סרט פילם

מי מצלם בסרט פילם צבעוני לאור יום

סרט צבעוני ברגישות בינונית הוא הסרט הכללי של עולם הפילם. ארבעה סוגי צלמים מגיעים אליו, כל אחד מסיבה משלו.

• מי שמתחיל בפילם. מי שקיבל מצלמה ישנה מההורים, או קנה מצלמה פשוטה, צריך סרט שסולח ועובד ברוב המצבים של יום רגיל בחוץ. סרט צבעוני לאור יום הוא נקודת ההתחלה הטבעית: הוא מתאים לטיול, לחוף ולמשפחה בפארק, והתוצאות שלו מראות מהר אם המצלמה עובדת ואם הצלם הבין את האור, לפני שמשקיעים בסרטים מיוחדים.
• מטיילים. בטיול, רוב הצילומים נעשים בחוץ ובשעות היום, בדיוק התנאים שהסרט הזה נועד להם. גליל של 36 תמונות מספיק ליום או ליומיים של טיול, ומי שיוצא לנסיעה ארוכה לוקח כמה גלילים. הצבעים והגוונים של הסרט נותנים לתמונות מהטיול מראה שקשה לקבל בטלפון, ושמזכיר אלבומים משפחתיים ישנים.
• מי שמצלם אנשים. לפי הרישום, הסרט נותן גווני עור טבעיים, וזה חשוב למי שמצלם חברים, ילדים ובני משפחה. דיוקן באור רך, בצל של עץ או ליד חלון גדול ביום, מתאים לסרט הזה במיוחד. באור שמש חזק של צהריים הצללים על הפנים קשים, ולכן צלמי אנשים מעדיפים שעות מוקדמות או מאוחרות.
• מי שמצלם בפילם לצד דיגיטל. צלמים שעובדים בדיגיטל ביום יום, ולוקחים מצלמת פילם לפרויקט אישי או לאירוע משפחתי, מחפשים סרט אמין שאין צורך לחשוב עליו יותר מדי. סרט צבעוני לאור יום הוא הבחירה הבטוחה: הוא משאיר את תשומת הלב על הצילום עצמו, ולא על ההתנהגות של הסרט, ועל בחירת רגע ולא הגדרות.

מי שמתכנן לצלם בעיקר בפנים הבית, בערב או בהופעות, צריך סרט רגיש יותר, או פלאש. הסרט שבקטגוריה נועד לאור יום, וזו הנקודה שכל העמוד בנוי סביבה.

האור שסרט הפילם אוהב, ומה קורה כשהוא יורד

סרט ברגישות בינונית צריך אור. ככל שיש יותר אור, התמונות יוצאות חדות ובהירות יותר.

בשמש ובצל פתוח, הסרט עובד בקלות, וכמעט כל מצלמה תוציא ממנו תמונות טובות. ביום מעונן, עדיין מצלמים, אבל המרווח קטן יותר. בתוך הבית ובערב, צריך פלאש, או מקור אור חזק כמו חלון גדול ביום.

התמונות הכהות שחוזרות מהמעבדה הן כמעט תמיד תמונות שצולמו באור חלש מדי לסרט. מי שמכיר את הגבול הזה מראש מפספס פחות פריימים.

סרט הפילם שיש עכשיו במלאי

Fujifilm סרט צילום פילם צבעוני 35 מ"מ 36 תמונות מבית Fujifilm ₪80

כשלא בטוחים, נותנים לסרט הפילם יותר אור

יש כלל ותיק בצילום בסרט צבעוני, ששווה להכיר מהיום הראשון.

ברוב הסרטים הצבעוניים מסוג נגטיב, תמונה שקיבלה קצת יותר מדי אור עדיין יוצאת סבירה, ואילו תמונה שקיבלה מעט מדי אור יוצאת כהה ומגורענת. לכן, כשמתלבטים, בוחרים בהגדרה שנותנת יותר אור, ולא פחות.

במצלמה עם הגדרות, מאטים מעט את המהירות או פותחים את הצמצם. במצלמה פשוטה, מדליקים את הפלאש כשהאור מפוקפק, גם ביום, למשל כשהאדם עומד בצל והרקע בשמש.

36 תמונות בגליל פילם אחד, איך מחלקים אותן

36 תמונות נשמעות הרבה, והן נגמרות מהר ממה שחושבים. תכנון קטן עוזר להגיע לסוף הגליל עם תמונות שרוצים.

לא מצלמים את אותו רגע חמש פעמים, כמו בטלפון. מצלמים פעם אחת, ואולי פעמיים כשזה חשוב. משאירים תמונות לסוף היום, לשקיעה או לארוחה, ולא מסיימים את הגליל בבוקר.

גליל אחד לאירוע אחד הוא דרך טובה לעבוד: טיול, יום הולדת, סוף שבוע. כשהגליל חוזר מהמעבדה, הוא מספר סיפור שלם. מי שיוצא לטיול ארוך לוקח גליל ליום, ועוד אחד לגיבוי.

רושמים בפנקס קטן מה צילמתם בכל מקום, ובאיזה אור. כשהגליל חוזר, משווים את הרשימות לתמונות, ולומדים מהר אילו מצבים הסרט אוהב ואילו לא. אחרי שניים או שלושה גלילים, ההחלטות נעשות אינסטינקטיביות.

איפה שומרים סרט פילם שעוד לא צולם

סרט הוא חומר רגיש, והוא מושפע מחום ומהזמן גם לפני שצילמו בו.

שומרים את הסרט במקום קריר ויבש, רחוק מהשמש. הרבה צלמים שומרים סרטים במקרר, באריזה סגורה, ומוציאים אותם שעה לפני הצילום, כדי שהלחות לא תתעבה עליהם. לא משאירים סרט ברכב בקיץ הישראלי, גם לא ליום אחד.

בודקים את תאריך התפוגה שעל האריזה. סרט שעבר את התאריך עדיין יכול לעבוד, אבל הצבעים עלולים לזוז. מצלמים ומפתחים בתוך זמן סביר, ולא משאירים גליל חצי מצולם במצלמה חודשים.

בחוץ, בזמן הטיול, מחזיקים את הגלילים בתיק ולא בכיס שבשמש, ועוטפים אותם בבגד כשהחום חזק. גליל שכבר צולם שומרים באותה זהירות, עד שהוא מגיע למעבדה.

פורמט 35 מ"מ, ולאיזו מצלמה סרט הפילם מתאים

35 מ"מ הוא הפורמט הנפוץ ביותר בעולם הפילם, אבל הוא לא היחיד. כדאי לוודא שהמצלמה שלכם משתמשת בו.

רוב מצלמות הפילם הרב פעמיות, מהפשוטות ועד המקצועיות, משתמשות בסרט 35 מ"מ, וגם מצלמות חצי פריים. מצלמות פורמט בינוני משתמשות בסרט רחב יותר, ומצלמות מיידיות משתמשות במחסניות מיוחדות, והסרט הזה לא מתאים לאף אחת מהן.

בודקים בגב המצלמה או בחוברת שלה איזה סרט היא מקבלת. מצלמה חד פעמית מגיעה עם סרט בפנים, ולא טוענים בה סרט חדש.

מי שמצלם במצלמת חצי פריים מקבל מאותו גליל כמעט כפול תמונות, כי כל פריים תופס חצי מהשטח. זה מתאים לטיול ארוך, אבל כל תמונה קטנה יותר, וזה מורגש בהדפסה גדולה.

הצבעים של סרט הפילם ואיך מנצלים אותם

לכל סרט צבעוני יש אופי משלו. לפי הרישום, הסרט שבקטגוריה נותן צבעים חיים לצד גווני עור טבעיים.

צבעים חיים נראים טוב במיוחד בטבע, בשוק, בחוף ובעיר צבעונית באור שמש. גווני עור טבעיים חשובים בדיוקנאות, שבהם צבע מוגזם על הפנים נראה לא טבעי.

האור משפיע על הצבע לא פחות מהסרט: שעת בוקר ושעת שקיעה נותנות צבעים חמים, וצהריים נותנים צבעים חזקים וצללים קשים. מצלמים את אותו מקום בשעות שונות, ורואים את ההבדל כשהגליל חוזר.

שמיים כחולים יוצאים עמוקים יותר כשהשמש מאחורי הצלם, ובהירים ודהויים יותר כשמצלמים לכיוון השמש. מי שרוצה צבע חזק בשמיים, מסתובב כך שהשמש תהיה מאחוריו או בצד.

סרט לאור יום בתוך הבית: פלאש וחלונות

אי אפשר תמיד לצלם בחוץ. כשהצילום עובר פנימה, יש שתי דרכים לתת לסרט את האור שהוא צריך.

חלון גדול ביום נותן אור רך ויפה. מושיבים את האדם ליד החלון, עם הפנים אליו, ומצלמים מהצד. פלאש נותן אור בכל מקום, אבל הוא שטוח יותר, ויש לו טווח מוגבל.

בפלאש, עומדים קרוב, כמה מטרים לכל היותר, כי פלאש של מצלמה קטנה לא מאיר חדר גדול. מי שמתכנן לצלם הרבה בפנים, קונה גם סרט רגיש יותר, לצד הסרט לאור יום.

הנגטיבים שחוזרים מסרט הפילם

אחרי הפיתוח חוזרים סריקות, ולעתים גם הנגטיבים עצמם. הם המקור, וכדאי לשמור עליהם.

מבקשים מהמעבדה להחזיר את הנגטיבים, אם זה לא נעשה אוטומטית. שומרים אותם בשרוולים ייעודיים, רחוק מאור, מחום ומלחות, ולא נוגעים בהם באצבעות.

מתייגים כל שרוול בתאריך ובאירוע, כדי למצוא תמונה בעוד שנים. מהנגטיב אפשר לסרוק מחדש באיכות גבוהה יותר, או להדפיס בגודל גדול, גם אם הסריקה הראשונה אבדה.

סרט פילם צבעוני, מצלמה מיידית או טלפון

שלוש דרכים לצלם יום בחוץ, וכל אחת נותנת תוצאה אחרת. ההשוואה עוזרת להבין מה הסרט מביא.

סרט צבעוני נותן מראה של פילם ונגטיבים שנשמרים, ודורש סבלנות עד הפיתוח. מצלמה מיידית נותנת תמונה ביד מיד, אבל אחת ובגודל קטן. טלפון נותן הכל מיד, בלי מגבלה, ובלי המראה.

גליל אחד מהאריזה ועד הנגטיבים בשרוול

חמש תחנות בחיים של גליל אחד, מהרגע שהוא יוצא מהמקרר ועד שהוא נשמר בארכיון.

1. מוציאים מהמקרר ובודקים תאריךאם שמרתם את הסרט במקרר, מוציאים אותו שעה לפני הטעינה, ומשאירים אותו באריזה הסגורה עד שהוא מגיע לטמפרטורת החדר, כדי שלא תתעבה עליו לחות. בודקים את תאריך התפוגה על האריזה. מוודאים שהמצלמה מקבלת סרט 35 מ"מ, ושהסוללה שלה, אם יש, מלאה. כך מתחילים גליל בלי הפתעות.
2. מתכננים את האורמחליטים איפה ומתי תצלמו: שעות היום, בחוץ, בשמש או בצל פתוח. אם יש צילומים בפנים או בערב, מוודאים שיש פלאש, או חלון גדול. זוכרים שהסרט נועד לאור יום, ושכשהאור יורד, התמונות יוצאות כהות. כשמתלבטים, נותנים יותר אור, ולא פחות. מסתכלים גם על תחזית מזג האוויר.
3. מצלמים בקצבמצלמים כל רגע פעם אחת, ואולי פעמיים כשהוא חשוב במיוחד. משאירים תמונות לסוף היום, לשקיעה או לארוחה. במצלמה פשוטה, מדליקים פלאש כשהאדם בצל והרקע בשמש. סופרים את התמונות במונה, כדי לדעת כמה נשארו, ולא מגלים באמצע אירוע שהגליל נגמר. הגליל נגמר תמיד מוקדם מהצפוי.
4. מסיימים ושולחים לפיתוחכשהמונה מגיע לסוף, מגלגלים את הסרט לאחור לפי הוראות המצלמה, לפני שפותחים את הגב. מוציאים את הגליל, ושולחים אותו לפיתוח תוך זמן סביר, ולא משאירים אותו ברכב או בשמש. מבקשים מהמעבדה סריקות, ומבקשים גם את הנגטיבים בחזרה. רושמים על הגליל מה צולם בו.
5. שומרים את הנגטיביםכשהנגטיבים חוזרים, מכניסים אותם לשרוולים ייעודיים, ומתייגים בתאריך ובאירוע. שומרים בקופסה במקום קריר, חשוך ויבש. מגבים את הסריקות במחשב ובכונן. כך, גם אם הסריקות יאבדו, אפשר תמיד לחזור לנגטיב ולסרוק או להדפיס אותו מחדש, בכל גודל. הנגטיב הוא העותק שנשאר.