מיני קוצצים

מיני קוצץ: קערה סגורה ולהב בתחתית

ארבע עובדות על המבנה הזה מסבירות כמעט כל דבר שקורה בכלי, והן זהות בכל דגם בקטגוריה ובכל טווח מחיר.

• אין פתח הזנה, ולכן אין רצף. כל החומר נכנס לפני ההפעלה והמכסה נסגר, וממש כמו בקופסה סגורה אי אפשר להוסיף או להוציא באמצע. זה מה שמייצר את האי אחידות, וזה גם מה שהופך את הכלי למהיר מאוד: אין הזנה, אין דחיפה ואין מה לאסוף בצד השני. כל העבודה נגמרת בעשר שניות.
• הלהב לא נע, החומר הוא שצריך לרדת אליו. הלהב מסתובב במקום קבוע בתחתית, ומה שנמצא מעל גובה מסוים פשוט לא פוגש אותו. לכן קערה מלאה עד הסוף מבטיחה שהשכבה העליונה תישאר כמעט שלמה. מילוי עד שני שלישים לכל היותר הוא הכלל היחיד שמשפר את התוצאה בלי לשנות שום דבר אחר.
• גודל הנתחים שנכנסים קובע את גודל הנתחים שיוצאים. אם מכניסים חצי בצל לצד קוביות קטנות, הקוביות יהפכו לעיסה הרבה לפני שהחצי יתפרק. חיתוך גס מראש לנתחים שווים, בערך בגודל אגוז, הוא השלב שחוסך את רוב התסכול, והוא לוקח פחות זמן מאשר לתקן את התוצאה אחר כך.
• הכוח קובע במה אפשר לעבוד, לא כמה אחיד יהיה. מנוע חזק יותר יתמודד עם גזר, עם שקדים ועם גבינה קשה בלי להיתקע, ומנוע חלש יתאים לבצל, לעשבי תיבול ולשום. אבל אף מנוע לא פותר את אי האחידות, כי היא נובעת מהמיקום של החומר בקערה ולא מהעוצמה של הסיבוב.

מי שמאמץ את שלושת ההרגלים האלה, חיתוך גס מראש, מילוי חלקי ועבודה בפעימות, יקבל מהדגם הזול בקטגוריה תוצאה טובה יותר ממה שרוב האנשים מקבלים מהדגם היקר.

למה הקיצוץ יוצא לא אחיד בקוצץ?

זו השאלה המרכזית בקטגוריה, ויש לה שתי סיבות שפועלות יחד. שתיהן ניתנות לפתרון בלי להחליף מכשיר.

הראשונה היא שכבות. החומר יושב בקערה בערימה, והלהב חותך בשכבה התחתונה בלבד עד שמשהו מפיל אליו את מה שמעל. אם מחזיקים את הכפתור לחוץ ברצף, השכבה התחתונה נטחנת שוב ושוב בזמן שהעליונה יושבת במקום, וזה בדיוק המצב של חצי עיסה וחצי חתיכות.

השנייה היא דבקות לדופן. חומר לח נדבק לדפנות ולמכסה ויוצא מהמשחק לגמרי, ולכן כדאי לעצור פעם או פעמיים, לפתוח ולגרד במרית את מה שטיפס למעלה. שתי הפעולות האלה יחד, פעימות קצרות וגירוד באמצע, מבטלות כמעט לחלוטין את אי האחידות. הן נשמעות טרחניות ובפועל מוסיפות חצי דקה לעבודה שלמה. יש גם טריק קטן שעוזר בחומר לח במיוחד: מייבשים את הנתחים במגבת נייר לפני שמכניסים אותם, והם נדבקים פחות ונשארים במסלול הלהב.

פעימות ולא לחיצה רצופה בקוצץ החשמלי

הפעימה היא לא מצב מיוחד אלא דרך העבודה הנכונה בכלי הזה, ושלוש משימות נפוצות ממחישות כמה היא משנה.

הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שהמעבר מקצוץ לממרח הוא חד כיווני. שתי שניות נוספות הופכות בצל קצוץ למים, ואין דרך לחזור. לכן עדיף לעצור מוקדם, להסתכל, ולהוסיף פעימה אחת אם צריך. הכלל הזה נכון במיוחד לחומרים עסיסיים כמו בצל, עגבנייה ופטרייה.

המיני קוצצים שיש כרגע

Hemilton קוצץ ירקות HEM-215 בהספק 400W עם קערת זכוכית 1.2 ליטר ואביזרים מבית Hemilton ₪177 Kenwood מיני קוצץ חשמלי 0.5 ליטר 500W עם מערך QUAD BLADE לבן מבית Kenwood ₪149

נפח הקערה בקוצץ: כמה באמת נכנס

הנפח שמצוין הוא נפח הקערה עד השפה, והכמות השימושית קטנה ממנו בהרבה. ההפרש הזה הוא הסיבה למחצית מהאכזבות.

ממלאים עד שני שלישים לכל היותר, כי מעל הגובה הזה החומר כבר לא יורד אל הלהב, והמכסה צריך להיסגר בלי לדחוס. לכן קערה של חצי ליטר מטפלת בבצל אחד או בחופן עשבי תיבול, וקערה של ליטר ויותר מטפלת בשניים או שלושה בצלים או בסלט קצוץ למשפחה. מי שמבשל לשניים לא ירגיש שהקערה הקטנה מגבילה, ומי שמכין סלט לשבת יעבוד בשלושה סבבים.

חומר הקערה משנה גם הוא, אם כי פחות. קערת זכוכית כבדה יותר ולכן יציבה יותר על השיש, היא לא נצבעת מכורכום או מסלק ולא סופגת ריח של שום, והיא שבירה. קערת פלסטיק קלה, זולה ועמידה לנפילה, והיא מתכתמת ומצטלקת עם הזמן. שתיהן עובדות בדיוק אותו דבר מבחינת הקיצוץ עצמו, וזו החלטה של העדפה ולא של ביצועים.

מה מיני קוצץ עושה טוב ומה בכלל לא?

שתי הרשימות האלה חדות יחסית, והן שוות יותר מכל מפרט לפני החלטה אם הכלי הזה בכלל מתאים למטבח שלכם.

הוא מצוין בקיצוץ בצל, שום, בצל ירוק ועשבי תיבול, בפירוק אגוזים ושקדים לגסים, בהכנת פסטו ורטבים קצרים, בקיצוץ ירקות לסלט טורקי, ובפירור לחם יבש לפירורים. בכל אלה הוא מסיים בעשר שניות מה שלוקח ביד כמה דקות, והוא גם חוסך את הדמעות של הבצל.

הוא לא מתאים לפרוסות אחידות, לקוביות מדויקות ולגזר מגורד לסלט, כי כל אלה דורשים דיסק חיתוך והזנה רציפה ולא להב מסתובב. הוא גם לא ילוש בצק ולא יקציף חלבונים, ואין לצפות ממנו לטחון בשר קפוא או קרח, שעלולים לפגום בלהב. מי שצריך את אלה מחפש מכשיר אחר לגמרי, ולא דגם חזק יותר באותה קטגוריה.

עוד מהקטגוריה

Gold Line קוצץ ירקות חשמלי ATL-647 בהספק 200W עם 6 אביזרי חיתוך שחור ולבן מבית Gold Line ₪149 Darna קוצץ מזון חשמלי Magic בהספק 300W עם 4 להבי נירוסטה מבית Darna ₪129

להב, בטיחות וניקוי במיני קוצץ

הלהב כאן חד באמת, בניגוד ללהב של בלנדר, ולכן שתי נקודות בטיחות כאן אינן המלצה.

הלהב נשלף מהקערה והוא נעלם לחלוטין בקצף של סבון בכיור. זו הפציעה הנפוצה ביותר בקטגוריה: מכניסים יד לקערה מלאת מים ונחתכים. הדרך הנכונה היא להוציא את הלהב ראשון, בזהירות ובאחיזה בציר המרכזי ולא בקצה, לשטוף אותו בנפרד מיד ולהניח אותו בצד, ורק אז לשטוף את הקערה.

הנקודה השנייה היא המכסה. כמעט כל דגם לא יתחיל לעבוד עד שהמכסה נעול, וזו הגנה מכוונת שאין לעקוף בשום דרך. אחרי השימוש ממתינים שהלהב ייעצר לגמרי לפני שפותחים, כי הוא ממשיך להסתובב שנייה או שתיים. ולגבי הניקוי עצמו, שאריות עסיסיות מתייבשות מתחת לציר ומריחות מהר, ולכן שטיפה מיד אחרי השימוש קלה בהרבה משטיפה בערב. גוף המנוע עצמו לעולם לא נכנס למים ולא לכיור, אלא נמחה במטלית לחה בלבד.

מה מסביר את ההפרש בין מיני קוצצים?

טווח המחירים כאן צר במיוחד, ולכן השאלה אינה כמה להוציא אלא מה לבדוק. שלושה דברים מבדילים בפועל: עוצמת המנוע, נפח הקערה ומערך הלהבים.

השורה על מערך הלהבים היא ההבדל הטכני היחיד שבאמת נוגע באחידות. מערך עם שני מפלסים חותך גם בשכבה התחתונה וגם מעט מעליה, ולכן הוא מצמצם את פער השכבות. הוא לא מבטל אותו, ועדיין צריך פעימות, אבל הוא מקצר את מספרן.

השורה על נפח הקערה היא ההחלטה המעשית. שווה לבחור לפי הכמות שמכינים בפעם ממוצעת ולא לפי המקסימום, כי קערה גדולה שמופעלת עם מעט חומר עובדת פחות טוב, מאותה סיבה בדיוק שקערה מלאה מדי עובדת פחות טוב.

מיני קוצץ או מכשיר גדול: איך מחליטים?

חמישה שלבים קצרים שמתחילים במה שמכינים בפועל. הם מבהירים גם אם הכלי מתאים וגם איזה דגם בתוכו.

1. בודקים אם צריך קיצוץ או חיתוך מדויקמיני קוצץ נותן קיצוץ גס עד דק ולא נותן פרוסות אחידות או קוביות מדויקות, כי לשם צריך דיסק והזנה רציפה. מי שרוצה גזר מגורד לסלט או קישוא פרוס אחיד מחפש מעבד מזון ולא דגם חזק יותר כאן. ברגע שההבחנה הזו ברורה, חצי מהאכזבות בקטגוריה נעלמות עוד לפני ההזמנה.
2. מודדים את הכמות שמכינים בפעם ממוצעתבוחרים נפח לפי מה שמכינים ברגיל ולא לפי אירוע נדיר, כי הקערה עובדת טוב רק כשהיא מלאה בין שליש לשני שלישים. קערה של חצי ליטר מטפלת בבצל אחד או בחופן עשבי תיבול, וקערה של ליטר ומעלה מטפלת בסלט למשפחה. גדולה מדי עם מעט חומר עובדת פחות טוב, בדיוק כמו קטנה מדי.
3. מתאימים את המנוע לחומרים הקשים שבביתבצל, שום ועשבי תיבול לא דורשים כוח וכל דגם יתמודד איתם בקלות. גזר, שקדים, אגוזים וגבינה קשה דורשים מנוע חזק יותר, אחרת הלהב נעצר והמכשיר מתחמם. כדאי לחשוב על החומר הקשה ביותר שבאמת נכנס לשם ולא על התיאורטי, כי מנוע גדול מדי לבצל הוא כסף שלא מוחזר.
4. מחליטים בין קערת זכוכית לקערת פלסטיקזכוכית כבדה ולכן יציבה יותר על השיש, היא לא נצבעת מכורכום או מסלק ולא סופגת ריח של שום, והיא שבירה. פלסטיק קל, זול ועמיד לנפילה, והוא מתכתם ומצטלק עם הזמן. שתיהן קוצצות בדיוק אותו דבר, ולכן זו החלטה של אורח חיים ולא של ביצועים. בבית עם ילדים הפלסטיק לרוב הגיוני יותר.
5. בודקים איך הלהב נשלף ואיך שוטפיםהלהב נשלף ונשטף בנפרד, והוא חד באמת, ולכן שווה לראות בתמונות איך אוחזים בו. דגם עם ציר מרכזי שקל לתפוס בו בטוח יותר מדגם שצריך לתפוס בקצה. באותה בדיקה מוודאים אילו חלקים מותרים במדיח ואילו רק בשטיפה ידנית, כי שאריות שמתייבשות מתחת לציר הן מקור הריח בכלי הזה.