סימים

מתי צריך מתאם סים?

רוב הטלפונים החדשים משתמשים בסים הקטן ביותר, ולכן רוב האנשים לא צריכים מתאם אף פעם. ארבעה מצבים הם החריגים.

• מכשיר ישן כגיבוי. הטלפון נשבר, ובמגירה מחכה טלפון ישן שמשתמש בסים גדול יותר מזה שיש לכם היום. מתאם מאפשר להכניס את הסים הקטן למכשיר הישן, ולהמשיך לקבל שיחות עד שהטלפון יתוקן, בלי ללכת לחברת הסלולר ובלי להחליף כרטיס. זה המצב הנפוץ ביותר, וכדאי להחזיק מתאם בבית בדיוק בשבילו.
• נתב סלולרי, מודם או מצלמה. מכשירים שאינם טלפונים, כמו נתב סלולרי לבית, מודם נייד, מצלמת אבטחה סלולרית או מערכת אזעקה, משתמשים לפעמים בסים בגודל רגיל או מיקרו. מי שרוצה להעביר אליהם סים קטן מטלפון, או סים חדש שהגיע בגודל ננו, משתמש במתאם כדי שהכרטיס ישב במגירה של המכשיר כמו שצריך.
• החלפת מכשירים בין בני משפחה. טלפון שעובר מהורה לילד, או מכשיר ישן שהופך לטלפון של סבתא, לא תמיד מקבל את אותו גודל סים כמו המכשיר החדש. מתאם מאפשר להשתמש בכרטיס שכבר יש, בלי לחכות לכרטיס חדש מחברת הסלולר, ובלי לשלם עליו. בודקים קודם שהמכשיר הישן עדיין תומך ברשת שהחברה מפעילה היום.
• נסיעה לחו"ל. מי שקונה סים מקומי ביעד מקבל לפעמים כרטיס בגודל שלא מתאים לטלפון שלו, או רוצה להכניס אותו למכשיר נוסף שלקח איתו, כמו נתב נייד. מתאם קטן בארנק פותר את זה בשדה התעופה, בלי לחפש חנות. הוא קל וזול מספיק כדי שיהיה תמיד בתיק הנסיעות, יחד עם הסיכה לפתיחת המגירה.

המכנה המשותף הוא סים קטן ומגירה גדולה. מתאם עובד רק בכיוון הזה: הוא מגדיל כרטיס קטן, ולא מקטין כרטיס גדול.

שלושת הגדלים של כרטיס הסים

לאורך השנים הסים הלך והתכווץ, אבל השבב נשאר כמעט זהה. ההבדל הוא בפלסטיק שמסביבו.

רוב חברות הסלולר מספקות היום כרטיס משולב, שממנו אפשר לשלוף כל אחד משלושת הגדלים לפי הצורך. מי ששמר את המסגרת של הכרטיס המקורי, יכול להחזיר את הסים לתוכה, והיא עובדת כמו מתאם.

כשהמסגרת המקורית אבדה, מתאם הוא הפתרון. מזהים את הגודל לפי המגירה של המכשיר, ומשווים לכרטיס שיש לכם.

מתאם הסים שיש עכשיו במלאי

Gold Touch מתאם לכרטיסי סים ומיקרו סים שחור מבית Gold Touch ₪10

להכניס סים עם מתאם בלי לתקוע את המגירה

מתאם הוא עוד שכבה דקה של פלסטיק, וכשמכניסים אותו לא נכון, הוא עלול להיתקע בתוך המכשיר.

מניחים את הסים במתאם כך שהפינה החתוכה של הסים מתאימה לפינה החתוכה של המתאם, והשבב פונה לצד הנכון. בודקים שהסים יושב שטוח לגמרי, בלי לבלוט מעל המתאם.

מכניסים לאט, ולא דוחפים בכוח. אם המגירה לא נסגרת בקלות, מוציאים ובודקים שוב. במכשירים שאין להם מגירה, שבהם הסים נכנס ישר לחריץ, המתאם עלול להיתפס על המגעים בפנים, ולכן מקפידים במיוחד.

מגעי הזהב של הסים רגישים לשומן מהאצבעות ולשריטות. מחזיקים את הכרטיס בשוליים, ואם הוא מלוכלך, מנגבים אותו בעדינות במטלית יבשה ונקייה, בלי מים ובלי חומרי ניקוי.

מתאם סים שנתקע במכשיר

זה קורה לפעמים, במיוחד בחריצים בלי מגירה. חשוב לא להחמיר את המצב.

מכבים את המכשיר לפני שמנסים להוציא משהו. לא נועצים סיכה או מספריים עמוק בחריץ, כי אפשר לכופף את המגעים שבפנים, ואז גם סים תקין לא ייקלט.

אם הסים והמתאם לא יוצאים בעדינות, פונים למעבדת תיקונים. בפעם הבאה, מוודאים שהמתאם לא בלוי או עקום, ושהסים יושב בו שטוח לגמרי לפני שמכניסים.

eSIM: סים בלי כרטיס

חלק מהטלפונים החדשים תומכים ב-eSIM, סים דיגיטלי שמותקן בתוך המכשיר, בלי כרטיס פלסטיק בכלל.

עם eSIM אין שאלה של גודל, ואין צורך במתאם. מקבלים מחברת הסלולר קוד להתקנה, והסים מופעל בטלפון. בנסיעה לחו"ל, אפשר להוסיף eSIM מקומי בלי להוציא את הסים הקבוע.

בודקים שהטלפון תומך ב-eSIM בהגדרות או במפרט, ושחברת הסלולר מציעה אותו. במכשיר ישן או בנתב, בדרך כלל עדיין צריך כרטיס פיזי, ושם המתאם עדיין שימושי.

במעבר לטלפון חדש, eSIM מועבר בדרך כלל דרך ההגדרות או בעזרת חברת הסלולר, ולא פשוט מוציאים ומכניסים אותו. בודקים את התהליך לפני שמוחקים את הטלפון הישן.

סימים בנסיעה לחו"ל

מי שנוסע לחו"ל מתלבט בין חבילת נדידה של החברה בארץ לבין סים מקומי ביעד. לכל אחת יש יתרון.

חבילת נדידה שומרת על המספר הקבוע, ולא דורשת להחליף כרטיס. סים מקומי או eSIM מקומי זולים לפעמים יותר לגלישה, אבל מקבלים מספר זמני. בודקים את המחירים לפני הנסיעה, ומשווים לפי כמה תגלשו.

מי שמחליף סים ביעד שומר את הסים הישראלי בקופסה קטנה, ולא משאיר אותו רופף בארנק. מתאם וסיכה לפתיחת המגירה בתיק הנסיעה חוסכים חיפוש בשדה התעופה.

בחזרה לארץ, מחזירים את הסים הישראלי לטלפון עוד בשדה התעופה, ובודקים שהוא נקלט, לפני שהסים המקומי נזרק. אם הוא לא נקלט, קל יותר לטפל בזה כשיש עדיין טלפון עובד.

סים לנתב, לשעון ולמכשירים שאינם טלפון

סים לא נמצא רק בטלפון. יותר ויותר מכשירים בבית עובדים עם סים, ולכל אחד דרישה משלו.

נתב סלולרי ומודם נייד צריכים סים עם חבילת גלישה, ולפעמים בגודל גדול יותר מזה של הטלפון. שעון חכם עם סלולר עובד בדרך כלל עם eSIM, ולא עם כרטיס. טלפון לילדים צריך סים פשוט עם שיחות והודעות.

בודקים במפרט של המכשיר איזה גודל סים הוא מקבל, ואם הוא תומך ב-eSIM. מזמינים מחברת הסלולר סים עם חבילה שמתאימה למכשיר, ולא סתם מעבירים סים מהטלפון.

סים שיושב שנים בנתב או במצלמה נשכח בקלות, עד שהחבילה שלו מסתיימת או שהחשבון נסגר. רושמים לאיזה מכשיר שייך כל סים ועל שם מי הוא, כדי שלא יפסיק לעבוד בלי שמישהו ישים לב.

לחתוך סים, או להשתמש במתאם

פעם היה נפוץ לחתוך סים גדול כדי שיתאים לטלפון קטן. היום זה כמעט אף פעם לא נחוץ.

חיתוך סים הוא בלתי הפיך, וחיתוך לא מדויק עלול לפגוע בשבב ולהרוס את הכרטיס. כיום רוב הכרטיסים משולבים, ואפשר לשלוף מהם את הגודל הקטן בלי כלים.

אם יש לכם סים גדול ישן וצריך אותו בגודל ננו, פונים לחברת הסלולר לכרטיס חדש, שבדרך כלל מוחלף בקלות. מתאם עובד בכיוון ההפוך בלבד: מסים קטן לגדול.

כשהטלפון לא מזהה את הסים

הודעה שאין סים, או שהסים לא נקלט, מבהילה. ברוב המקרים הפתרון פשוט.

מכבים את המכשיר, מוציאים את הסים, בודקים שהמגעים נקיים ושאין אבק, ומכניסים שוב. אם יש מתאם, בודקים שהסים יושב בו שטוח, ושהמתאם לא עקום.

מנסים את הסים במכשיר אחר: אם הוא לא נקלט גם שם, הבעיה בכרטיס, ופונים לחברת הסלולר להחלפה. אם הוא נקלט, הבעיה במכשיר, ובודקים אותו במעבדה.

קוד PIN וקוד PUK של כרטיס הסים

כל סים מגיע עם שני קודים, ורובנו לא זוכרים אותם עד הרגע שבו הטלפון מבקש אותם, בדרך כלל אחרי העברה למכשיר אחר.

קוד PIN נועל את הסים, כך שמי שמוצא אותו לא יכול להשתמש בו במכשיר אחר. שלוש טעויות רצופות נועלות את הסים, ואז הטלפון מבקש קוד PUK, שמשחרר אותו. את שני הקודים מוצאים בכרטיס המקורי שבו הגיע הסים, או מקבלים מחברת הסלולר.

שומרים את הכרטיס המקורי במקום בטוח בבית, ולא זורקים אותו. לא מנחשים את קוד ה-PUK: טעויות חוזרות בו עלולות לחסום את הסים לצמיתות, ואז צריך כרטיס חדש. כשלא בטוחים, מתקשרים לחברת הסלולר מטלפון אחר, ומקבלים את הקוד אחרי זיהוי.

מתאם סים, כרטיס חדש או eSIM

יש שלוש דרכים להכניס את המספר שלכם למכשיר שהסים לא מתאים לו. ההשוואה עוזרת לבחור.

מתאם הוא הפתרון המיידי והזול, לגיבוי ולמצבי חירום. כרטיס חדש מחברת הסלולר הוא הפתרון הקבוע. eSIM מבטל את השאלה לגמרי, במכשירים שתומכים בו.

העברת הסים לטלפון הגיבוי

חמישה שלבים קצרים, מהרגע שהטלפון הראשי נשבר ועד שהגיבוי מצלצל.

1. מזהים את הגדליםמוציאים את מגירת הסים מהמכשיר הגיבוי בעזרת סיכה, ובודקים איזה גודל סים היא מקבלת: רגיל, מיקרו או ננו. משווים לסים שיש לכם. אם הסים קטן מהמגירה, צריך מתאם. אם הוא גדול ממנה, מתאם לא יעזור, ופונים לחברת הסלולר לכרטיס בגודל המתאים למכשיר.
2. בודקים שהמכשיר מתאים לרשתמכשיר ישן מאוד עלול לא לתמוך ברשת שחברת הסלולר מפעילה היום, ואז גם סים תקין לא יעבוד בו לשיחות. בודקים במפרט של המכשיר באילו רשתות הוא תומך, או שואלים את חברת הסלולר. עדיף לגלות את זה לפני שמתחילים, ולא אחרי שהסים כבר בפנים.
3. מכניסים את הסים למתאםמניחים את הסים בתוך המתאם, כך שהפינה החתוכה של הסים מתאימה לפינה החתוכה של המתאם, והשבב פונה לצד הנכון. בודקים שהסים יושב שטוח לגמרי, בלי לבלוט. מחזיקים את שניהם בזהירות, ולא נוגעים במגעי הזהב באצבעות, כדי לא להשאיר עליהם שומן.
4. מכניסים ומדליקיםמכבים את המכשיר, מניחים את הסים עם המתאם במגירה, ומכניסים לאט בלי כוח. אם המגירה לא נכנסת בקלות, מוציאים ובודקים שוב. מדליקים את המכשיר, מחכים שיזהה את הסים, ומזינים את קוד הסים אם הוא מבקש. מתקשרים למספר אחר כדי לוודא שהכל עובד.
5. מחזירים הכל למקוםכשהטלפון הראשי חוזר מתיקון, מכבים את המכשיר הגיבוי, מוציאים את הסים מהמתאם בעדינות, ומחזירים אותו לטלפון הראשי. שומרים את המתאם ואת הסיכה בקופסה קטנה, יחד עם הטלפון הגיבוי, כדי שיהיו מוכנים בפעם הבאה שמשהו נשבר, בלי לחפש אותם בכל הבית.