת אחרי שנה. השורה האחרונה היא זו שמורגשת בירידה הראשונה.

ארבע בדיקות ותיקון אחד לפני שמחליפים פדלים

1. מגדירים את סגנון הרכיבהרכיבה עירונית בנעלי רחוב צריכה משטח רחב ונוח, וכמעט כל פדל יעשה את העבודה. שבילי טרייל צריכים פינים טובים ומיסב אטום. ירידות אגרסיביות דורשות פרופיל דק וגוף שעומד במכות. הסגנון קובע את התקציב הסביר, ומונע תשלום על חוזק שלא תצטרכו.
2. משווים את שטח הדריכה לכף הרגלכף רגל גדולה על משטח קטן מרגישה את הקצוות, ומשטח רחב מאפשר לרגל למצוא את מקומה בכל נחיתה. מחפשים בתמונות את הממדים ואת הקעירות של המשטח, ובודקים אם יש פינים בשני הצדדים. נעל רחבה במיוחד צריכה משטח רחב גם אם הפדל ישמש רק בעיר.
3. בודקים פינים ומיסביםפינים נשלפים מאפשרים להחליף ולכוונן, ומאריכים את חיי הפדל. מיסב סגור ואטום מסתובב חלק גם אחרי בוץ ואבק, ותותב פשוט מתאים בעיקר לעיר. שני הפרטים האלה מופיעים בשם המוצר או בתיאור, והם שווים יותר מכל צבע או גימור.
4. מסמנים ימין ושמאל לפני ההתקנההפדל השמאלי מוברג נגד כיוון השעון. מוצאים את הסימון על קצה הציר, מורחים מעט שומן על ההברגה ומתחילים ביד. אם הפדל לא נכנס בקלות בסיבובים הראשונים, עוצרים. הברגה בכוח בכיוון הלא נכון הורסת את הקראנק, וזו הטעות היקרה ביותר בתהליך כולו.
5. מתקנים את גובה הפינים אחרי הרכיבה הראשונהאחרי רכיבה או שתיים מרגישים אם הנעל נאחזת חזק מדי או מחליקה. מורידים פין במרכז אם קשה להזיז את הרגל, או מבריגים פינים ארוכים יותר אם היא בורחת בקפיצות. זה הכוונון שהופך פדל טוב לפדל שמתאים בדיוק לנעל ולסגנון שלכם.