מדרך רגל מתכוונן

בדיקה של דקה: האם צריך מדרך רגל?

לא כל מי שיושב ליד שולחן צריך מדרך. הבדיקה הזו, שעושים בכיסא הרגיל ליד השולחן הרגיל, עונה על השאלה בארבעה שלבים.

• מכוונים את הכיסא לשולחן, לא לרגליים. יושבים, מניחים את הידיים על המקלדת, ומגביהים או מנמיכים את הכיסא עד שהמרפקים בערך בגובה השולחן והכתפיים רפויות. זה הגובה שבו עובדים, והוא נקבע לפי הידיים. רק אחרי שהכיסא במקום הנכון בודקים מה קורה למטה, ליד הרצפה, ולא להפך.
• מסתכלים על כפות הרגליים. אם שתי כפות הרגליים שטוחות על הרצפה, והברכיים בערך בגובה הירכיים, אין צורך במדרך. אם הרגליים תלויות, נוגעות רק בבהונות, או שהקצה של המושב לוחץ מאחורי הברכיים, הפער הזה הוא בדיוק מה שמדרך רגל נועד לסגור, ושם מתחילה ההתאמה.
• מודדים את הפער. מודדים בסרגל את המרחק בין הרצפה לכף הרגל כשהיא במנוחה. זה בערך הגובה שהמדרך צריך להגיע אליו. פער קטן נסגר במדרך נמוך, ופער גדול דורש מדרך שמתכוונן לגובה רב יותר. בודקים בעמוד המוצר את טווח הגבהים לפני שבוחרים, כדי שהמדרך יכסה את הפער הזה.
• שמים לב להרגלים. מי שמוצא את עצמו יושב על קצה הכיסא, מכרבל רגל מתחת לגוף או מניח את הרגליים על בסיס הכיסא, מחפש תמיכה שאין לו. גם אם המדידה גבולית, ההרגלים האלה הם סימן שמדרך יעזור. ילדים שיושבים ליד שולחן של מבוגרים כמעט תמיד נמצאים במצב הזה.

אם הכיסא לא נמוך מספיק כדי שהמרפקים יגיעו לשולחן, הפתרון הוא מדרך, ולא להנמיך את הכיסא על חשבון הידיים.

מדרך קשיח, הדום רך או הדום שזז

המדרכים בקטגוריה נבדלים בגמישות, במשטח ובתוספות. כל סוג מתאים לשימוש קצת אחר.

מדרך מתכוונן הוא משטח שעומד על בסיס, ומאפשר לשנות את הגובה, את הזווית, ולפעמים את שניהם. זה הסוג שמתאים לרוב האנשים, כי הוא נותן התאמה מדויקת לפער. משטח בליטות מוסיף תחושה של עיסוי קל לכפות הרגליים, בלי הבטחות מעבר לכך.

הדום מרופד נוח למי שרוצה להניח את הרגליים בנחת, והריפוד הנשלף מאפשר לכבס אותו. הדום עם סטפר מוסיף תנועה של דריכה, בזמן קריאה או שיחה.

מדרכי רגל שיש עכשיו במלאי

Fellowes מדרך רגל דגם Breyta Foot Rest צבע שחור מבית Fellowes ₪149 Eclipse מדרך רגל מתכוונן מבית Eclipse ₪79

כיוון גובה המדרך: הברכיים מספרות

מדרך שכוון נכון כמעט לא מרגישים. מדרך גבוה מדי או נמוך מדי מרגישים כל הזמן.

המטרה היא ברכיים בערך בגובה הירכיים, וכפות רגליים שנשענות במלואן על המשטח. מדרך גבוה מדי מרים את הברכיים מעל הירכיים, ואז המשקל עובר לישבן והירכיים מתנתקות מהמושב. מדרך נמוך מדי משאיר את הרגליים מחפשות, ואת הקצה של המושב לוחץ מאחורי הברכיים.

מכוונים בשלבים: מתחילים בגובה הנמוך, יושבים כמה דקות ועובדים כרגיל, ומעלים שלב אחד אם עדיין מרגישים שהרגליים תלויות. בודקים שוב אחרי שבוע, כי לפעמים הגוף מתרגל ומגלה שהגובה הנכון שונה ממה שנראה ביום הראשון.

עוד מדרכים והדומים

Brateck הדום לרגליים עם פיטנס סטפר צבע שחור מבית Brateck ₪99 Keisar הדום ארגונומי דו שימושי עם ריפוד נשלף צבע שחור מבית Keisar ₪162

זווית המדרך: קבוע או מתנדנד

רוב המדרכים המתכווננים מאפשרים להטות את המשטח, כך שהבהונות גבוהות מעט מהעקב. יש כאלה שנשארים בזווית קבועה, ויש כאלה שמתנדנדים עם הרגל.

זווית קלה מתאימה לרוב האנשים, כי כף הרגל נחה בה באופן טבעי כשהרגליים מעט קדימה. מדרך קבוע נותן יציבות, והרגליים לא זזות בלי כוונה. זה מתאים למי שמקליד שעות, ורוצה משטח שלא משתנה.

מדרך מתנדנד מאפשר להזיז את הקרסוליים קדימה ואחורה בזמן הישיבה, וזה נותן לרגליים מעט תנועה במקום לשבת קפוא. יש מי שמוצא בזה נוחות, ויש מי שזה מסיח את דעתו. חלק מהמדרכים מאפשרים לנעול את הנדנוד, ואז בוחרים לפי מצב הרוח של אותו יום.

כשמשנים זווית, עושים זאת בהדרגה. זווית חדה מדי מותחת את השוקיים, ומי שלא רגיל אליה מרגיש את זה אחרי שעה. מתחילים בזווית קטנה, ומגדילים רק אם כפות הרגליים מבקשות, ולא כי המדרך מאפשר.

המשטח של מדרך הרגל: חלק, בליטות או ריפוד

המשטח הוא החלק שהרגל נוגעת בו כל הזמן, ולכן הבחירה בו משפיעה על הנוחות לאורך יום.

משטח חלק ומחוספס מעט מתאים לנעליים, ומונע מהרגליים להחליק. משטח עם בליטות מתאים למי שחולץ נעליים מתחת לשולחן, ונהנה מתחושת עיסוי קלה כשמזיזים את כף הרגל. יש מי שמוצא בליטות לא נוחות אחרי זמן, ולכן זו שאלה של העדפה אישית ולא יתרון מובנה.

ריפוד רך מתאים לרגליים יחפות ולמנוחה, והופך את ההדום למקום נעים גם בערב מול המחשב. ריפוד נשלף מאפשר לכבס אותו, וזה חשוב במיוחד בבית. בודקים שהריפוד יציב ולא מחליק מהבסיס כשמזיזים את הרגליים.

הדום עם סטפר: תנועה ליד השולחן

אחד המוצרים בקטגוריה משלב הדום לרגליים עם סטפר, מנגנון שמאפשר לדרוך במקום בזמן הישיבה. חשוב להבין מה הוא נותן ומה לא.

סטפר מתחת לשולחן מוסיף תנועה ליום של ישיבה, בזמן שיחת טלפון, צפייה בהרצאה או קריאה. הוא לא מחליף הליכה, אימון או הפסקה אמיתית מהכיסא, והוא לא מבטיח שום תוצאה רפואית. הוא פשוט דרך להזיז את הרגליים כשהידיים עסוקות.

כשמקלידים או עובדים על משהו שדורש ריכוז, רוב האנשים מעדיפים להשתמש בו כהדום רגיל, ולדרוך רק בהפסקות. בודקים שהוא לא רועש מדי למשרד משותף, ושיש מקום לתנועה מתחת לשולחן בלי שהברכיים יפגעו במגירה.

מדרך רגל לילד ליד שולחן של מבוגרים

ילד שעושה שיעורי בית ליד שולחן האוכל או ליד שולחן העבודה של ההורים יושב כמעט תמיד עם רגליים תלויות. זה בדיוק המצב שמדרך פותר.

מגביהים את הכיסא, או מוסיפים כרית, עד שהמרפקים של הילד מגיעים לשולחן בנוחות. אחר כך מניחים מדרך מתחת לרגליים ומכוונים אותו כך שהברכיים בערך בגובה הירכיים. ילד שהרגליים שלו נתמכות יושב יציב יותר, ופחות מתנועע על הכיסא.

ילדים גדלים מהר, ולכן מדרך מתכוונן בגובה משתלם במיוחד. בודקים את הכיוון בתחילת כל שנת לימודים, ובכל פעם שהכיסא או השולחן משתנים. מדרך יציב, שלא מחליק על הרצפה, חשוב כאן יותר מכל תוספת אחרת.

מיקום מדרך הרגל מתחת לשולחן

גם מדרך מכוון היטב יכול להיות לא נוח אם הוא עומד במקום הלא נכון. שלושה דברים קובעים את המיקום.

המרחק מהכיסא: המדרך עומד במקום שבו כפות הרגליים נוחתות באופן טבעי, כשהברכיים מעט לפני המושב. קרוב מדי, והברכיים נדחסות. רחוק מדי, והרגליים נמתחות קדימה. הרוחב: מדרך רחב מאפשר לשנות תנוחה במהלך היום, ולא לשבת כל הזמן באותה נקודה.

הרצפה: על פרקט או אריחים חלקים, מדרך עם רגליות גומי לא זז. על שטיח, בודקים שהוא יציב ולא מתנדנד בצורה לא צפויה. ובין לבין, קמים מהכיסא מדי פעם. מדרך טוב משפר ישיבה, אבל לא מחליף תנועה.

במשרד משותף שבו כמה אנשים חולקים עמדה, מדרך מתכוונן עם כיוון מהיר ביד או ברגל חוסך את הוויכוח. כל מי שמתיישב מכוון אותו תוך שניות לגובה שלו, בלי כלים ובלי להתכופף מתחת לשולחן.

מדרך רגל פשוט או מדרך עם תוספות

ההבדל במחיר בין מדרכי רגל נובע מטווח הכיוון, מהחומרים ומהתוספות, כמו נדנוד, ריפוד או סטפר. הפונקציה הבסיסית, לתמוך ברגליים בגובה הנכון, קיימת בכולם.

למי שהפער קטן מדרך פשוט בגובה קבוע או בכיוון בסיסי מספיק לגמרי. למי שחולק שולחן עם אנשים בגבהים שונים, או לילד שגדל, טווח כיוון רחב שווה את ההפרש.

ריפוד וסטפר הם שאלה של העדפה. הם מוסיפים נוחות או תנועה, ולא משנים את העיקר, שהוא הגובה הנכון.

עמדת ישיבה שנבנית סביב מדרך הרגל

מדרך רגל עובד רק כחלק מכל העמדה. כך מכוונים את כולה, מהכיסא ועד כפות הרגליים.

1. מכוונים את הכיסא לשולחןיושבים עם הגב צמוד למשענת, ומגביהים או מנמיכים את הכיסא עד שהמרפקים בערך בגובה השולחן והכתפיים רפויות. לא מתחשבים ברגליים בשלב הזה. אם יש משענות ידיים, מורידים אותן עד שהן לא מרימות את הכתפיים. זה הבסיס, וכל השאר מתאים את עצמו אליו, כולל המדרך שיגיע בהמשך.
2. בודקים את הרגלייםמסתכלים על כפות הרגליים: אם הן שטוחות על הרצפה והברכיים בגובה הירכיים, אין צורך במדרך. אם הן תלויות או נוגעות רק בבהונות, מודדים את הפער בין כף הרגל לרצפה. המספר הזה קובע איזה טווח גובה המדרך צריך לתת, ואיזה דגם מתאים.
3. מציבים ומכוונים את המדרךמניחים את המדרך במקום שבו כפות הרגליים נוחתות באופן טבעי, ומכוונים את הגובה כך שהברכיים בערך בגובה הירכיים. מכוונים זווית קלה, בהונות מעט מעל העקב. אם יש נדנוד, מחליטים אם לנעול אותו לעבודה שדורשת ריכוז, או להשאיר אותו חופשי.
4. מכוונים את המסךעכשיו, כשהגוף במקום, מכוונים את המסך כך שהשורה העליונה בערך בגובה העיניים או מעט מתחתיהן, במרחק של זרוע בערך. מסך נמוך מדי מושך את הראש קדימה, ומבטל חלק מהיתרון של ישיבה נכונה. אם צריך, מוסיפים מעמד או זרוע למסך.
5. עובדים ובודקים שובעובדים כך כמה ימים, ושמים לב אם משהו לא נוח. מתקנים שלב אחד בכל פעם, ולא את כל העמדה בבת אחת. קמים מדי פעם, מתמתחים והולכים. אם יש כאב שנמשך, פונים לרופא או לפיזיותרפיסט, שיתאים את העמדה לגוף שלכם בצורה מקצועית.