שקיות שתייה

החלקים של שקית שתייה, ומה כל אחד עושה

לפני שמשווים דגמים של שקיות שתייה, כדאי להכיר את החלקים. כל תקלה שמטיילים מספרים עליה שייכת לאחד מהם, והחלקים האלה נמכרים בקטגוריה גם בנפרד.

• השקית, או המאגר. זה החלק שמחזיק את המים, וההבדלים בו הם בעיקר בפתח המילוי ובצורה. שקית צרה וגבוהה נכנסת לתא הייעודי שבתיק גב בלי מאבק, ושקית רחבה נוחה יותר למילוי ולניקוי. בשני המקרים החומר גמיש, ולכן השקית מתכווצת כשהיא מתרוקנת ולא משקשקת על הגב.
• הצינורית. היא מעבירה את המים מהשקית אל הפה, ורוב הזמן היא עוברת לאורך רצועת הכתף. צינורית ארוכה מדי מתנדנדת ונתפסת בענפים, וקצרה מדי מושכת את הראש הצידה בכל לגימה. המים שבתוכה חשופים לשמש, ולכן הלגימה הראשונה ביום חם תמיד פושרת יותר מהשאר.
• הפייה והשסתום. הפייה נפתחת כשנושכים אותה קלות, והשסתום שלצידה סוגר את הזרימה לגמרי כשלא שותים. שסתום כמו Helix, שמופיע בכמה מהמוצרים בקטגוריה, הוא ההבדל בין שקית שנוסעת ברכב בלי לדלוף לבין שלולית על המושב. פייה רחבה נותנת זרימה חזקה יותר, וזה מורגש בעלייה כשנושמים מהר.
• המחבר המהיר. מחבר בין הצינורית לשקית שמאפשר לנתק אותן בלי לשפוך. הוא מאפשר למלא את השקית מחדש בלי לשלוף את הצינורית מתוך רצועות התיק, ולהחליף את הצינורית בערכת סינון בלי לרוקן את המים. מי שממלא באמצע מסלול מרגיש את ההבדל כבר במילוי הראשון.
• המסנן, כשיש. מסנן שמתחבר על הצינורית מסנן את המים בזמן היניקה עצמה, ומאפשר למלא ממקור מים בשטח ולשתות בלי שלב ביניים. הוא לא חלק חובה, והוא גם לא מתאים לכל מקור מים. מה הוא עושה ומה לא מוסבר בסעיף נפרד בהמשך.

הדרך הנכונה לחשוב על קנייה בקטגוריה היא כעל הרכבה של מערכת: שקית אחת טובה, ואליה מוסיפים את החלק שחסר לסוג הטיולים שלכם, בין אם זה מסנן, תפס או צינורית חלופית.

פתח המילוי של שקית השתייה: רחב או מוברג

בשתי שקיות השתייה שבקטגוריה, בנפח שלושה ליטרים כל אחת, הפתח בנוי אחרת, וזה ההבדל שמורגש הכי הרבה ביומיום.

פתח רחב עם סגירת סליידר נפתח לכל רוחב השקית. קל למלא אותו מברז נמוך, קל להכניס דרכו קוביות קרח, ובעיקר קל להכניס יד פנימה ולנקות את הדפנות באמת ולא רק לשטוף. הסליידר נסגר בתנועה אחת, וצריך לוודא שהוא הוחלק עד הסוף, כי סגירה חלקית היא המקור הנפוץ לדליפה בתוך התיק.

פתח עגול עם מכסה שנסגר ברבע סיבוב קטן יותר, אבל נסגר בתחושה ברורה של נעילה, ולכן קשה לסגור אותו חצי. הוא נוח למילוי מבקבוק או מברזייה, ופחות נוח לניקוי יסודי. מי שמנקה ביסודיות יעדיף פתח רחב, ומי שממלא שוב ושוב בדרך יעדיף מכסה שקשה לטעות בו.

למה שקית השתייה מטפטפת?

טפטוף משקית שתייה מגיע כמעט תמיד מאחד משלושה מקומות, ורק אחד מהם הוא פגם במוצר. השניים האחרים הם הרגלים שמתקנים בדקה.

המקור הראשון הוא פייה פתוחה שנלחצת: כשהצינורית נמחצת בין התיק לגב או ברכב, הלחץ דוחף מים החוצה דרך הפייה. שסתום סגירה פותר את זה לגמרי, בתנאי שזוכרים לסגור אותו בכל פעם שמורידים את התיק. המקור השני הוא פתח שלא נסגר עד הסוף, סליידר שנעצר באמצע או מכסה שלא הגיע לנקודת הנעילה.

המקור השלישי הוא אוויר חם בשקית. שקית שהתמלאה במים קרים ונשארה ברכב חם מתנפחת מעט, והלחץ מחפש יציאה. לפני הכנסה לתיק כדאי להחזיק את השקית הפוכה ולנשוף החוצה את האוויר דרך הפייה, כך שנשארים בה מים בלבד. זה גם מה שמונע את קול השכשוך בגב בכל צעד.

שלוש דרכים להרכיב מערכת עם שקית שתייה

המוצרים בקטגוריה מאפשרים שלוש תצורות שונות, וכל אחת מתאימה לסוג אחר של יציאה לשטח. אף אחת מהן לא עדיפה באופן כללי.

רוב המטיילים מתחילים בשקית עם צינורית בלבד, ומוסיפים מסנן רק כשהם יוצאים למסלולים ארוכים שבהם אי אפשר לסחוב את כל המים מהבית. המתאם לבקבוק הוא פתרון למי שלא רוצה שקית בכלל, או למי שמטייל עם תיק קטן שאין בו מקום לשקית.

שקיות השתייה והחלקים שיש כרגע

שורש תפס מגנטי להצמדת צינורית שתייה לרצועת התיק שחור מבית שורש ₪45 שורש מתאם קונברטיוב עם פילטר Sawyer לשתייה וסינון שחור מבית שורש ₪289

מסנן על צינורית השתייה: מה הוא עושה ומה לא

שני מוצרים בקטגוריה כוללים מסנן Sawyer קטן שמתחבר לצינורית או לבקבוק, ומסנן את המים ברגע שיונקים אותם. זה פתרון נוח מאוד, והוא דורש להבין את הגבולות שלו.

מסנן מכני מהסוג הזה נועד ללכוד את מה שצף בתוך המים, כמו חיידקים וטפילים, ולכן הוא הופך מים שקופים ממעיין או מבור מים למתאימים יותר לשתייה. הוא לא מתיימר לטפל במים מלוחים, בזיהום כימי, בשאריות דשן או בדלק. מקור מים ליד שדה חקלאי, מתחת לכביש או במקום עם שלט שמזהיר מפני שתייה נשאר מקור שלא שותים ממנו, גם עם מסנן. את הרשימה המדויקת של מה שהמסנן מטפל בו קוראים בהוראות היצרן, ולא מסיקים אותה מהאריזה.

מסנן כזה גם משנה את התחושה בשתייה: הזרימה איטית יותר, והיניקה דורשת יותר כוח. עם הזמן הוא נסתם מחלקיקים, ואז שוטפים אותו בזרם הפוך לפי הוראות היצרן. ועוד שני כללים חשובים: לא נותנים למסנן לקפוא, ולא משאירים אותו רטוב וסגור בארון לחודשים.

מתאם לבקבוק במקום שקית שתייה

המתאם שבקטגוריה מתברג על פתח של בקבוק מים רגיל, ומחבר אליו צינורית ומסנן. במילים אחרות, כל בקבוק שקונים בדרך הופך לשקית שתייה בלי שקית.

היתרון הגדול הוא הנפח. בתיק קטן, בטיול עירוני בחו"ל או ביום שבו ממילא יש מקומות למלא בהם, אין סיבה לסחוב שקית שתופסת את כל גב התיק. כשהבקבוק נגמר, מחליפים אותו בבקבוק חדש או ממלאים אותו מחדש, והמתאם עובר איתו.

החיסרון הוא הכמות. בקבוק מחזיק פחות משקית גדולה, והוא לא מתכווץ כשהוא מתרוקן, ולכן הוא תופס את אותו נפח בתיק גם כשנשארה בו לגימה. ליום ארוך במדבר או במסלול בלי מקורות מים, השקית הגדולה נשארת הבחירה המתאימה.

טעם של פלסטיק בשקית השתייה, ואיך נפטרים ממנו

הטעם הלא נעים שמתפתח בשקיות שתייה לא מגיע בדרך כלל מהחומר עצמו אלא ממה שנשאר בתוכו. לחות סגורה בחושך היא כל מה שעובש צריך, והשקית, הצינורית והפייה מספקות בדיוק את זה.

בסוף כל יציאה מרוקנים את השקית, שוטפים במים חמים, ותולים אותה הפוכה עם פתח פתוח כדי שתתייבש לגמרי. כדי שהדפנות לא יידבקו זו לזו, מכניסים לתוכה משהו שמחזיק אותה פתוחה, כמו מתלה או מגבת נייר מגולגלת. את הצינורית מרוקנים על ידי הרמתה ולחיצה על הפייה עד שאין בה טיפה. שקית שמאוחסנת לחה היא שקית שתריח בטיול הבא.

מי שממלא את השקית במשקה ממותק או במשקה איזוטוני צריך לשטוף אותה באותו יום, כי סוכר הוא מה שמאיץ את כל התהליך. יש מטיילים ששומרים את השקית הריקה והנקייה במקפיא בין טיולים, מה שמונע צמיחה של עובש בלי שום חומר נוסף. לשקיות עם פתח רחב קל יותר לעשות את כל זה, וזה אחד היתרונות המעשיים שלהן.

הצינורית של שקית השתייה במקום הנכון

צינורית שמשתלשלת חופשי היא הסיבה שרבים מוותרים על שקית שתייה וחוזרים לבקבוק. בכל פעם שרוצים לשתות צריך לחפש אותה, והיא נתפסת בענפים, בחגורת הבטן ובמושב האופניים.

תפס מגנטי, כמו זה שבקטגוריה, מחזיק את הפייה על רצועת הכתף במקום קבוע. מקרבים את הפייה לתפס והמגנט מושך אותה פנימה, ומושכים אותה בחזרה ביד אחת או ישר בפה. זה מורגש במיוחד בריצה, ברכיבה ובמסלול טכני שבו הידיים עסוקות. תפס מכני רגיל עושה את אותה עבודה, אבל דורש לכוון בדיוק בכל החזרה.

את הצינורית עצמה מעבירים דרך הפתח שבחלק העליון של התיק ולאורך הרצועה בצד של היד החזקה. אורך נכון הוא כזה שהפייה מגיעה לפה בלי למשוך, ולא משתלשלת מתחת לסנטר. אם היא ארוכה מדי, הרבה צינוריות אפשר לקצר בחיתוך נקי, אבל כדאי לבדוק את זה בהוראות לפני שחותכים.

שקית שתייה בתוך תיק הגב

רוב תיקי הגב לטיולים כוללים תא או כיס ייעודי לשקית שתייה, צמוד לגב, עם וו שמחזיק אותה זקופה. שם היא צריכה להיות, כי משקל המים צמוד לגב ובמרכז הוא המשקל שהכי פחות מורגש.

הסדר החשוב הוא למלא את השקית לפני שאורזים את שאר התיק. שקית מלאה שמנסים להחליק לתוך תיק ארוז היא מאבק, ובסופו היא נדחקת לצד אחד ומושכת את התיק באלכסון. גם כשהשקית בתוך התיק, כדאי להכניס אותה לשקית ניילון נוספת ביום הראשון, עד שבטוחים שהסגירה לא דולפת.

עוד מהקטגוריה

שורש שלוקר 3 ליטר Widepac עם פתח מילוי רחב ושסתום Helix כחול בהיר מבית שורש ₪149 שורש ערכת צינורית עם מסנן מים Sawyer Mini ושסתום Helix שחור מבית שורש ₪249

שלושה ליטרים של מים הם שלושה קילוגרמים על הגב. לא חייבים למלא את השקית עד הסוף בכל יציאה: אם במסלול יש מקום למלא בו, אפשר לצאת עם חצי ולהוסיף בדרך, והגב ירגיש את ההבדל כבר בעלייה הראשונה.

שקית שתייה ברכיבה, בריצה ובטיול רגלי

אותה שקית שתייה עובדת אחרת בכל פעילות, והשינויים הקטנים בהרכבה עושים את כל ההבדל.

ברכיבה הידיים על הכידון, ולכן הפייה צריכה להיות קרובה מאוד לפה ומוחזקת קבוע, ופייה רחבה עם זרימה חזקה מאפשרת לגימה מהירה בלי לאבד קצב. בריצה הכול עניין של שכשוך: מוציאים את האוויר מהשקית, ממלאים רק כמה שצריך ומהדקים את הרצועות. בטיול רגלי הנפח הגדול והיכולת לשתות בלי לעצור הם היתרון המרכזי, והלגימות הקטנות לאורך הדרך מחליפות את העצירות לשתייה.

שקיות השתייה בקטגוריה זו לצד זו

ההבדלים בין שקיות השתייה והאביזרים שבקטגוריה מתחלקים לפי התצורה ולא לפי המותג. הטבלה מסכמת מה כל תצורה נותנת בשטח.

השורה הראשונה היא ההחלטה המרכזית. מי שיוצא רק למסלולים שבהם סוחבים את כל המים מהבית לא צריך מסנן, ויקבל זרימה חזקה יותר וניקוי פשוט יותר בלעדיו.

השורה על הנפח הריק מסבירה למה שקית עדיפה על בקבוק בטיול של כמה ימים: שקית ריקה מתקפלת לכלום, ובקבוק ריק תופס בתיק את אותו מקום כמו בקבוק מלא.

הכנת שקית שתייה לפני יציאה למסלול

שקית שתייה שהוכנה בערב שלפני חוסכת את רוב התקלות שקורות בקילומטר הראשון. כך נראה הסדר.

1. בודקים את השקית ואת החלקיםממלאים את השקית במים בבית, סוגרים ומחזיקים אותה הפוכה ולוחצים עליה קלות. אם יש טפטוף מהפתח, מהמחבר או מהפייה, מגלים אותו עכשיו ולא בתוך התיק. בודקים גם שאין ריח ושאין כתמים כהים בצינורית, כי אלה סימנים לכך שהשקית לא התייבשה כמו שצריך אחרי הפעם הקודמת.
2. מחליטים כמה למלאחושבים על אורך המסלול, על החום ועל המקומות שבהם אפשר למלא בדרך. אם יש ברזייה או מקור מים בטוח באמצע, אין צורך לצאת עם שקית מלאה עד הסוף, והגב ירוויח קילוגרם או שניים. אם אין שום מקור בדרך, ממלאים עד הסוף ולוקחים בחשבון שהמים הם המשקל הכבד ביותר בתיק.
3. מוציאים את האוויר וסוגריםאחרי המילוי מחזיקים את השקית כשהפייה למעלה, פותחים את השסתום ולוחצים עד שהאוויר יוצא ומתחילים לצאת מים. אחר כך סוגרים את השסתום. שקית בלי אוויר לא משכשכת על הגב, לא מתנפחת ברכב חם, ונכנסת לתא שבתיק בקלות רבה יותר מאשר שקית נפוחה.
4. מכניסים לתיק לפני כל השארמחליקים את השקית לתא הייעודי כשהתיק עוד ריק, תולים אותה על הוו ומעבירים את הצינורית דרך הפתח העליון אל רצועת הכתף. רק אחר כך אורזים את שאר הציוד. בדרך הזו השקית נשארת צמודה לגב ובמרכז, והמשקל שלה מתחלק נכון לאורך כל המסלול.
5. מכינים את הניקוי מראשמתכננים איפה השקית תתייבש כשתחזרו: מקום עם אוויר שבו אפשר לתלות אותה הפוכה ופתוחה. אם יש מסנן על הצינורית, מתכננים גם את השטיפה שלו לפי הוראות היצרן. שקית שמנוקה ומיובשת באותו ערב מוכנה ליציאה הבאה בלי טעם ובלי ריח, וזה כל ההבדל.