מחקים

מי גומר מחקים הכי מהר

מחק אחד יכול להחזיק שנה, או להיעלם תוך שבוע. ארבעה סוגי משתמשים צורכים מחקים יותר מכולם.

• ילדים בבית הספר היסודי. הם כותבים בעיפרון, טועים, מוחקים, ומאבדים. מחק נופל מהשולחן, נשאר בכיתה, מתגלגל מתחת לארון או עובר לחבר. מארז של עשרה חוסך את הריצה לחנות בכל פעם, ומאפשר לשים מחק אחד בקלמר, אחד בתיק ואחד בבית, ליד השולחן של שיעורי הבית, כך שתמיד יש אחד בהישג יד כשצריך אותו.
• תלמידים בחטיבה ובתיכון. מתמטיקה, פיזיקה ושרטוט דורשים עיפרון ומחק לאורך כל השנה. בתרגיל ארוך, תלמיד מוחק שורות שלמות ומתחיל מחדש. מחק שמורח הופך דף עבודה לכתם אפור שקשה לקרוא, ובמבחן זה עולה בנקודות. לכן בגיל הזה חשוב מחק שמוחק נקי, ולא רק מחק שנמצא בתיק.
• אנשי שרטוט ואמנות. אדריכלים, מעצבים ומי שמצייר בעיפרון משתמשים במחק ככלי עבודה, ולא רק לתיקון טעויות. הם מוחקים קווי עזר, מבהירים אזורים ויוצרים אור בציור. כאן הקצה של המחק חשוב במיוחד, כי צריך למחוק אזור קטן בלי לפגוע במה שמסביבו, ולכן חותכים את המחק לחתיכות קטנות עם קצה חד.
• כיתות וגנים. מורה שמחזיקה ציוד לכל הכיתה, או גננת שמכינה פינת כתיבה, צריכות כמות. בכיתה של שלושים ילדים, תמיד יש מישהו שאין לו מחק. מארז במגירה של המורה פותר את זה בלי להפסיק את השיעור, ובלי שהילד ימחק באצבע ויקרע את הדף, מה שקורה יותר ממה שנדמה.

בכל המקרים, השאלה היא לא רק כמה מחקים יש, אלא אם הם מוחקים נקי. מחק שמורח גרוע כמעט כמו מחק שאין.

מה מחק מוחק, ומה לא?

מחק רגיל נבנה לעיפרון. הוא לא יודע למחוק כל מה שנכתב על נייר.

עיפרון משאיר שכבה של גרפיט על פני הנייר, ומחק אוסף אותה. עיפרון רך וכהה משאיר יותר גרפיט, ולכן דורש מחיקה עדינה וסבלנית יותר, כדי לא למרוח. עט וטוש נספגים לתוך הסיבים של הנייר, ומחק רגיל לא יכול להוציא אותם.

מי שמנסה למחוק עט במחק רגיל בדרך כלל קורע את הנייר. לדיו יש כלים אחרים, כמו נוזל או סרט מחיקה.

המחקים שיש עכשיו במלאי

Staedtler חבילת מחקים 10 יחידות מבית Staedtler ₪10

עפרונות צבעוניים נמחקים פחות טוב מעיפרון גרפיט רגיל, כי יש בהם שעווה וצבע שנדבקים לנייר. אפשר להבהיר אותם במחק, אבל לא תמיד להעלים אותם לגמרי, ולכן בציור צבעוני מתכננים לפני שצובעים.

איך מוחקים עם מחק בלי לקרוע ובלי למרוח?

רוב הנזק במחיקה נגרם מטכניקה, ולא מהמחק. כמה הרגלים קטנים עושים הבדל גדול.

מחזיקים את הדף ביד השנייה, קרוב לאזור המחיקה, כדי שהוא לא יתקמט ולא יזוז. מוחקים בלחיצה קלה, ולא בכוח: לחיצה חזקה קורעת את הנייר ומוחצת את הגרפיט לתוכו.

מוחקים בכיוון אחד, או בתנועות קצרות הלוך ושוב באזור קטן, ולא בעיגולים גדולים על כל הדף. מנערים את הפירורים בעדינות, ולא מנגבים אותם ביד, שמורחת את מה שנשאר.

קצה נקי של מחק, ומחק חתוך לפרטים

המחק מוחק רק עם החלק שנוגע בנייר. אם החלק הזה מלוכלך, הוא מחזיר את הגרפיט לדף.

קצה מלוכלך הוא הסיבה הנפוצה ביותר לכתמים אפורים. לפני מחיקה, משפשפים את המחק על דף טיוטה נקי, עד שהקצה חוזר להיות בהיר. זה לוקח שנייה, וחוסך דף מרוח.

למחיקה של פרט קטן, בשרטוט או בציור, חותכים את המחק בסכין חדה לחתיכות קטנות עם פינה חדה. מבוגר חותך, ולא הילד. פינה חדה מוחקת אות אחת בלי לגעת במילה שלידה.

בשרטוט עם סרגל, מניחים דף נקי על החלק שרוצים לשמור, ומוחקים רק את מה שבולט ממנו. כך הקו שנשאר נשאר חד, והמחיקה לא גולשת אליו.

מחק מלוכלך, ואיך מחזירים אותו לעבודה

מחק שמסתובב בקלמר עם עפרונות, טושים ופירורים מתלכלך מהר. מחק מלוכלך מלכלך את הדף.

משפשפים את המחק על נייר נקי או על דף זכוכית עד שהשכבה המלוכלכת יורדת. מחק שהשחיר לגמרי אפשר לחתוך, ולהוריד את השכבה החיצונית בסכין, כדי לחשוף מחק נקי מתחת.

מחזיקים את המחק בשרוול או בנרתיק שלו, אם יש, ולא חופשי בקלמר ליד טושים פתוחים. מחק שנגע בדיו מעביר את הדיו לדף הבא, ולכן מנקים אותו לפני שמשתמשים בו שוב.

מחקים בחום, בשמש ובקלמר

גם מחק מושפע מהמקום שבו הוא נשמר. מחק שהתקשה מוחק גרוע, ומחק שנדבק לפלסטיק נקרע.

חום ושמש מקשים חלק מהמחקים עם הזמן, והם מתחילים לשרוט את הנייר במקום למחוק. לא משאירים מחקים ברכב בקיץ, או על אדן חלון בשמש.

חלק מהמחקים נדבקים לפלסטיק כשהם מונחים עליו זמן רב, כמו סרגל או קלמר פלסטיק, ומשאירים סימן או מתמזגים איתו. מחזיקים את המחקים באריזה או בשרוול, ובודקים מדי פעם שהם עדיין רכים.

מחק שנשבר לשניים עדיין עובד מצוין: לכל חצי יש עכשיו קצה חדש ונקי, ואפשר לשים חצי אחד בקלמר וחצי בתיק.

לחלק מארז של עשרה מחקים

עשרה מחקים מספיקים לכל הבית, בתנאי שהם מפוזרים במקומות הנכונים, ולא כולם באותה מגירה.

מחק אחד בכל קלמר, אחד בכל תיק, ואחד ליד כל שולחן של שיעורי בית. השאר נשמרים במגירה אחת, כמלאי, ומחליפים מחק רק כשהוא נגמר או הולך לאיבוד.

מסמנים את המחקים של כל ילד בטוש, בראשי תיבות, כדי שיחזרו מהכיתה. במשרד, מחק במגירה של כל עמדה חוסך את החיפוש אחרי המחק המשותף שאף פעם לא נמצא במקום.

בכיתה, קופסה קטנה עם כמה מחקים על שולחן המורה חוסכת את ההפסקה באמצע השיעור, כשמישהו מחפש מחק ומבקש מכל הכיתה.

מחק ביום מבחן

ביום מבחן, מחק טוב הוא עניין של נקודות. מחק שנשכח או שמורח עולה זמן ודיוק.

מכניסים שני מחקים לקלמר ביום מבחן: אחד לשימוש ואחד לגיבוי, למקרה שהראשון נופל או מתגלגל. בודקים ערב לפני שהמחק נקי ומוחק טוב, ולא מגלים בזמן המבחן שהוא מורח.

בטופס תשובות שנבדק אוטומטית, מחיקה לא נקייה עלולה להיקרא כסימון. מוחקים עד הסוף, בעדינות, ובודקים שלא נשאר סימן. שרטוט במבחן צריך מחק נקי במיוחד, כי קו מרוח משנה את התשובה.

הנייר שמתחת למחק

אותו מחק מוחק אחרת על נייר שונה. חלק מהבעיות במחיקה הן בעצם בעיות של הנייר.

נייר דק של מחברות זולות נקרע מהר, ומחיקה חוזרת באותו מקום יוצרת חור. נייר מבריק לא מחזיק גרפיט טוב, והעיפרון נמחק בקלות, אבל גם נמרח. נייר שרטוט עבה עומד בהרבה מחיקות.

בנייר דק, מוחקים בעדינות במיוחד, ולא חוזרים על אותו מקום יותר מדי פעמים. כשנייר מתחיל להתקלף, מפסיקים למחוק, ומעבירים את התשובה לשורה ריקה.

מחק ביד של ילד שמתחיל לכתוב

ילדים בכיתות הראשונות לומדים לכתוב ולמחוק באותו זמן, ולשני הדברים יש טכניקה.

ילד קטן לוחץ חזק, גם בעיפרון וגם במחק, ולכן הדפים שלו נקרעים ומתלכלכים. מראים לו למחוק בעדינות, כמו ללטף, ולא לשפשף. מחק גדול ונוח לאחיזה קל יותר לילד קטן ממחק קטן שמחליק מהאצבעות, ומארז של עשרה מאפשר לתת לו מחק שלם ולא חתיכה.

מלמדים שלא כל טעות צריך למחוק: בטיוטה, מספיק קו אחד על מה שלא נכון, וממשיכים. כך הילד לא מבזבז זמן על מחיקה, והדף לא נקרע מרוב תיקונים. בדף נקי להגשה, מוחקים בזהירות, או מעתיקים מחדש.

מחק, נוזל מחיקה או עיפרון עם מחק

יש שלוש דרכים לתקן טעות על דף, וכל אחת מתאימה לסוג אחר של כתיבה. ההשוואה עוזרת לבחור.

לעיפרון, מחק נפרד הוא הכלי הטוב ביותר. לעט, נוזל או סרט מחיקה. המחק שבקצה העיפרון נוח לתיקון מהיר, אבל הוא קטן, נגמר מהר ולעתים מתקשה, ולכן מחק נפרד מוחק נקי יותר.

מחיקה נקייה בדף עבודה

חמשת הצעדים האלה, שכל ילד יכול ללמוד, הופכים מחיקה לתיקון נקי ולא לכתם.

1. מנקים את קצה המחקלפני שמוחקים, משפשפים את המחק על דף טיוטה נקי, עד שהקצה שלו בהיר ונקי. קצה מלוכלך מחזיר גרפיט לדף ויוצר כתם אפור. אם המחק השחיר לגמרי, מבקשים ממבוגר לחתוך את השכבה החיצונית, או מחליפים במחק חדש מהמארז, כדי שהמחיקה הראשונה כבר תהיה נקייה.
2. מחזיקים את הדףמניחים את היד השנייה על הדף, קרוב לאזור שמוחקים, כך שהוא לא זז ולא מתקמט. דף שזז בזמן המחיקה מתקפל, וקל לקרוע אותו. בחוברת או במחברת, מוודאים שהדף שוכב שטוח על משטח קשה, ולא על ערימה של דפים רכים שמתחתיו.
3. מוחקים בלחיצה קלהמוחקים בלחיצה עדינה, בתנועות קצרות באזור קטן, ולא בעיגולים גדולים על כל הדף. לא לוחצים חזק, כי לחיצה חזקה קורעת את הנייר ומוחצת את הגרפיט לתוכו. בנייר דק, לא חוזרים על אותו מקום יותר מדי פעמים, כדי לא ליצור חור.
4. מנערים את הפירוריםמנערים את פירורי המחק מהדף בעדינות, או מנשפים עליהם, ולא מנגבים אותם בכף היד, שמורחת את מה שנשאר. בודקים שהמחיקה נקייה, ושלא נשאר סימן. אם נשאר, חוזרים בעדינות על המקום עם קצה נקי של המחק, ולא לוחצים חזק יותר.
5. מחזירים את המחק למקוםמחזירים את המחק לשרוול או למקום הקבוע שלו בקלמר, ולא משאירים אותו על השולחן, שם הוא מתגלגל ונעלם. לא מניחים אותו ליד טושים פתוחים או על סרגל פלסטיק לאורך זמן. כך הוא נשאר נקי, רך ומוכן לפעם הבאה, והמארז מחזיק הרבה יותר זמן.