מדי צעדים

מד צעדים פשוט, גם כשיש טלפון בכיס

כמעט לכל טלפון יש ספירת צעדים מובנית. ובכל זאת, מד צעדים ייעודי מתאים לאנשים רבים יותר ממה שנדמה.

• הוא תמיד עליכם. הטלפון נשאר על השולחן במטבח, בתיק או בטעינה, וכל הצעדים שהלכתם בבית, במשרד ובחצר לא נספרים. מד צעדים קטן נתפס בחגורה או נכנס לכיס, ונשאר שם כל היום. לכן הספירה שלו משקפת את כל היום, ולא רק את הזמן שבו הטלפון במקרה היה עליכם.
• אין אפליקציה, אין חשבון ואין הגדרות. מדליקים, קובעים פעם אחת את מה שצריך, ומסתכלים על המספר. זה מתאים במיוחד לאנשים מבוגרים, למי שלא מסתדר עם אפליקציות, ולמי שלא רוצה שעוד מכשיר יאסוף עליו מידע. הפשטות היא לא חיסרון, היא הסיבה שמשתמשים בו.
• לא צריך טעינה כל ערב. שעון חכם צריך טעינה כל יום או כמה ימים, ומי ששוכח לטעון נשאר בלי ספירה. מד צעדים פשוט עובד על סוללה שמחזיקה זמן רב, ולא דורש שום טקס ערב. זה עוד מכשול אחד פחות בדרך להרגל יומיומי קבוע.
• מספר אחד ברור. במסך גדול ופשוט רואים את מספר הצעדים של היום, וזה כל מה שרובנו צריכים. בלי עשרות מדדים, בלי התראות ובלי גרפים שמסיחים את הדעת. מבט אחד בערב אומר אם היה יום פעיל או יום של ישיבה, ומה כדאי לשנות מחר.

חיישן התנועה: כך מד צעדים סופר

ההבנה של אופן הספירה עוזרת להשתמש במכשיר נכון.

בתוך מד הצעדים יש חיישן תנועה שמזהה את הזעזוע הקטן והקצבי שנוצר בכל פעם שכף הרגל פוגעת בקרקע. המכשיר סופר את הזעזועים האלה כצעדים. חלק מהמכשירים מחשבים גם מרחק, לפי אורך הצעד שמגדירים מראש, ואת הזמן שבו הלכתם.

בגלל אופן הספירה, מד צעדים מדויק בהליכה רגילה, ופחות מדויק בתנועות אחרות. נסיעה בדרך משובשת עלולה להוסיף כמה צעדים, והליכה איטית מאוד או דשדוש עלולים להחסיר. זה לא פוגם בשימוש: המטרה היא לראות מגמה מיום ליום, ולא לספור כל צעד בדיוק מוחלט.

מד הצעדים שיש כרגע

Medic Spa מד צעדים לספירת צעדים יומית מבית Medic Spa ₪29

איפה עונדים מד צעדים כדי שיספור נכון

המקום שבו המכשיר נמצא משפיע על הדיוק יותר מכל דבר אחר.

המקום המומלץ ברוב המכשירים הוא על החגורה או על שפת המכנסיים, קרוב למותן, במצב זקוף. שם הוא מרגיש את הזעזוע של כל צעד בבירור. בכיס מכנסיים צמוד הוא סופר בדרך כלל טוב, ובכיס רחב או בתיק שמתנדנד הוא עלול לפספס צעדים. בודקים בהוראות של המכשיר את המיקום שהיצרן ממליץ עליו.

כדי לבדוק את הדיוק, סופרים בראש מאה צעדים ומשווים למה שהמכשיר מראה. אם ההפרש קטן, המיקום טוב. אם הוא גדול, מזיזים את המכשיר ובודקים שוב. בדיקה כזו פעם אחת בהתחלה חוסכת ספירה לא אמינה לאורך כל התקופה.

אורך הצעד במד צעדים: הגדרה חד פעמית

כדי שהמרחק יהיה נכון, המכשיר צריך לדעת כמה ארוך הצעד שלכם.

המדידה פשוטה: הולכים עשרה צעדים רגילים בקו ישר, מודדים את המרחק בסרט מדידה, ומחלקים בעשר. התוצאה היא אורך הצעד הממוצע, ואותו מזינים במכשיר לפי ההוראות. בהליכה מהירה הצעד מתארך, ובהליכה איטית הוא מתקצר, ולכן מודדים בקצב הרגיל שלכם.

גם אם המרחק לא מדויק בכמה אחוזים, מספר הצעדים הוא הנתון העיקרי. מי שרוצה פשטות מוחלטת יכול להסתכל רק עליו, ולהתעלם מהמרחק. והגדרה של אורך צעד עושים פעם אחת, ומעדכנים רק אם משהו משתנה, כמו אחרי פציעה או שינוי בקצב ההליכה.

שבוע ראשון עם מד צעדים: לגלות מאיפה מתחילים

הטעות הנפוצה היא לקבוע יעד גבוה ביום הראשון.

בשבוע הראשון לא משנים כלום: עונדים את המכשיר כל יום, חיים כרגיל, ורושמים את המספר כל ערב. בסוף השבוע מחשבים ממוצע. זה הבסיס האמיתי שלכם, והוא בדרך כלל מפתיע, לפעמים לטובה ולפעמים פחות. מהבסיס הזה מתחילים לבנות, ולא ממספר שקראתם באינטרנט.

יעד צעדים יומי שעולה בהדרגה

יעד טוב הוא יעד שקצת מאתגר, ולא כזה ששובר את ההרגל.

אחרי שבוע הבסיס, מוסיפים מעט מעל הממוצע, למשל עוד כמה מאות צעדים, או עוד הליכה קצרה של עשר דקות ביום. מחזיקים את היעד הזה שבוע או שבועיים, ורק כשהוא הופך לטבעי, מוסיפים שוב. עלייה איטית נותנת לגוף זמן להתרגל, ושומרת על ההנאה.

מי שיש לו מצב רפואי, כאבי מפרקים, בעיה בלב או בלחץ דם, או שלא היה פעיל זמן רב, מתייעץ עם הרופא לפני שמגדיל את הפעילות. ובכל מקרה, מקשיבים לגוף: כאב, סחרחורת או קוצר נשימה חריג הם סיבה לעצור ולפנות לבדיקה, ולא לרדוף אחרי המספר.

להפוך צעדים להרגל: הליכה בתוך היום

לא צריך למצוא שעה פנויה. צריך למצוא הזדמנויות קטנות.

יורדים תחנה אחת קודם מהאוטובוס, מחנים רחוק יותר מהכניסה, עולים במדרגות קומה או שתיים, ומדברים בטלפון תוך כדי הליכה. אחרי ארוחת הערב יוצאים להליכה קצרה, לבד או עם בן הזוג, הילדים או הכלב. כל אחת מההזדמנויות האלה מוסיפה מאות צעדים, ומד הצעדים מראה את זה.

מה שעוזר להתמיד הוא שותפות: הליכה קבועה עם חבר, קבוצת הליכה בשכונה, או משחק משפחתי של מי הלך יותר השבוע. ומה שמפריע הוא אשמה: יום עם מעט צעדים הוא לא כישלון, הוא חלק מהחיים. חוזרים ליעד מחר, בלי להעניש את עצמכם.

רישום הצעדים: לראות את המגמה

מד צעדים פשוט לא שומר היסטוריה ארוכה, ולכן כדאי לרשום.

כל ערב, לפני שהמכשיר מתאפס, רושמים את המספר במחברת קטנה, על לוח במקרר או בטבלה בטלפון. אחרי כמה שבועות רואים מגמה: ימים שבהם הולכים יותר, ימים שבהם פחות, ואיך הממוצע עולה. הרישום עצמו מעודד, כי רואים שההתקדמות אמיתית.

הרישום עוזר גם לזהות דפוסים: אולי ימי העבודה במשרד חלשים, אולי סופי שבוע דווקא פעילים. לפי זה מוסיפים הליכה בדיוק היכן שחסר. ומי שמתייעץ עם רופא, יכול להביא את הרישום לפגישה, כנתון על שגרת הפעילות.

למי מד צעדים פשוט מתאים במיוחד

מד צעדים ייעודי לא מתחרה בשעון חכם. הוא פונה לקהל אחר.

הוא מתאים לאנשים מבוגרים שרוצים מספר ברור בלי אפליקציות, למי שלא נושא טלפון כל הזמן, למי שלא רוצה לטעון עוד מכשיר, ולמי שמעדיף לא לשתף מידע עם שירותי ענן. הוא גם מתנה פשוטה ושימושית להורים ולסבים שמתחילים להקפיד על הליכה יומית.

הוא פחות מתאים למי שרוצה מדדים נוספים, כמו דופק, שינה או מעקב אימונים מפורט. מי שצריך אותם, יחפש שעון או צמיד חכם. ומי שכבר נושא טלפון תמיד, יכול להתחיל עם הספירה המובנית בו, ולעבור למד צעדים אם הוא מגלה שהטלפון לא תמיד עליו.

סוללה ושמירה על מד הצעדים

מכשיר קטן ופשוט, שבכל זאת צריך מעט תשומת לב.

כשהמסך מתעמעם או שהספירה נעשית לא יציבה, מחליפים סוללה לפי סוג הסוללה שמופיע בהוראות. סוללות כפתור קטנות שומרים הרחק מילדים ומחיות, כי בליעה שלהן מסוכנת, ומשליכים סוללות משומשות לפח מחזור ייעודי.

רוב מדי הצעדים הפשוטים אינם עמידים למים, ולכן מורידים אותם לפני מקלחת או שחייה, ובודקים שלא נשכחו בכיס לפני הכביסה. מנקים במטלית יבשה, ומאחסנים במקום יבש כשלא משתמשים. תפס החגורה הוא החלק שנשחק ראשון, ובודקים שהוא עדיין נסגר היטב.

מד צעדים, טלפון או שעון חכם

שלוש דרכים לספור צעדים, וכל אחת מתאימה לאדם אחר.

מי שרוצה פשטות, בלי טעינה ובלי אפליקציה, ומכשיר שנשאר עליו כל היום, יבחר מד צעדים ייעודי. מי שכבר נושא טלפון תמיד, יכול להתחיל בספירה שלו.

ומי שרוצה מדדים נוספים מעבר לצעדים, ומוכן לטעון ולהשתמש באפליקציה, יבחר שעון או צמיד חכם. בכל המקרים, מה שקובע הוא ההרגל של להסתכל על המספר כל יום, ולא המכשיר.

מתחילים ללכת עם מד צעדים: חמישה צעדים ראשונים

כך הופכים מכשיר קטן להרגל יומי.

1. מגדירים פעם אחתמכניסים סוללה, מכוונים שעה אם יש, ומגדירים את אורך הצעד אחרי מדידה של עשרה צעדים בסרט מדידה. בודקים את מקום הלבישה המומלץ בהוראות, ועושים ניסוי של מאה צעדים כדי לוודא שהספירה קרובה למציאות. אחרי ההגדרה הזו לא צריך לגעת בכפתורים כמעט בכלל. ההגדרה לוקחת רבע שעה, ואחריה המכשיר פשוט עובד.
2. סופרים שבוע בלי לשנותעונדים את המכשיר מהבוקר עד הערב, חיים כרגיל, ורושמים כל ערב את המספר. בסוף השבוע מחשבים ממוצע יומי. זה הבסיס האמיתי, שממנו מתחילים. לא משווים לאחרים ולא למספרים עגולים, כי כל אחד מתחיל ממקום אחר ובקצב אחר. הממוצע הזה הוא נקודת ההשוואה לכל מה שיבוא אחריו.
3. קובעים יעד קטןמוסיפים מעט מעל הממוצע, כמו עוד עשר דקות הליכה ביום, ומחזיקים את היעד שבוע או שבועיים. מי שיש לו מצב רפואי או שלא היה פעיל זמן רב, מתייעץ עם הרופא לפני שמגדיל את הפעילות. מקשיבים לגוף ולא רודפים אחרי המספר. עלייה איטית היא הדרך הבטוחה להגיע רחוק יותר בסוף.
4. מחפשים הזדמנויותמוסיפים צעדים בתוך היום: מדרגות במקום מעלית, חניה רחוקה יותר, הליכה אחרי ארוחת הערב, שיחות טלפון תוך כדי הליכה. מוצאים שותף להליכה קבועה. מסתכלים על המכשיר בצהריים, כדי לדעת אם כדאי להוסיף הליכה קצרה אחר הצהריים. הצעדים הקטנים האלה מצטברים לאלפים בסוף השבוע.
5. רושמים ומתקדמיםממשיכים לרשום כל ערב, ופעם בשבועיים בודקים את המגמה. כשהיעד הופך לטבעי, מוסיפים עוד מעט. מחליפים סוללה כשהמסך מתעמעם, ומורידים את המכשיר לפני מקלחת. אחרי כמה חודשים, ההליכה היומית היא כבר חלק מהשגרה, והמכשיר רק מאשר אותה. הרגל שנבנה לאט נשאר, ולא נעלם אחרי חודש.