אביזרים לקמפינג וחוץ

אביזרי קמפינג וחוץ שנשארים על הגוף

ההבדל בין אביזר חוץ לבין ציוד מחנה הוא המרחק ממכם. ציוד מחנה נשאר במקום אחד; אביזר חוץ הולך איתכם לאן שתלכו.

• על פרק היד: צמיד הישרדות. צמיד שקלוע ממיתר צניחה, ועליו אבזם עם מצפן קטן, משרוקית, להב חיתוך ואבן אש. הוא נלבש כמו כל צמיד אחר, לא מפריע בהליכה או בטיפוס, ולא נשאר בתרמיל שהשארתם בחניון. הרעיון הוא שציוד חירום עוזר רק כשהוא נמצא עליכם ברגע שצריך אותו, ולא במגירה בבית.
• סביב הצוואר: כרית נסיעה. כרית בצורת פרסה מקצף ויסקו שמתעצב לפי הצוואר, לנוסעים ברכב, ברכבת, באוטובוס ובטיסה. הדרך לטיול בצפון או לטיסה לחו"ל ארוכה לפעמים מהטיול עצמו, ומי שמגיע עם צוואר תפוס מבזבז את היום הראשון. בקטגוריה יש כרית בודדת וגם סט שלם בתיק נשיאה.
• בכיס: תרסיס פלפל קטן. שני דגמים קומפקטיים, של 22 ו־25 גרם, שנועדו לנשיאה יומיומית בכיס, בחגורה או בכיס הצד של התרמיל. הם כאן כי הרבה מטיילים, רצים ומי שחוזר מאוחר מחפשים אותם יחד עם ציוד השטח. על החוק, על השימוש ועל הדגמים הגדולים יותר מפורט בעמוד ההגנה העצמית.

האביזרים לקמפינג וחוץ שיש כרגע

I-Camp צמיד הישרדות עם מצפן משרוקית להב חיתוך ואבן אש שחור מבית I-Camp ₪25 Arige Gad כרית טיסה ויסקו ארגונומית לתמיכה בצוואר ובראש אפור מבית Arige Gad ₪39

צמיד הישרדות: אביזר חוץ שלא נשאר בתרמיל

צמיד הישרדות מרכז חמישה כלים קטנים ביחידה אחת, וכל אחד מהם פותר בעיה אחרת. כדאי להכיר את כולם לפני היציאה, ולא לגלות איך האבזם נפתח בפעם הראשונה בחושך.

החלקים הם מיתר הצניחה שממנו קלוע הצמיד עצמו, מצפן קטן על האבזם, משרוקית שמובנית בסוגר, להב חיתוך קטן, ואבן אש עם מגרד. אף אחד מהם לא מחליף את הכלי המלא: המצפן לא מחליף מפה, הלהב לא מחליף אולר, והמשרוקית לא מחליפה טלפון טעון. הצמיד הוא גיבוי, השכבה שנשארת כשכל השאר נשאר מאחור.

הצמיד מתאים למטיילים, לצופים, למשפחות שיוצאות למסלולים ולמי שרוצה שילד מתבגר יחזיק משהו שימושי על היד. בגלל הלהב ואבן האש, ילדים צעירים משתמשים בו רק עם מבוגר.

המשרוקית שבאביזר השטח: שלוש שריקות במקום צעקה

מכל חלקי הצמיד, המשרוקית היא זו שהכי סביר שתצטרכו. שריקה נשמעת רחוק בהרבה מקריאה, ודורשת כמעט אפס כוח, גם ממי שנפצע, התעייף או איבד את הקול.

הסימן המקובל למצוקה בשטח הוא שלוש שריקות קצרות, הפסקה, ושוב שלוש. מי שמחפש אתכם עונה בשתי שריקות. מלמדים את הסימן הזה את כל בני המשפחה לפני שיוצאים, ובעיקר את הילדים: ילד שהלך לאיבוד בחורש ויודע לשרוק שלוש פעמים ולהישאר במקום, נמצא הרבה יותר מהר מילד שמתחיל לחפש את ההורים לבד.

המשרוקית לא מחליפה שיחה למוקד החירום. כשיש קליטה, מתקשרים קודם, ושורקים כדי שיגיעו אליכם בדיוק.

מיתר הצניחה של צמיד הקמפינג: מתי פורמים אותו

הצמיד עצמו הוא כמה מטרים של חבל דק וחזק שקלועים בצפיפות. ביום רגיל הוא רק צמיד; ביום שמשהו נקרע, הוא החבל שלא לקחתם.

פורמים את הקליעה כשצריך לקשור ציוד שהשתחרר, להחליף שרוך נעל שנקרע, לתקן רצועה של תרמיל, לקשור יריעה בין שני עצים כדי ליצור צל, או לייצב קרסול עם מקל. חשוב לדעת שאחרי פרימה הצמיד לא חוזר לצורתו בלי לקלוע אותו מחדש, וזה לוקח זמן וסבלנות. לכן פורמים רק כשבאמת צריך, ולא כדי לבדוק כמה חבל יש בפנים.

מיתר הצניחה לא מיועד לטיפוס ולא לתליית אדם. הוא חבל עזר, לא ציוד בטיחות.

המצפן הקטן באביזרי החוץ: כיוון, לא ניווט

המצפן שעל אבזם הצמיד הוא מצפן כפתור: מחט קטנה שמראה צפון. הוא עונה על שאלה אחת, לאיזה כיוון אני פונה, וזה הכול.

זה שימושי יותר ממה שנשמע. מי שיודע שהכביש נמצא מערב למסלול, או שהחניון בצפון, יכול לצאת מסבך גם בלי קליטה. אבל מצפן כזה לא מחליף מפה, אפליקציית ניווט או סימון שבילים, ואין בו קנה מידה או כיוון מדויק. כדי שהמחט תראה נכון, מחזיקים את היד ישרה ומרחיקים אותה מהטלפון, ממפתחות הרכב ומכל חפץ מתכת, שמסיטים אותה בקלות.

בודקים את המצפן בבית, לפני היציאה, מול כיוון ידוע.

אבן אש באביזרי הקמפינג: להדליק רק איפה שמותר

אבן האש שבצמיד מפיקה ניצוצות חמים מאוד כשמגרדים אותה בחוזקה בלהב או במגרד. היא עובדת גם כשהמצית נרטב או נגמר לו הגז, ולכן היא חלק קבוע בערכות הישרדות.

ניצוץ מדליק רק חומר יבש ודק מאוד: צמר גפן, קליפה יבשה, דשא יבש שפורר לאבקה. מתרגלים את זה בבית, בחצר, לפני שצריכים את זה בשטח. והחשוב מכול: מדליקים אש רק במקום שמותר, בחניון או בפינה מסודרת שמסומנת לכך, לפי ההנחיות של הגוף שמנהל את השטח. בימי שרב ובעונת השריפות יש איסורים גורפים, וניצוץ אחד בחורש יבש מספיק לשריפה.

מים לכיבוי מוכנים לפני הניצוץ הראשון, ולא אחריו.

כרית צוואר בדרך אל הקמפינג

הנסיעה לחניון בגליל או הטיסה ליעד בחו"ל היא חלק מהטיול, וכרית צוואר קובעת איך תרגישו בסופה.

שתי הכריות בקטגוריה עשויות קצף ויסקו, המוכר גם כספוג זיכרון. החומר מתרכך מחום הגוף ומתעצב לפי קו הצוואר, ואחרי השימוש חוזר לצורתו. ההבדל ממילוי סיבים רגיל הוא שהוא לא מתיישב ולא מאבד נפח אחרי כמה נסיעות. תפקיד הכרית הוא למנוע מהראש ליפול הצידה כשנרדמים בישיבה, שזה מה שגורם לצוואר התפוס בבוקר שאחרי.

כרית צוואר היא לנוסעים בלבד. הנהג לא ישן, ולא נוהג עם כרית שמגבילה את סיבוב הראש למראות.

סט נסיעות בתיק או כרית בודדת?

כרית בודדת מתאימה למי שכבר יש לו כיסוי עיניים, או למי שנוסע ברכב ביום ורק רוצה לנמנם. היא פשוטה, והמחיר שלה נמוך יותר.

סט הנסיעות מוסיף כיסוי עיניים שחוסם את האור של תא הנוסעים או של השמש דרך החלון, ואטמי אוזניים שמנמיכים את רעש המנוע והשיחות מסביב, והכול נכנס לתיק נשיאה אחד. היתרון המעשי הוא שלא צריך לזכור לארוז שלושה פריטים נפרדים, והם לא מתפזרים בתחתית תיק היד. מי שטס בטיסות לילה או נוסע באוטובוסים ארוכים ירוויח מהסט יותר ממי שנוסע שעתיים ביום. על אטמי האוזניים עצמם, ועל אטמים שמיועדים ללחץ בזמן נחיתה, יש פירוט באטמי אוזניים לטיסה.

תרסיס פלפל קומפקטי בין אביזרי החוץ

שני התרסיסים בקטגוריה הם הדגמים הקטנים: 22 גרם בגוון טורקיז ו־25 גרם בשחור, עם טווח התזה של עד שלושה מטרים בדגם של 25 גרם.

הגודל הקטן הוא כל העניין: תרסיס שנכנס לכיס, לחגורה או לכיס הכתף של התרמיל נמצא ביד כשצריך אותו, ותרסיס שקבור בתחתית התיק לא עוזר לאף אחד. הצבע הבהיר נמצא מהר יותר בתיק עמוס; השחור דיסקרטי יותר. לפני שקונים, קוראים את הנחיות היצרן ואת הכללים על נשיאה ושימוש, ומחזיקים את התרסיס הרחק מהישג ידם של ילדים. את הדגמים הגדולים, את נרתיק הנשיאה ואת ההסבר המלא תמצאו בהגנה עצמית.

איזה אביזר קמפינג וחוץ מתאים ליציאה שלכם?

במסלול, הצמיד על היד. בדרך, הכרית סביב הצוואר. בחושך, התרסיס בכיס שקל להגיע אליו.

הטבלה לא ממליצה לשאת תרסיס לטיסה: בטיסות נאסר לשאת תרסיס פלפל, בתיק היד ובדרך כלל גם במזוודה.

ילדים ואביזרי חוץ עם להב וניצוץ

צמיד הישרדות נראה כמו צעצוע, אבל יש בו להב קטן ואבן אש. זה מה שהופך אותו לשימושי, וזה גם מה שמחייב שמירה.

ילד יכול לענוד את הצמיד ולהשתמש במשרוקית ובמצפן בחופשיות, ולתרגל איתם במסלול. את הלהב ואת אבן האש מפעילים רק עם מבוגר, ובהדלקה, רק במקום שמותר בו אש. כדאי להסביר לילד מראש שהצמיד הוא כלי חירום ולא משחק, ולבדוק אחרי כל טיול שהאבזם סגור והלהב במקומו.

תרסיס פלפל לא מגיע לידיים של ילדים, בשום גיל ובשום מצב, וגם לא לשם הדגמה.

טיפול באביזרי הקמפינג בין יציאה ליציאה

אביזרים שנמצאים על הגוף סופגים זיעה, חול ומים יותר מכל ציוד אחר, ולכן צריכים כמה דקות של טיפול אחרי כל טיול.

את הצמיד שוטפים במים מתוקים אחרי ים או זיעה מרובה, ומייבשים באוויר לפני שמניחים אותו במגירה, כי מיתר רטוב מפתח ריח. את אבן האש מנגבים, ואת הלהב בודקים שלא החליד. את כרית הצוואר מנערים ומאווררים; אם יש לה כיסוי נשלף, מכבסים אותו לפי התווית, ואת הקצף עצמו לא מכניסים למכונה. בתרסיס בודקים את תאריך התפוגה שעל המיכל, ושומרים אותו הרחק מחום, ולא ברכב שעומד בשמש.

אביזר קמפינג קטן כמתנה למטייל

אביזרים לקמפינג וחוץ הם מתנה שמתאימה למי שכבר יש לו הכול: אוהל, גזייה ושק שינה קונים פעם אחת, אבל צמיד הישרדות או סט נסיעות עדיין חסרים לרוב.

לחייל או לצופה, הצמיד. למי שטס הרבה, סט הנסיעות בתיק, שנראה מסודר ומוכן לנתינה. להורה שנוסע הרבה ברכב כנוסע, הכרית הבודדת. את התרסיס עדיף לא לתת בהפתעה: מי שנושא אותו צריך לבחור בו בעצמו ולהבין את האחריות שבו.

אביזרים לקמפינג וחוץ: מה בודקים לפני ההזמנה

באביזרים קטנים כמו צמיד, כרית ותרסיס, התמונה לא מספרת הכול, ולכן שווה לדעת מה נכתב על המוצר ואיפה.

בתרסיס ובצמיד במיוחד, מוצר מיבואן מוכר שווה את ההפרש.

לפני המסלול: בדיקת אביזרי החוץ בערב שלפני

חמש דקות בערב שלפני מכינות את אביזרי החוץ ליום שלמחרת.

1. בודקים את הצמידפותחים וסוגרים את האבזם, מוודאים שהמשרוקית נקייה מחול ושורקת חזק, ושהמחט של המצפן זזה בחופשיות ומראה צפון מול כיוון שאתם מכירים. בודקים שהלהב במקומו ולא החליד, ושאבן האש מפיקה ניצוצות כשמגרדים אותה. צמיד שלא נבדק חודשים במגירה עלול להפתיע ברגע הכי לא נוח.
2. מלמדים את הסימןמסבירים לכל מי שיוצא איתכם, ובעיקר לילדים, מה עושים כשמאבדים קשר עם הקבוצה: נשארים במקום, שורקים שלוש שריקות קצרות, מחכים ושורקים שוב. מתרגלים את זה פעם אחת בבית או בחצר, כדי שהילד ישמע איך זה נשמע וידע שזה מותר ולא מביך. תרגול קצר כזה שווה יותר מכל ציוד.
3. בודקים את התחזית ואת הכלליםאם אתם מתכננים להשתמש באבן האש, בודקים מראש שבאזור מותר להדליק אש, ושלא הוכרז איסור בגלל שרב או סכנת שריפה. אם אסור, אבן האש נשארת בצמיד, והקפה מחכה לגזייה בחניון. באותה הזדמנות בודקים שעת שקיעה, כדי לא להיתקע במסלול אחרי החושך.
4. מכינים את הדרךלנסיעה הארוכה, מכניסים את כרית הצוואר ואת סט הנסיעות לתיק שנשאר בתא הנוסעים ולא בתא המטען. בטיסה, הכרית והסט עולים לתיק היד, והתרסיס נשאר בבית. לנוסעים ברכב מזכירים שהכרית היא להם ולא לנהג, ומתכננים עצירות למנוחה כדי שהנהג לא יצטרך אותה.
5. מחליטים איפה כל דבר יושבהצמיד על פרק היד, לא בכיס. התרסיס, אם אתם נושאים אותו, בכיס קבוע שמגיעים אליו ביד אחת, ולא בתחתית התרמיל. הטלפון טעון ומוכן לשיחה למוקד החירום, כי הצמיד הוא גיבוי ולא תחליף. כשכל פריט יושב במקום קבוע, לא מחפשים אותו ברגע שצריך אותו.

הצמיד, הכרית והתרסיס הם השכבה האישית; ציוד לבית שלפני היציאה ואחרי החזרה מחכה בדף הבית.