רשתות צל

כמה שמש רשת צל באמת עוצרת?

המספר היחיד שקובע כמעט הכול ברשת צל הוא אחוז ההצללה, והוא כתוב על האריזה כמספר בין חמישים למעלה מתשעים. הוא מתאר כמה מהאור הישיר נעצר על ידי האריגה, ולא כמה חום מורגש מתחת. ההבדל בין השניים הוא בדיוק מה שמפתיע אנשים בקיץ הראשון: רשת באחוז נמוך נראית סבירה בבוקר ומאכזבת בשתיים בצהריים.

• אחוז הצללה נמוך, סביב חמישים עד שבעים אחוז. האריגה פתוחה יחסית, האוויר עובר דרכה בקלות ולכן לא נוצר כיס חום מתחתיה. זו הבחירה הנכונה מעל צמחייה, מעל פינת ישיבה שרוצים בה תחושה מוארת, ובכל מקום שבו הרוח חזקה ורשת אטומה הייתה מתנפחת כמו מפרש. החיסרון מורגש בשעות הקשות של אחר הצהריים, כשעדיין מגיע אור ישיר לרצפה.
• אחוז הצללה גבוה, שמונים וחמישה אחוז ומעלה. האריגה צפופה, הצל מתחתיה כהה וקבוע, וזו הרשת שמתאימה מעל שולחן אוכל חיצוני, מעל חניה ומעל מקום שבו יושבים שעות ארוכות. בתמורה היא תופסת הרבה יותר רוח, ולכן היא מחייבת נקודות עיגון חזקות באמת ומתיחה טובה. במרפסת קטנה היא עלולה להרגיש כמו תקרה ולחסום אוויר.
• צבע הרשת משנה יותר ממה שנדמה. גוון כהה בולע יותר קרינה ולכן נותן צל עמוק יותר באותו אחוז הצללה מוצהר, אבל גם מתחמם בעצמו ומקרין חום כלפי מטה. גוון בהיר מחזיר חלק מהאור, נשאר קריר יותר למגע ומרגיש פחות כבד מעל מרפסת, אך הצל שהוא נותן רך ומפוזר יותר. זו החלטה של תחושה ולא של מפרט, וכדאי לקבל אותה לפי מה שיהיה מתחת לרשת.
• תפירת השוליים והטבעות הן מה שמחזיק לאורך שנים. רשת שנחתכה בלי חיזוק בקצה מתחילה להיפרם בדיוק בנקודה שבה קושרים אותה, ואז כל הרשת נפתחת לאורך. שוליים תפורים בכפל בד עם טבעות מתכת משובצות לאורך ההיקף מפזרים את המתח על פני שטח גדול יותר, וזה ההבדל בין רשת שעוברת חורף אחד לרשת שעוברת כמה עונות ברציפות.

כלל אצבע פשוט: ככל שיושבים יותר זמן מתחת לרשת, כך שווה לעלות באחוז ההצללה, וככל שהמקום חשוף יותר לרוח כך שווה לרדת בו ולהוסיף נקודות עיגון. שילוב של רשת צפופה במקום פרוץ הוא הסיבה הנפוצה ביותר לכך שרשת צל נקרעת בסערה הראשונה של החורף.

החומר שרשת הצל עשויה ממנו: פוליאתילן, ציפוי UV ומשקל אריגה

רשת צל אינה בד אחד אלא חוטים ארוגים, ולכן שלושה נתונים קובעים את אורך חייה: מאיזה חומר החוט, האם עבר ייצוב לקרינה, וכמה גרם לכל מטר מרובע האריגה שוקלת. שלושתם מופיעים במפרט ולעיתים קרובות אף אחד מהם לא נקרא לפני הקנייה.

פוליאתילן בדרגת חוץ הוא החומר הנפוץ ברשתות הצל שנמכרות לבית, והוא נבחר מפני שהוא קל, אינו סופג מים ואינו מעלה עובש כשהוא נשאר רטוב. מה שמבדיל בין רשת שנשארת שלמה לבין רשת שמתפוררת אחרי שני קיצים הוא ייצוב לקרינת UV: תוסף שמעורבב בחוט עצמו בזמן הייצור ומאט את פירוק החומר בשמש. רשת בלי ייצוב נראית בדיוק אותו דבר ביום הקנייה, ומתחילה להתפורר ביד בערך בסוף הקיץ השני.

משקל האריגה נמדד בגרם למטר מרובע והוא הנתון שממנו אפשר להסיק הכי הרבה על החוזק. רשת קלה נוחה לתלייה עצמית, מתקפלת לאחסון קטן ומספיקה בהחלט מעל פינת ישיבה מוגנת. רשת כבדה יותר תופסת רוח חזק יותר אך גם מחזיקה מתיחה טובה בלי להתמתח לאורך, וזה מה שמונע את המראה השקוע שרשתות זולות מקבלות אחרי כמה חודשים.

מהמלאי שלנו כרגע

Green רשת צל UV תפירה + טבעות מבית Green ₪69 Playa רשת צל כולל טבעות מבית Playa ₪169

רשת צל מעל חצר, מרפסת או חניה: שלושה מקרים שונים

אותה רשת בדיוק מתנהגת אחרת בשלושה מקומות, מפני שמה שקובע אינו גודל הרשת אלא נקודות העיגון שקיימות סביבה. שווה להסתכל על המקום לפני שמסתכלים על המידה, ולבדוק לאן בכלל אפשר לקשור.

בחצר יש בדרך כלל קיר אחד או שניים וצריך להשלים את השאר בעמודים, ולכן עדיף לבחור צורה שמתאימה לנקודות הקיימות ולא ריבוע מושלם שמחייב ארבעה עמודים חדשים. במרפסת המעקה והקיר עושים את רוב העבודה, והבעיה ההפוכה: הרשת קרובה לראש וכל אחוז הצללה גבוה מדי חוסם אוויר ויוצר מחנק. מעל חניה הרשת נמתחת גבוה יחסית וללא צל טבעי סביבה, ושם דווקא רשת צפופה מצדיקה את עצמה מפני שהיא מגנה על הריפוד והדשבורד. מי שרוצה הצללה קשיחה וקבועה מוצא אותה בפרגולות וגגונים, ומי שרוצה צל נייד שנפתח ונסגר ימצא אותו בשמשיות.

מתיחה, זווית וניקוז: איך תולים רשת צל שמחזיקה

רשת צל נכשלת כמעט תמיד באותן שתי נקודות: היא נקשרת רפוי מדי ומתחילה להתנפנף, או שהיא נמתחת ישר לגמרי ואז אוגרת מים בגשם הראשון. חמשת השלבים הבאים מכסים את שניהם ולוקחים בערך שעה עם עוד זוג ידיים.

1. מוצאים את נקודות העיגון לפני שקונים מידהעוברים סביב השטח ומסמנים לאן אפשר באמת לקשור: קיר בטון, מעקה מתכת יצוק, גזע עץ בוגר או עמוד קיים. רק אחרי שיש ארבע נקודות ודאיות מודדים את המרחקים ביניהן, כי המידה של הרשת נגזרת מהן ולא להפך. רשת שנקנתה לפי גודל הרצפה כמעט תמיד מתגלה כקצרה מדי כשמנסים להרים אותה לגובה.
2. מוסיפים עשרה אחוזים למתיחה ולקשירהרשת נמתחת באלכסון בין נקודה לנקודה, והמרחק האלכסוני ארוך מהמרחק על הרצפה. בנוסף, כל קשירה בולעת כמה עשרות סנטימטרים של חבל וטבעת. לכן שווה לקחת מידה גדולה בעשרה אחוזים לפחות מהמדידה היבשה, ולא לקוות שהרשת תימתח. רשת שחסרים לה עשרים סנטימטר אינה ניתנת להצלה.
3. מתקינים בשיפוע ולא במישור אחדהפרש גובה של חמישה עשר עד עשרים סנטימטר בין שתי הפינות הגבוהות לשתי הנמוכות הוא מה שמוריד את מי הגשם לכיוון אחד במקום להחזיק אותם באמצע. רשת מתוחה במישור אחד יוצרת שלולית שמשקלה מגיע לעשרות קילוגרמים, וזו הסיבה הנפוצה ביותר לקריעה בשוליים או לעקירת עמוד מהקרקע.
4. מותחים דרך הטבעות, בחבל ולא ישירותקושרים לכל טבעת חבל קצר או קפיץ מתיחה ואת החבל מחברים לנקודת העיגון, במקום להשחיל את הטבעת עצמה על וו. כך המתח מתחלק והרשת יכולה לזוז מעט במשב רוח בלי שהטבעת תיקרע מהבד. עוברים על כל הטבעות בסבב ומהדקים מעט בכל פעם, כמו בהידוק גלגל, כדי שהמתיחה תישאר אחידה בכל ההיקף.
5. חוזרים לבדוק אחרי הגשם הראשוןאחרי שבוע ואחרי הגשם הראשון הרשת כמעט תמיד מתרפה מעט, וזה נורמלי לגמרי. עוברים שוב על כל נקודות הקשירה ומהדקים, ובודקים שהטבעות עדיין יושבות בתוך הבד ולא התחילו להיקרע החוצה. חמש דקות של תחזוקה בתחילת העונה חוסכות החלפה של רשת שלמה באמצע החורף.

סוף העונה: שטיפה, קיפול ואחסון של רשת הצל

רשת צל אינה חייבת להישאר תלויה כל השנה, ובמקומות שבהם הרוח חזקה בחורף עדיף להוריד אותה. אבק, עלים ואבקנים נתקעים בין החוטים ומכבידים על האריגה, ולכן שטיפה קצרה בצינור לפני הקיפול משנה את המצב שבו הרשת תחזור לשירות בקיץ הבא.

חשוב לקפל רק רשת יבשה לגמרי. רשת שנארזה לחה מפתחת כתמים כהים ודבקים שלא יורדים, גם אם החומר עצמו אינו נרקב. אחסון בשק בד או בקרטון עדיף על שקית ניילון אטומה, שנוטה לכלוא לחות שנשארה בין הקפלים. כל רשתות הצל שאנחנו מוכרים מגיעות עם אחריות יבואן רשמית, אפשר להחזיר ולהחליף בסניפים, ומי שמעדיף לא לחכות למשלוח יכול לאסוף מאחד מששים ושלושה הסניפים ברחבי הארץ.

ההשוואה בין רשתות צל נגמרת בעמוד הזה

השוואה בין רשתות צל נתקעת מהר, כי המחיר משתנה לפי מטר מרובע ואחוז ההצללה אינו מוצג באותו מקום בכל חנות. הטבלה כאן מסכמת את ההבדלים בין סוגי מוכרים לפי מה שמשנה במוצר חוץ שנשאר תלוי בשמש, כדי שההשוואה תיגמר בעמוד הזה.

אחרי שמצמצמים לשתיים או שלוש אפשרויות, ההחלטה כמעט תמיד חוזרת לשלושה נתונים: אחוז ההצללה, המידה האמיתית בין נקודות העיגון, והאם השוליים תפורים עם טבעות לאורך כל ההיקף. כל השאר הוא העדפת גוון.

חמש בדיקות שחוסכות רשת צל קרועה

רשימה קצרה שעוברים עליה פעם אחת לפני שמזמינים. היא חוסכת את שתי הטעויות הנפוצות: מידה שנמדדה על הרצפה ולא בין נקודות העיגון, ואחוז הצללה שנבחר לפי מחיר.

1. מודדים באלכסון בין נקודות העיגוןמתיחת חוט או סרט מדידה מנקודה לנקודה בגובה שבו הרשת תיתלה נותנת את המידה האמיתית, שתמיד גדולה מהמידה על הקרקע. כדאי לרשום את ארבעת המרחקים בנפרד, כי פינות בחצר כמעט אף פעם אינן יוצרות מלבן מושלם. המידה הגדולה מבין השתיים היא זו שקובעת איזו רשת להזמין.
2. מחליטים על אחוז ההצללה לפי מה שיהיה מתחתפינת ישיבה שיושבים בה בצהריים ומכונית שחונה בשמש מצדיקות אחוז גבוה, ואילו ערוגה, דשא או מרפסת שרוצים בה אוויר יסתדרו טוב יותר עם אריגה פתוחה. זו החלטה שקשה לשנות אחרי הקנייה, כי היא מחייבת החלפת הרשת כולה ולא כוונון של המתיחה.
3. בודקים שהשוליים תפורים ושיש טבעות בכל ההיקףמסתכלים במפרט אם השוליים מקופלים ותפורים ואם הטבעות משובצות לאורך כל הצדדים ולא רק בארבע הפינות. רשת עם טבעות בפינות בלבד מקבלת את כל המתח בארבע נקודות, ומתחילה להיקרע שם. זה הפרט שמבדיל בין רשת לעונה אחת לרשת שנשארת מתוחה כמה שנים.
4. מוודאים שיש למה לקשור בכל ארבע הפינותקיר בטון, מעקה יצוק, עמוד או גזע בוגר הם נקודות טובות, ואילו מרזב, סורג חלון וענף דק אינם. אם חסרה נקודה אחת, עדיף לדעת זאת לפני ההזמנה ולתכנן עמוד או תושבת, כי אלתור ברגע האחרון הוא מה שגורם לרשת להיקרע בסערה הראשונה.
5. מתכננים איפה המים יירדובוחרים מראש לאיזה צד ישפעו המים, ומוודאים שהצד הנמוך אינו מעל הכניסה לבית או מעל פינת הישיבה עצמה. רשת שמנקזת בדיוק לשם הופכת כל גשם קל למקלחת מקומית. שווה גם לוודא שהצד הנמוך אינו מעל שכן, כדי לא להפוך התקנה פשוטה לשיחה לא נעימה.