דיסקים קשיחים חיצוניים

מה קורה בתוך דיסק קשיח חיצוני כשהוא עובד?

ארבע עובדות מכניות מסבירות כמעט כל כלל בקטגוריה, וכדאי להכיר אותן לפני שמשווים נפח ומחיר.

• הדיסקית מסתובבת והראש מרחף. זהו מנגנון מכני עדין שמזכיר פטיפון, רק במהירות גבוהה בהרבה ובמרווחים זעירים. כל עוד הכונן מחובר ודולק הוא בתנועה, גם כשלא מעתיקים דבר. זו הסיבה שכונן מרגיש חמים למגע אחרי שעה של עבודה, וזו גם הסיבה שהוא רגיש בדיוק כשנדמה שהוא שוקט.
• מכה בזמן תנועה היא שונה ממכה במנוחה. כונן כבוי ומנותק סופג נפילה קלה בלי נזק ברוב המקרים. אותה נפילה בדיוק בזמן שהדיסקית מסתובבת יכולה להצמיד את הראש אל המשטח ולמחוק פיזית את האזור שבו הוא נגע. לכן הכלל החשוב ביותר כאן הוא לא להזיז כונן שמחובר, ולא רק להימנע מלהפיל אותו.
• חשמל מהקיר וחשמל מהמחשב אינם אותו דבר. כונן שולחני בנפח גדול דורש שנאי חיצוני, כי המנוע שלו גדול יותר. כונן נייד יונק את החשמל מהמחשב עצמו, ולכן הוא מוגבל בגודל ובמהירות הסיבוב. זו הסיבה שאותו נפח עולה אחרת בשתי הצורות, ולא איכות או מותג.
• טבלת הקבצים שברירית יותר מהקבצים. בתחילת הכונן שמורה רשימה שמסבירה למחשב איפה כל קובץ מתחיל. ניתוק באמצע כתיבה עלול לפגוע דווקא בה, ואז הכונן נראה ריק או מבקש אתחול למרות שכל המידע עדיין שם פיזית. זה בדיוק מה שהוצאה בטוחה נועדה למנוע.

מכאן שלושה הרגלים שמכסים את רוב הסיכון: לא להזיז כונן דולק, להוציא בבטחה לפני ניתוק, ולא לשים אותו על משטח רך שחוסם פינוי חום. שלושתם לא עולים כלום והם שווים יותר מכל שדרוג.

דיסק קשיח חיצוני שולחני מול דיסק נייד

שתי המשפחות חולקות שם קטגוריה אחד וכמעט שום דבר אחר. ההבדל אינו בגודל הפיזי בלבד אלא בשאלה לאן הכונן אמור ללכת.

הדיסקים החיצוניים שיש כרגע

Transcend דיסק קשיח חיצוני StoreJet 25M3S 4TB USB 3.0 אפור מבית Transcend ₪770 ADATA דיסק קשיח חיצוני HD710P 1TB USB 3.2 עמיד כחול מבית ADATA ₪449

הכלל שמסדר את הבחירה פשוט: כונן שולחני קונים לפי מחיר לטרהבייט, וכונן נייד קונים לפי מה שיקרה לו בתיק. מי שמעביר חומר בין שני מקומות וגם רוצה ארכיון גדול יגלה שזו למעשה בקשה לשני מוצרים, ושני כוננים קטנים יותר עולים בדרך כלל פחות מפשרה אחת שאינה טובה לאף אחת מהמשימות.

ההוצאה הבטוחה של דיסק קשיח חיצוני אינה טקס

זו הפעולה שהכי הרבה אנשים מדלגים עליה, והיא היחידה בקטגוריה שהיא חינם לגמרי ומונעת אובדן מלא של מידע.

כשמעתיקים קובץ, המחשב אינו כותב אותו מיד. הוא אוסף נתונים בזיכרון ומעביר אותם בחבילות, וזה מה שמאפשר את המהירות. המשמעות היא שסרגל ההתקדמות יכול להגיע למאה אחוז בזמן שהכתיבה עדיין נמשכת. ניתוק ברגע הזה קוטע כתיבה באמצע, ולעיתים דווקא של טבלת הקבצים, ואז הכונן מבקש אתחול והכל נראה כאילו נמחק.

ההוצאה הבטוחה אומרת למערכת לסיים כל כתיבה פתוחה, לסגור את הטבלה ולהודיע שאפשר לנתק. אם המערכת מסרבת, זה בדרך כלל אומר שתוכנה כלשהי עדיין פתוחה על הכונן, למשל נגן, עורך תמונות או חלון סייר. סוגרים אותה ומנסים שוב, ולא מושכים את הכבל. גם כיבוי המחשב הוא דרך בטוחה לסיים, אבל היא איטית יותר.

יש גם מצב שבו אפילו הוצאה בטוחה לא תספיק, וכדאי להכיר אותו. העתקה של אלפי קבצים קטנים נמשכת הרבה אחרי שהסרגל נעלם מהמסך, כי המערכת עדיין מסדרת את הרישום של כל אחד מהם. הסימן הפשוט הוא נורית הפעילות שבגוף הכונן: כל עוד היא מהבהבת הכונן עדיין עסוק, וכדאי לחכות עד שהיא נרגעת לפני שלוחצים על ההוצאה.

דיסק קשיח חיצוני הוא עותק, ולא בהכרח גיבוי

זו ההבחנה שמצילה משפחות שלמות של תמונות, והיא אינה טכנית אלא לוגיסטית.

עותק שנמצא על אותו שולחן שבו נמצא המחשב חשוף בדיוק לאותם אירועים: שריפה, הצפה, גניבה, נחשול חשמל או תוכנה זדונית שמצפינה כל מה שמחובר. כונן שמחובר תמיד אינו גיבוי, הוא אחסון נוסף. ההבדל הוא נתק: כונן שמחובר פעם בשבוע, מעודכן ואז מנותק ומוחזר למגירה, שורד כמעט כל תרחיש.

הכלל המקובל פשוט לזכור: שלושה עותקים של מה שחשוב, על שני סוגי מדיה שונים, ואחד מהם במקום אחר פיזית. בבית זה מתורגם בדרך כלל לחומר שנמצא על המחשב, כונן חיצוני שמעודכן ומנותק, ועותק נוסף אצל קרוב משפחה או בענן. מי שמסתפק בכונן אחד מחובר בקביעות מחזיק בפועל עותק אחד בלבד.

עוד מהקטגוריה

Synology שרת אחסון NAS DiskStation DS3622XS+ 12-Bay שחור מבית Synology ₪13,490 Seagate דיסק קשיח חיצוני Expansion Desktop 20TB USB 3.0 שחור מבית Seagate ₪2,499

כמה נפח דיסק קשיח חיצוני באמת צריך?

שתי הפתעות מחכות בנושא הזה, ושתיהן מתגלות רק אחרי שהכונן כבר מחובר למחשב.

הראשונה: הנפח שמוצג במחשב נמוך מזה שכתוב על הקופסה. היצרן סופר לפי אלף, והמחשב סופר לפי אלף עשרים וארבע, ולכן כונן של טרהבייט אחד יוצג כתשע מאות ושלושים ואחד ג'יגהבייט בערך. אין כאן שום תקלה ואין טעם להחזיר את המוצר, זו פשוט שיטת ספירה אחרת. ההפרש גדל ככל שהנפח גדל.

השנייה: כונן שמתמלא כמעט עד הסוף נעשה איטי יותר וקשה יותר לארגון. הכלל המעשי הוא להשאיר כעשירית מהנפח פנויה ולתכנן קדימה. מי שמגבה מחשב שלם ירצה נפח של פי שניים לפחות מגודל הדיסק הפנימי, כדי שיהיה מקום גם לגרסאות קודמות. מי ששומר תמונות וסרטונים בלבד יכול לחשב פשוט לפי הנפח הקיים ולהכפיל.

שווה לשקול גם את החלוקה. שני כוננים בנפח בינוני עדיפים לרוב על כונן אחד גדול, ולא בגלל המחיר: הם מאפשרים להחזיק שני עותקים נפרדים של אותו חומר, לשמור אחד מהם במקום אחר, ולא לאבד הכל בכשל אחד. מי שכן בוחר כונן יחיד גדול כדאי שיתכנן מראש איפה יישב העותק השני שלו.

סימני האזהרה של דיסק קשיח חיצוני שגוסס

כונן מכני כמעט אף פעם אינו נעלם בבת אחת. הוא מודיע על עצמו, ולרוב דווקא באוזן ולא במסך.

הסימן המובהק ביותר הוא צליל נקישה חוזר בקצב קבוע, שמשמעותו שהראש מנסה למצוא מיקום ונכשל. סימנים נוספים: העתקה שנעצרת באחוזים משתנים, תיקייה שנפתחת אחרי המתנה ארוכה מאוד, הכונן שנעלם מהמחשב וחוזר מעצמו, או בקשה חוזרת לאתחל אותו. כל אחד מאלה מצדיק פעולה מיידית.

הפעולה הנכונה היא דווקא להפסיק להשתמש בו, לא לנסות לתקן. כל דקה נוספת של סיבוב מגדילה את הנזק, ובדיקות ותיקוני מערכת מוסיפים עומס בדיוק כשהכונן חלש. אם יש עליו מידע קריטי, מעתיקים קודם את הקבצים החשובים ביותר ולא את הכל, ואז מנתקים ופונים לשירות שחזור. כונן שנפל למים או שנשמע ממנו צליל חריקה אינו נושא לפתיחה בבית.

מה מפריד בין דיסק חיצוני זול ליקר?

בקטגוריה הזו קל להניח שהמחיר נקבע לפי נפח בלבד, וזה נכון רק בחלקו. שלושה דברים נוספים משפיעים: צורת הכונן ומקור החשמל שלו, רמת ההגנה המכנית, והאם מצורפת תוכנת גיבוי או הצפנה.

שורת השנאי היא זו שמפתיעה הכי הרבה. כונן בנפח גדול מאוד כמעט תמיד דורש חשמל מהקיר, ומי שקנה אותו בשביל לקחת חומר לעבודה מגלה שהוא גורר איתו שנאי ומחפש שקע. זה נתון שמופיע בשורה אחת ומשנה לגמרי את אופן השימוש.

שורת האחריות שווה יותר בקטגוריה הזו מבכל קטגוריה אחרת, מסיבה לא נעימה: אחריות מחליפה את החומרה ולא את המידע. אף יצרן אינו מתחייב על הקבצים, ולכן ההגנה האמיתית על מה שחשוב היא עותק שני, ולא אורך תקופת האחריות.

סדר הבחירה של דיסק קשיח חיצוני

חמישה שלבים, והם מתחילים בשאלה לאן הכונן ילך פיזית, כי זו השאלה שקובעת את כל השאר.

1. מחליטים אם הכונן נוסע או נשארכונן שנשאר על שולחן יכול להיות גדול, לדרוש שנאי ולהיות זול בהרבה לכל טרהבייט. כונן שנוסע חייב לוותר על השנאי ולהסתפק בנפח קטן יותר, ואם הוא נוסע לאתר או לשטח כדאי דגם עם מעטפת סופגת זעזועים. מי שצריך את שניהם יגלה שזו בקשה לשני מוצרים ולא לפשרה אחת.
2. מחשבים נפח לפי מה שצריך להיכנס, כפול שנייםמגבים מחשב שלם: מתחילים מגודל הדיסק הפנימי ומכפילים, כדי שיהיה מקום גם לגרסאות קודמות. שומרים תמונות וסרטונים: סופרים את הנפח הקיים ומכפילים. חשוב לזכור שהנפח שיוצג במחשב נמוך מזה שעל הקופסה בגלל שיטות ספירה שונות, וזה אינו תקלה ואינו עילה להחזרה.
3. בודקים איזה חיבור יש במחשב שמולוגרסת החיבור קובעת את המהירות בפועל, וכונן מהיר שמחובר לשקע ישן ירוץ לפי הישן. שווה גם לבדוק איזה כבל מגיע בקופסה, כי מחשב חדש עם שקעים מודרניים בלבד ידרוש מתאם או כבל אחר. חיבור דרך מפצל בלי חשמל משלו עלול למנוע מכונן מכני לעלות בכלל.
4. קובעים מראש שגרת ניתוקכונן שמחובר בקביעות אינו גיבוי אלא אחסון נוסף, כי הוא חשוף לאותה שריפה, גניבה או תוכנה זדונית שתפגע במחשב. מחליטים על יום קבוע בשבוע שבו מעדכנים את העותק, מוציאים בבטחה, מנתקים ומחזירים למגירה או לארון. דקה בשבוע הופכת עותק שברירי לגיבוי אמיתי.
5. מסמנים לעצמכם את סימני האזהרהנקישות בקצב קבוע, העתקה שנתקעת, כונן שנעלם וחוזר או בקשה חוזרת לאתחול הם סימנים לכשל מכני מתקרב. הפעולה הנכונה היא להפסיק להשתמש, להעתיק תחילה את הקבצים הקריטיים בלבד ואז לנתק. בדיקות ותיקוני מערכת מוסיפים עומס בדיוק כשהכונן חלש ומקצרים את הזמן שנותר.