צורבים

צורב חיצוני למחשב שאין בו כונן

רוב מי שקונה צורב חיצוני היום לא מתכנן לצרוב הרבה. ארבעה מצבים מביאים אנשים לקטגוריה, ורובם עוסקים דווקא בקריאה.

• ארכיון משפחתי. סרטי וידאו שהומרו פעם לדיסקים, אלבומי תמונות דיגיטליים מתחילת הדרך, והקלטות של אירועים. הם יושבים במגירה, ואין מחשב בבית שיכול לקרוא אותם. צורב חיצוני פותח אותם מחדש, ומאפשר להעתיק את כל התוכן לדיסק קשיח או לענן, שם הוא נשמר טוב יותר.
• תוכנות ומסמכים ישנים. תוכנות שנקנו פעם על דיסק, מנהלי התקן למדפסת ותיקה, או קבצים שנשמרו בדיסק כגיבוי לפני שנים. חלק מהם אי אפשר להוריד מהאינטרנט יותר, והדיסק הוא העותק היחיד. בלי כונן, הם פשוט לא נגישים, גם כשהדיסק עצמו תקין לגמרי.
• סרטים וסדרות שנקנו פעם. אוסף של סרטי DVD שעדיין יש בבית, ואין נגן שמחובר לטלוויזיה. צורב חיצוני עם תוכנת ניגון מתאימה מאפשר לצפות בהם במחשב הנייד, בנסיעה או בחדר השינה. זה שימוש נוסטלגי, אבל עבור משפחות רבות הוא נפוץ יותר ממה שנדמה.
• צריבה של דיסק חדש. יש עדיין מצבים שבהם צריך דיסק: הגשה של חומרים למוסד שמבקש אותם כך, דיסק למערכת שמע ישנה ברכב, או עותק פיזי של תמונות לסבים שלא משתמשים בענן. לצורך כזה, צורב ומארז דיסקים מספיקים, ולא צריך שום ציוד נוסף.

ברוב המקרים, הצורב הוא כלי להציל תוכן, ולא כלי ליצור תוכן חדש. וזו בדיוק הסיבה שכדאי להשתמש בו בקרוב, כמו שמוסבר בסעיף הבא.

הארכיון על הדיסקים הישנים: להעתיק עכשיו

דיסקים צרובים לא מחזיקים לנצח. שכבת הצבע שעליה נצרב המידע מתכהה ונחלשת עם השנים, במיוחד כשהדיסקים נשמרו בחום או באור.

התוצאה היא דיסק שנקרא חלקית: חלק מהקבצים נפתחים, וחלק לא, או שסרט נעצר באמצע. ככל שמחכים, הסיכוי לאבד קבצים גדל. לכן ההמלצה היא להעתיק את כל הארכיון עכשיו לדיסק קשיח, ולשמור עותק נוסף בענן או על דיסק שני. אחרי ההעתקה, התוכן כבר לא תלוי בדיסקים שמזדקנים.

אם דיסק מסוים לא נקרא, כדאי לנקות אותו בעדינות במטלית רכה, בתנועה ישרה מהמרכז החוצה ולא במעגלים, ולנסות שוב. לפעמים צורב אחר קורא דיסק שהראשון התקשה בו. ומה שבכל זאת לא נקרא, כדאי לסמן ולשמור, כי יש שירותים מקצועיים שמנסים לשחזר תוכן כזה.

הצורבים והדיסקים שיש כרגע

Silver Line דיסקים לצריבה DVD-R x16 4.7GB מארז 50 יחידות מבית Silver Line ₪45 Verbatim צורב נייד חיצוני External Slimline USB 2.0 שחור מבית Verbatim ₪131

צורבים חיצוניים ודיסקים לצריבה

כל הצורבים בקטגוריה דקים וקלים, ונבנו לעבוד ליד מחשב נייד. ההבדל העיקרי ביניהם הוא סוג החיבור.

צורב עם חיבור USB רגיל מתאים לרוב המחשבים, ובמחשבים החדשים שיש בהם רק יציאות USB-C הוא יצטרך מתאם קטן. צורב עם חיבור USB-C מתחבר ישירות למחשבים הניידים החדשים. מארז הדיסקים מיועד לצריבה, ומספיק לפרויקט של כמה עשרות עותקים.

צריבה של DVD: דיסק לפעם אחת או דיסק שנמחק

כשצורבים דיסק חדש, יש שני סוגים של דיסקים, וכדאי לבחור לפי מה שהדיסק צריך לעשות.

דיסק לצריבה אחת, כמו אלה שבמארז שבקטגוריה, נצרב פעם אחת ואי אפשר למחוק אותו. זה בדיוק מה שצריך לעותק קבוע: הקבצים לא יימחקו בטעות, והדיסק נקרא ברוב הנגנים והמחשבים. דיסק שאפשר למחוק ולצרוב מחדש מתאים לגיבויים זמניים ולבדיקות, אבל לא כל נגן ישן קורא אותו.

בזמן הצריבה, לא מזיזים את המחשב ולא מנתקים את הצורב. צריבה שנקטעה באמצע הורסת את הדיסק. כדאי גם לבחור בתוכנה אפשרות לבדוק את הדיסק אחרי הצריבה, כדי לוודא שכל הקבצים נכתבו נכון. זה מוסיף כמה דקות, וחוסך הפתעה כשמגיעים עם הדיסק למקום שביקש אותו.

עוד צורבים בקטגוריה

Asus צורב חיצוני ZenDrive V1M DVD±RW x8 USB Type-C שחור מבית Asus ₪199 Gold Touch צורב חיצוני USB Type-C DVD-RW שחור מבית Gold Touch ₪129

צורב שלא מסתובב: חשמל מיציאת ה-USB

צורב חיצוני דק מקבל את כל החשמל שלו מיציאת ה-USB, בלי ספק כוח. רוב הזמן זה עובד מצוין, ויש מקרים שבהם זה לא מספיק.

הסימן המוכר הוא צורב שמשמיע נקישות, מנסה להסתובב ומפסיק, או שהמחשב מזהה אותו ומאבד אותו שוב ושוב. זה קורה בעיקר ביציאות של מפצלים לא מוזנים, בחלק מהמחשבים הניידים הישנים, ובכבלים ארוכים מדי. הדיסק צריך כוח כדי להתחיל להסתובב, והיציאה לא מספקת אותו.

הפתרון הוא לחבר את הצורב ישירות ליציאה במחשב, ולא דרך מפצל. במחשב נייד, כדאי לחבר אותו למטען בזמן הצריבה. חלק מהצורבים מגיעים עם כבל כפול שמתחבר לשתי יציאות כדי לקבל יותר חשמל, ואם יש כזה, משתמשים בו. ברוב המקרים אחד מהצעדים האלה פותר את הבעיה לגמרי.

צורב בחיבור USB-C או בחיבור USB רגיל

ההחלטה בין שני סוגי החיבור תלויה בעיקר במחשב שלכם, ופחות במהירות.

מחשבים ניידים חדשים מגיעים לעיתים קרובות רק עם יציאות USB-C, ואז צורב עם אותו חיבור מתחבר ישירות, בלי מתאם שיכול ללכת לאיבוד. מחשבים ותיקים ומחשבים שולחניים מחזיקים יציאות USB רגילות, וצורב כזה מתחבר אליהם בלי שום תוספת.

לגבי מהירות, אין כאן בעיה. קריאה וצריבה של DVD איטיות ממילא ביחס למהירות של כל חיבור USB, ולכן גם צורב בחיבור מדור ישן מספיק לגמרי. מה שכן חשוב הוא שהחיבור יספק מספיק חשמל, כמו שהוסבר קודם. ומי שיש לו כמה מחשבים בבית, יכול לבחור לפי המחשב שבו הארכיון יועתק.

כדאי גם לחשוב על המחשב הבא. מי שמתכנן להחליף מחשב בקרוב, יבחר צורב בחיבור שמתאים למחשב החדש, ויחזיק מתאם קטן לתקופת המעבר. כך הצורב ימשיך לשרת שנים ולא יישאר במגירה.

סרט DVD בצורב: למה הוא לא מתנגן

אחד הרגעים המתסכלים בקטגוריה: מחברים צורב, מכניסים סרט DVD, והמחשב לא מנגן אותו. הצורב תקין, והבעיה נמצאת במקום אחר.

במערכות הפעלה רבות, אין נגן DVD מובנה שיודע לנגן סרטים מסחריים. צריך להתקין תוכנת ניגון שתומכת בכך, ויש תוכנות כאלה בחינם. אחרי ההתקנה, רוב הסרטים מתנגנים בלי בעיה. סרטים שנקנו באזורים אחרים בעולם עשויים להיות נעולים לאזור מסוים, וזו מגבלה של הדיסק ולא של הצורב.

גם העתקה של סרטים מסחריים למחשב מוגבלת בדרך כלל על ידי הגנה על הדיסק. לעומת זאת, דיסקים ביתיים, כמו סרטי וידאו משפחתיים שהומרו לדיסק, אפשר להעתיק ולשמור בלי בעיה, וכדאי לעשות את זה כמו שהוסבר קודם, לפני שהדיסקים מתכהים.

שמירה על דיסקים צרובים לאורך שנים

מי שצורב דיסק לשמירה ארוכה יכול להאריך את חייו מאוד בכמה הרגלים פשוטים. אותם הרגלים שומרים גם על הדיסקים הישנים שבמגירה.

חושך, קרירות ויובש: שומרים דיסקים בקופסאות, במקום חשוך ורחוק מחום, לא ברכב ולא ליד חלון. אור שמש וחום מאיצים את ההזדקנות של שכבת הצריבה. מחזיקים את הדיסק בשוליים ובחור המרכזי, ולא נוגעים בצד הקריאה.

כותבים על הדיסק רק בטוש רך שמיועד לכך, ולא בעט כדורי שלוחץ על השכבה העליונה ויכול לפגוע במידע שמתחתיה. לא מדביקים מדבקות, שעלולות לגרום לדיסק להתנדנד בכונן. וגם דיסק שנשמר היטב הוא לא גיבוי יחיד: שומרים עותק של כל דבר חשוב גם על דיסק קשיח או בענן.

צורבים דומים מאוד, ופרט אחד שמבדיל ביניהם

הצורבים בקטגוריה קרובים מאוד זה לזה במחיר וביכולות, וכולם קוראים וצורבים DVD. הפרט שמבדיל ביניהם באמת הוא סוג החיבור.

השורה על סוג החיבור היא המכריעה. צורב בחיבור USB-C מתחבר ישירות למחשבים הניידים החדשים, וצורב בחיבור רגיל מתאים למחשבים ותיקים ולמחשבים שולחניים.

השורה על כמות הדיסקים באריזה חשובה למי שמתכנן צריבה של כמה עותקים. מארז גדול מוזיל את המחיר לדיסק, ומשאיר רזרבה לדיסק שנכשל בצריבה.

הצלת הארכיון המשפחתי מהדיסקים שבמגירה

העתקת ארכיון הדיסקים המשפחתי היא פרויקט של ערב או שניים. זה הסדר שמוביל להצלחה בלי לאבד אף קובץ.

1. אוספים וממיינים את הדיסקיםאוספים את כל הדיסקים מהמגירות ומהארונות, וממיינים לפי סוג: סרטים משפחתיים, תמונות, מסמכים ותוכנות. מוציאים דיסקים שנקנו מסחרית ושאפשר להשיג שוב, ומתרכזים בתוכן שאין לו עותק אחר. רושמים על דף מה יש בכל ערימה, כדי לדעת מה כבר הועתק ומה עוד מחכה.
2. מכינים יעד להעתקהמחברים דיסק קשיח חיצוני עם מספיק מקום, ויוצרים עליו תיקייה לכל ערימה. מחליטים על שמות קבצים ברורים, כמו שנה ואירוע. מגדירים מראש גם עותק שני, בענן או על דיסק נוסף, כי המטרה היא שהתוכן יפסיק להיות תלוי בעותק יחיד, בדיוק כמו שהיה עד היום.
3. מחברים את הצורב ישירות למחשבמחברים את הצורב ליציאה ישירה במחשב, לא דרך מפצל, ובמחשב נייד מחברים גם את המטען. אם הצורב משמיע נקישות ולא מסתובב, מנסים יציאה אחרת או כבל כפול. מתקינים תוכנת ניגון אם יש סרטים, כדי לבדוק שהם תקינים לפני ההעתקה.
4. מעתיקים ובודקים כל דיסקמעתיקים את התוכן של כל דיסק לתיקייה שלו, ופותחים כמה קבצים כדי לוודא שהם תקינים. דיסק שלא נקרא מנקים בעדינות מהמרכז החוצה ומנסים שוב. דיסקים שעדיין לא נקראים מסמנים בנפרד, כי ייתכן שיהיה אפשר לשחזר אותם בשירות מקצועי בהמשך.
5. מגבים ושומרים את המקורכשהכל הועתק, מגבים את התיקייה לעותק השני. את הדיסקים המקוריים שומרים בקופסה, במקום חשוך וקריר, כגיבוי נוסף. כדאי לשתף את התיקייה עם בני המשפחה, כי ארכיון משפחתי שמישהו רואה ונהנה ממנו שווה הרבה יותר מארכיון שנשמר במגירה.