לוחות אם

לוח אם הוא התחייבות לפלטפורמה

ברגע שבוחרים לוח אם, בוחרים גם את כל מה שיבוא אחריו. ארבעה דברים נקבעים ביום הקנייה ולא משתנים עד שמחליפים את הלוח עצמו.

• התושבת קובעת את משפחת המעבדים. לוח לתושבת AM5 יקבל רק מעבדים שנבנו לה, ולוח לתושבת AM4 יקבל רק את הדור הקודם. אין מתאם ואין פשרה, המעבד פשוט לא נכנס. לכן השאלה הראשונה היא לא איזה לוח טוב יותר, אלא איזה מעבד אתם מתכננים, היום ובעוד כמה שנים.
• דור הזיכרון נקבע יחד עם התושבת. כל הלוחות לתושבת AM5 עובדים עם זיכרון DDR5 בלבד, והלוח לתושבת AM4 עובד עם DDR4 בלבד. מי שמשדרג ומקווה להעביר את הזיכרון מהמחשב הישן יגלה שזה אפשרי רק בדרך אחת, ושהדרך הזו משאירה אותו בפלטפורמה הוותיקה.
• מספר החריצים והיציאות קבוע. לוח שיש בו שני חריצים לכונני M.2 לא יקבל פתאום שלישי, ולוח בלי יציאות מהירות בגב לא יקבל אותן בעדכון. כל מה שתרצו לחבר בעוד שלוש שנים צריך למצוא מקום כבר עכשיו, ולכן שווה לספור מראש ולא להניח שיהיה.
• גודל הלוח קובע את המארז. לוח בגודל מלא דורש מארז שמתאים לו, ולוח מוקטן נכנס כמעט לכל מארז. זה לא רק עניין של מקום על השולחן, כי לוח קטן מחזיק פחות חריצים, ולפעמים גם פחות מקום לקירור סביב המעבד ולכרטיס מסך עבה במיוחד.

ההחלטה בין שתי התושבות היא בפועל החלטה בין בנייה חדשה לבין הארכת חיים של מחשב קיים. לוח לתושבת הוותיקה הגיוני למי שכבר מחזיק מעבד וזיכרון מתאימים ורוצה להחליף רק לוח תקול או מוגבל.

יש גם חדשה טובה אחת למי שעובר בין התושבות: צינון המעבד שנבנה לתושבת הוותיקה מתאים ברוב המקרים גם לחדשה, כי נקודות העיגון נשמרו. לפני שקונים צינון חדש כדאי לבדוק את ההוראות של הצינון הקיים, ולא פעם מתברר שאפשר להעביר אותו כמו שהוא, יחד עם המשחה הטרמית החדשה שמורחים בכל התקנה מחדש.

מה קונים כשעולים בדרגת השבב של לוח האם?

השם של כל לוח אם בקטגוריה מתחיל בקוד של שבב, והקוד הזה הוא הסיבה העיקרית לפער המחירים. מה שהשבב מוסיף הוא חיבורים, לא עוצמה, והמעבד רץ באותה מהירות כמעט על כל אחד מהם.

הדרגה הבסיסית מספיקה למחשב גיימינג עם כונן מהיר אחד או שניים, כרטיס מסך אחד וכמה התקנים. הדרגות העליונות מצדיקות את המחיר אצל מי שמחבר הרבה כוננים מהירים, עובד עם התקנים חיצוניים דרך USB4 או בונה מחשב עריכה שיגדל עם הזמן.

כדאי לזכור שהשבב גם מכתיב את מספר יציאות ה-USB המהירות שבגב הלוח. מי שמחבר דיסק חיצוני מהיר, תחנת עגינה או מצלמה שמעבירה קבצים כבדים ירגיש את ההבדל בכל העברה, גם אם במשחקים עצמם אין שום פער בין הדרגות.

לוחות האם שיש כרגע

Asus לוח אם PRIME B650M-K AM5 B650 DDR5 מבית Asus ₪599 Asus לוח אם ROG STRIX X870-A GAMING WIFI AM5 DDR5 מבית Asus ₪1,590

זיכרון בלוח האם: DDR4 ו-DDR5 לא מתחלפים

שני הדורות של הזיכרון נראים כמעט זהים, אבל החריץ בלוח האם בנוי כך שרק הדור הנכון ייכנס. המגרעת בתחתית המודול נמצאת במקום אחר, ולחיצה בכוח עלולה לשבור את החריץ.

ההפעלה הראשונה של לוח חדש עם זיכרון DDR5 מפתיעה לא מעט בונים. המסך נשאר שחור במשך דקה או יותר, כי הלוח מכייל את הזיכרון לפני שהוא מעלה את המערכת. זה תקין לגמרי, ומי שמכבה באמצע בטוח שמשהו נשרף ומתחיל את התהליך מההתחלה. סבלנות בהפעלה הראשונה חוסכת פירוק מיותר.

אחרי שהמערכת עולה, הזיכרון רץ בדרך כלל במהירות שמרנית. כדי לקבל את המהירות שעליה שילמתם צריך להפעיל בהגדרות הלוח את פרופיל הזיכרון המוכן מראש. זו לחיצה אחת בתפריט, והיא הדבר שהכי הרבה בונים שוכחים.

עדכון BIOS בלוח אם חדש, עוד לפני ההרכבה

לוח אם יוצא מהמפעל עם גרסת תוכנה שהייתה עדכנית ביום הייצור. אם מאז יצא דור חדש של מעבדים, הלוח עלול לא לזהות אותו עד שהתוכנה תתעדכן.

התסמין קלאסי: הכל מורכב, הנורות נדלקות, והמסך לא מראה כלום. לפני שמחליפים חלקים כדאי לבדוק ברשימת המעבדים הנתמכים של הדגם מאיזו גרסה המעבד שלכם נתמך. בחלק מהלוחות יש כפתור ייעודי בגב שמאפשר לעדכן את התוכנה מדיסק און קי גם בלי מעבד מותקן, וזה פותר את הבעיה בלי ללכת לשום מקום.

גם כשהכל עובד, עדכון אחד בתחילת הדרך משתלם. גרסאות חדשות משפרות לעיתים קרובות את היציבות של הזיכרון ואת התמיכה בהתקנים, ומי שמעדכן לפני התקנת מערכת ההפעלה חוסך לעצמו את החשש לשבש משהו שכבר עובד.

עוד לוחות אם בקטגוריה

Asus לוח אם TUF Gaming B650-E WIFI AM5 DDR5 מבית Asus ₪875 Asus לוח אם ROG STRIX B550-F GAMING WIFI II AM4 DDR4 מבית Asus ₪815

חריצי M.2 ויציאות: מה לוח האם משתף

לוח אם מחלק מספר מוגבל של נתיבים בין כל ההתקנים שמחוברים אליו. כשהנתיבים נגמרים, הלוח לא מסרב אלא משתף, ושם נמצאות ההפתעות.

המקרה הנפוץ ביותר: התקנת כונן בחריץ M.2 מסוים מנטרלת שתי יציאות SATA, או מורידה את מהירות חריץ ההרחבה הסמוך. מי שמעביר דיסקים ישנים למחשב חדש מגלה פתאום שאחד מהם לא מופיע. הפרטים כתובים בטבלה בחוברת של הלוח, ומי שקורא אותה לפני ההרכבה יודע באיזה חריץ להתקין כל כונן.

רוב הלוחות בקטגוריה כוללים רשת אלחוטית מובנה, וזה מסומן במילה WIFI בשם הדגם. האנטנות מגיעות בקופסה ונברגות לגב הלוח, ובלעדיהן החיבור חלש מאוד. מי שמתכנן לעבוד עם כבל רשת בלבד יכול לחסוך ולבחור בדגם בלי רשת אלחוטית.

כדאי גם לספור יציאות USB בגב ובמחברים הפנימיים. מארז עם יציאות קדמיות רבות צריך מחברים פנימיים תואמים בלוח, ולא כל לוח מחזיק את כולם.

לוח אם מוקטן או בגודל מלא

האות M בשם של לוח אם מסמנת בדרך כלל לוח בגודל מוקטן. הוא קצר יותר, זול יותר, ומתאים למחשב קומפקטי שלא אמור לגדול הרבה.

מה שמוותרים עליו הוא מרווח. פחות חריצי הרחבה, לרוב פחות חריצי M.2, ולפעמים פחות רכיבי אספקת מתח סביב המעבד. למחשב עם מעבד בינוני וכרטיס מסך אחד זה לא משנה דבר, ולמי שמתכנן כרטיס לכידה, כרטיס רשת פנימי וכמה כוננים זה עלול להיגמר מהר.

לוח בגודל מלא נותן יותר רווח בין הרכיבים, וזה משפר גם את זרימת האוויר וגם את הנוחות בהרכבה. אם המארז כבר קיים, הגודל שלו מכריע את ההחלטה במקומכם, ולכן כדאי לבדוק איזה גודל לוח הוא מקבל.

על מה משלמים בפועל בלוח אם מהסדרה העליונה?

ההפרש בין לוח האם הזול ללוח היקר בקטגוריה גדול, וכמעט כולו הולך לשלושה דברים: יותר חיבורים מהירים, רכיבי מתח חזקים יותר סביב המעבד, וגופי קירור גדולים על הכוננים. הנתונים האלה לא תמיד בולטים בחנות.

השורה הראשונה היא החשובה ביותר. תושבת ודור זיכרון שכתובים בשם הדגם מאפשרים לוודא התאמה למעבד ולזיכרון בלי לפתוח את דף המפרט, וזה מונע את ההחזרה הנפוצה ביותר בקטגוריה.

רכיבי המתח החזקים של הסדרה העליונה מורגשים בעיקר עם מעבדים חזקים תחת עומס ארוך, כמו רינדור או קידוד. במחשב משחקים עם מעבד בינוני הם כמעט לא ישנו דבר, ואת ההפרש עדיף להשקיע בכרטיס המסך.

מהמעבד אל לוח האם: חמש החלטות לפי הסדר

את לוח האם בוחרים אחרי המעבד ולא לפניו, והסדר הנכון חוסך כמעט כל טעות התאמה. אלה ההחלטות, לפי הסדר שבו כדאי לקבל אותן.

1. בוחרים מעבד, ורק אז תושבתהמעבד קובע את התושבת, והתושבת קובעת את כל שאר הלוח. מי שבונה מחשב חדש יבחר ברוב המקרים בפלטפורמה החדשה, שתקבל מעבדים גם בשנים הבאות. מי שכבר מחזיק מעבד מהדור הקודם ורוצה רק להחליף לוח, יחפש לוח לתושבת הוותיקה ויחסוך את המעבד ואת הזיכרון.
2. מוודאים את דור הזיכרוןבודקים איזה זיכרון הלוח מקבל, ומחליטים אם קונים זיכרון חדש או מעבירים קיים. זיכרון מהדור הקודם לא ייכנס ללוח מהדור החדש, ולהפך, ולחיצה בכוח עלולה לשבור את החריץ. כדאי לתקצב את הזיכרון יחד עם הלוח, כי ההחלטה על האחד מכריעה את השני.
3. סופרים את מה שצריך לחבררושמים כמה כוננים מהירים, כמה דיסקים ישנים, כמה התקני USB וכמה כרטיסי הרחבה יחוברו למחשב, היום ובעוד כמה שנים. את המספר הזה משווים לטבלת החיבורים של הלוח, כולל השיתוף בין חריצי M.2 ליציאות SATA. זה מה שמכריע בין הדרגה הבסיסית לדרגות העליונות, ולא הביצועים.
4. מתאימים את גודל הלוח למארזאם המארז כבר קיים, בודקים איזה גודל לוח הוא מקבל ובוחרים בהתאם. אם קונים את שניהם יחד, מחליטים אם המחשב צריך להיות קומפקטי או מרווח. לוח מוקטן חוסך מקום וכסף, ולוח מלא משאיר חריצים פנויים וזרימת אוויר נוחה יותר סביב כרטיס המסך והמעבד.
5. בודקים גרסת BIOS מול המעבדלפני ההרכבה נכנסים לרשימת המעבדים הנתמכים של הלוח ובודקים מאיזו גרסה המעבד שבחרתם נתמך. אם הוא חדש מהלוח, מכינים דיסק און קי עם הגרסה העדכנית. בלוחות שיש בהם כפתור עדכון ייעודי אפשר לעדכן גם בלי מעבד, וכך ההפעלה הראשונה לא נגמרת במסך שחור ובפירוק מיותר.