קוראי כרטיסים

קורא כרטיסים מעביר את היום של המצלמה למחשב

אפשר לחבר מצלמה למחשב בכבל, ולפעמים אפילו בחיבור אלחוטי. ובכל זאת, רוב הצלמים משתמשים בקורא כרטיסים, מארבע סיבות.

• מהירות. קורא טוב מעביר קבצים מהר יותר מהמצלמה עצמה, שלא תמיד מתוכננת להעברה מהירה. כשמדובר בכמה מאות תמונות גולמיות או בסרטוני וידאו ארוכים, ההבדל יכול להיות עשרות דקות. מי שמצלם הרבה מרגיש את ההבדל כל ערב, במיוחד אחרי יום של אירוע או טיול.
• המצלמה נשארת פנויה. בזמן שהכרטיס בקורא, המצלמה לא צריכה להיות מחוברת ודולקת, והסוללה שלה לא מתרוקנת בהעברה. אפשר לטעון אותה, להכניס כרטיס אחר ולהמשיך לצלם. באירועים ארוכים, צלמים מחליפים כרטיסים ומעבירים את המלאים במקביל. כך אפשר לצלם ולגבות באותו זמן, בלי לחכות.
• אותו קורא לכל המכשירים. מצלמה, רחפן, מצלמת דרך ומצלמת אקסטרים משתמשים כולם בכרטיסים דומים. קורא אחד משרת את כולם, בלי כבל נפרד ובלי תוכנה של כל יצרן. זה נוח במיוחד בבית שבו יש כמה מכשירים עם כרטיסים, וכל אחד מגיע עם חיבור אחר.
• פחות סיכון לכרטיס. כשמעבירים דרך המצלמה, ניתוק של הכבל באמצע או סוללה שנגמרת עלולים לפגוע בכרטיס. קורא עובד בחשמל של המחשב, ומאפשר להוציא את הכרטיס בבטחה בסיום. זה לא מבטל את הצורך בזהירות, אבל מקטין את מספר הדברים שיכולים להשתבש. והוא גם חוסך את התלות בכבל ייעודי שנשכח בבית.

הקורא הוא החוליה בין הצילום לבין הגיבוי, ולכן כדאי שיהיה מהיר ואמין. חוליה איטית או רופפת פוגעת בכל התהליך.

מדור ה-USB ועד המחבר: איך קוראי הכרטיסים נבדלים

הקוראים בקטגוריה נבדלים בחיבור ובמהירות. ההבדל הזה חשוב יותר מכל נתון אחר, כי הוא קובע כמה זמן תחכו להעברה.

קורא בחיבור USB ישן זול ומתאים לכל מחשב, ומספיק למי שמעביר תמונות מדי פעם. קורא USB-C על דור מהיר מתאים לצלמי וידאו ולמי שמעביר הרבה, וגם לטלפונים ולטאבלטים. המתאם של Apple מיועד לכרטיסי SD בלבד, והוא הפתרון הפשוט למחשבי Mac ולאייפד עם USB-C.

קוראי הכרטיסים שיש כרגע

PNY קורא כרטיסים ומתאם USB Type-C 3.1 שחור מבית PNY ₪87 Gold Touch קורא כרטיסים All-In-One USB 2.0 שחור מבית Gold Touch ₪15

מהירות קורא הכרטיסים מול מהירות הכרטיס

כרטיסי זיכרון מודרניים מהירים מאוד, והמהירות מודפסת עליהם. אבל הכרטיס לא יכול להעביר מהר יותר ממה שהקורא והחיבור מאפשרים.

קורא בחיבור USB מדור ישן מגביל את ההעברה למהירות נמוכה בהרבה ממה שכרטיס מהיר מסוגל לה. עם כמה עשרות תמונות זה כמעט לא מורגש. עם כרטיס מלא בווידאו באיכות גבוהה, ההבדל בין קורא ישן לקורא מהיר הוא ההבדל בין כמה דקות לבין שעה. מי שמצלם וידאו צריך קורא מהיר, בלי שאלה.

כדי לקבל את המהירות המלאה, גם היציאה במחשב צריכה להיות מהירה. קורא מהיר ביציאה ישנה, או דרך מפצל איטי, יעבוד במהירות של החוליה החלשה. מחברים אותו ליציאה ישירה ומהירה, וכך מקבלים את כל מה ששילמתם עליו.

אילו כרטיסים נכנסים לקורא הכרטיסים

יש כמה גדלים של כרטיסי זיכרון, והקוראים בקטגוריה תומכים בסוגים שונים. כדאי לבדוק שהקורא מקבל את הכרטיסים שלכם.

הנפוצים הם כרטיס SD בגודל של בול, שנמצא ברוב המצלמות, וכרטיס microSD הקטן, שנמצא ברחפנים, במצלמות אקסטרים, במצלמות דרך ובטלפונים. קורא משולב מקבל כמה סוגים בחריצים נפרדים. מתאם שמיועד ל-SD בלבד יקבל כרטיס microSD רק עם מתאם קטן שמגיע לרוב עם הכרטיס.

חשוב גם לא לדחוף בכוח. כרטיס נכנס בכיוון אחד בלבד, עם המגעים במקום הנכון. כרטיס שלא נכנס בקלות הפוך או בחריץ הלא נכון. ובקורא משולב, לא מכניסים שני כרטיסים יחד אלא אם הקורא תומך בזה, כי חלק מהקוראים קוראים רק אחד בכל פעם.

עוד קוראי כרטיסים

Silver Line קורא כרטיסים SD-887 USB 2.0 שחור מבית Silver Line ₪15 Transcend קורא כרטיסים TS-RDC3 USB 3.2 Type-C שחור מבית Transcend ₪71

קורא כרטיסים לטלפון ולטאבלט בשטח

קורא בחיבור USB-C עובד לא רק עם מחשבים. טלפונים וטאבלטים רבים מזהים אותו, וזה פותח אפשרויות בטיול ובעבודה בשטח.

מחברים את הקורא לטלפון, והכרטיס מופיע באפליקציית הקבצים. אפשר לראות את התמונות על מסך גדול יותר מזה של המצלמה, לבחור את הטובות, לערוך ולשתף עוד באותו ערב. בטאבלט זה נוח במיוחד לבדיקת צילומים של יום שלם, בלי לשאת מחשב נייד.

זה גם גיבוי בשטח: בטיול של כמה ימים, מעבירים את הצילומים של כל יום לטלפון או לענן, כך שאם הכרטיס אובד או נפגם, התמונות כבר שמורות. כדאי לבדוק שיש מספיק מקום פנוי בטלפון, ושהטלפון תומך בפורמט הקבצים של המצלמה, במיוחד בקבצים גולמיים.

הוצאה בטוחה, מתג הנעילה ופרמוט נכון

רוב הכרטיסים שנפגמים לא נפגמים בגלל הקורא, אלא בגלל רגע של חוסר סבלנות. שלושה כללים מונעים את רוב הבעיות.

מוציאים בבטחה דרך המחשב לפני ששולפים את הכרטיס, במיוחד מיד אחרי העברה. מחשב שעדיין כותב לכרטיס ברקע, כשהכרטיס נשלף, עלול להשאיר אותו פגום. מתג הנעילה הקטן בצד של כרטיס SD מונע כתיבה ומחיקה. אם המחשב מסרב למחוק או לשמור, בודקים שהמתג לא ננעל בטעות.

מפרמטים את הכרטיס במצלמה, ולא במחשב. המצלמה מארגנת את הכרטיס בצורה שמתאימה לה, וכרטיס שפורמט במחשב עלול לגרום לתקלות. כך גם ברחפן ובמצלמת הדרך. ואם המחשב מציע לפרמט כרטיס שלא נקרא, לא מאשרים לפני שמנסים קורא אחר, כי ייתכן שהתמונות עדיין שם.

גיבוי מהכרטיס לפני שמוחקים אותו

הרגע המסוכן ביותר בחיים של תמונה הוא בין הצילום לגיבוי. הכרטיס הוא עותק יחיד, והוא קטן, נאבד ונפגם.

הכלל הפשוט: מעתיקים, בודקים, ורק אז מוחקים. מעבירים את כל הקבצים למחשב, פותחים כמה מהם כדי לוודא שהם תקינים, ומעבירים עותק נוסף לדיסק חיצוני או לענן. רק אחרי שיש שני עותקים, מחזירים את הכרטיס למצלמה ומפרמטים אותו שם.

לא עובדים ישירות מהכרטיס, כלומר לא עורכים תמונות או סרטונים כשהם עדיין על הכרטיס בקורא. זה איטי, וזה מגדיל את הסיכון לפגיעה בכרטיס באמצע עבודה. מעתיקים קודם, ועורכים את העותק. ומי שמצלם אירוע חשוב, לא מוחק את הכרטיס עד שהגיבוי השני הושלם.

קורא כרטיסים שנשאר מחובר לשולחן

מי שמעביר כרטיסים כל יום, מרחפן, ממצלמת דרך או ממצלמה, ירוויח מקורא שנשאר מחובר ומוכן, במקום לחפש אותו במגירה.

קורא קטן שמחובר ליציאה פנויה בגב המחשב, או לתחנת עגינה על השולחן, הופך את ההעברה לפעולה של שנייה. מכניסים כרטיס, והתיקייה נפתחת. כדאי לבחור קורא עם כבל קצר ולא קורא שבולט מהמחשב הנייד, כי קורא בולט נתפס ונשבר, ולפעמים לוקח איתו את היציאה.

כשקורא נשאר מחובר, מוציאים את הכרטיס בסיום, ולא משאירים אותו בקורא ימים. כרטיס שנשאר בקורא נשכח, וביום שצריך אותו במצלמה הוא לא שם. ובקוראים שמתחממים מעט בהעברה ארוכה, מניחים אותם במקום פתוח ולא מתחת לניירות.

קורא זול או קורא מהיר: מתי ההבדל מורגש

המחירים בקטגוריה נמתחים מקוראים זולים מאוד ועד המתאם של Apple. ההבדל העיקרי ביניהם הוא דור ה-USB וסוג המחבר, ולא איכות הקריאה.

השורה על דור ה-USB היא הקריטית. היא קובעת כמה זמן תחכו להעברה, וקורא מדור ישן יספיק לתמונות מדי פעם אבל יאט מאוד כרטיס מלא בווידאו.

השורה על סוג המחבר חשובה למחשבים חדשים ולטלפונים. קורא בחיבור USB-C מתחבר אליהם ישירות, וקורא בחיבור רגיל יצטרך מתאם, שהוא עוד חוליה שיכולה להאט או להתנתק.

שגרת גיבוי מכרטיס מלא, בכל פעם מחדש

העברה נכונה של כרטיס מלא היא שגרה של כמה דקות, שחוזרת כל פעם באותו סדר. זה הסדר.

1. מחברים את הקורא ליציאה מהירהמחברים את הקורא ליציאה ישירה במחשב, ולא דרך מפצל איטי, כדי לקבל את מלוא המהירות. מכניסים את הכרטיס בכיוון הנכון, בלי כוח, ובודקים שמתג הנעילה של כרטיס SD במצב פתוח אם מתכננים לכתוב אליו. אם הקורא משולב, מכניסים רק כרטיס אחד בכל פעם.
2. מעתיקים את כל הקבצים לתיקייה מסודרתיוצרים תיקייה עם תאריך ושם של האירוע או הטיול, ומעתיקים אליה את כל הקבצים מהכרטיס. לא מעתיקים רק את התמונות הטובות, כי הבחירה נעשית אחר כך. ממתינים עד שההעתקה מסתיימת לגמרי, ולא שולפים את הכרטיס באמצע, גם אם נראה שהיא נתקעה לרגע.
3. בודקים שהקבצים תקיניםפותחים כמה תמונות וסרטונים מהתיקייה החדשה, ובודקים שהם נפתחים ושמספר הקבצים זהה למה שיש על הכרטיס. קובץ שלא נפתח מעתיקים שוב. זו הבדיקה שמבטיחה שהגיבוי באמת קיים, ולא רק נראה קיים ברשימת התיקיות. בסרטונים, מריצים כמה שניות מכל קובץ ארוך, כי קובץ פגום נפתח לפעמים ונעצר רק באמצע.
4. יוצרים עותק שנימעתיקים את התיקייה לדיסק חיצוני או לענן, כך שיש שני עותקים במקומות נפרדים. באירוע חשוב, זה השלב שבלעדיו לא ממשיכים. רק כשיש שני עותקים, הכרטיס מפסיק להיות העותק היחיד, ואפשר להשתמש בו שוב בלי לדאוג לתמונות שהיו עליו. עדיף שהעותק השני יישמר מחוץ לבית, בענן או אצל בן משפחה.
5. מוציאים בבטחה ומפרמטים במצלמהמוציאים את הכרטיס בבטחה דרך המחשב, מחזירים אותו למצלמה ומפרמטים אותו שם, ולא במחשב. כך הכרטיס מוכן לצילום הבא, מאורגן בדיוק כמו שהמצלמה צריכה. אם כרטיס לא נקרא באחד השלבים, לא מאשרים פרמוט, ומנסים קודם קורא אחר. זה סוגר את המעגל עד הצילום הבא.