כוסות ובקבוקי אימון לתינוקות

כוס אימון מלמדת תנועה

שתייה מבקבוק או מהשד היא יניקה: הלשון והלסת עובדות בקצב קבוע, והנוזל מגיע כשמושכים. שתייה מכוס פתוחה היא משהו אחר לגמרי: מטים, שולטים בזרם, סוגרים את השפתיים ובולעים. לכן המעבר לוקח זמן, וזה חלק טבעי מההתפתחות.

כוסות האימון בקטגוריה מגשרות בין השניים בדרכים שונות. חלקן קרובות יותר ליניקה, וחלקן קרובות יותר לשתייה מכוס רגילה. אין כוס אחת נכונה לכל ילד, אבל יש סדר הגיוני, ויש סימנים שמראים שהילד מוכן לשלב הבא.

על מתי מתחילים להציע כוס, ואיך היא משתלבת עם הנקה או בקבוק, שואלים באחות בטיפת חלב. ההמלצות תלויות בגיל ובהתפתחות של הילד.

כוסות ובקבוקי האימון שיש כרגע

NUK כוס מעבר Magic Cup 360 מעלות 230 מ''ל כחול מבית NUK ₪34 NUK בקבוק אקטיב קאפ עם תופסן 300 מ''ל בעיצוב פו הדב בלונים מבית NUK ₪36

פייה, 360 מעלות וקשית: שלוש תנועות

שלוש הצורות בקטגוריה מלמדות דברים שונים. הן לא גרסאות של אותו דבר.

• פייה רכה. פייה קצרה ורחבה, שממנה הנוזל יוצא כשהילד מוצץ או מטה את הכוס. היא קרובה לבקבוק, ולכן קל לילד להבין אותה מהפעם הראשונה. היא מתאימה להתחלה, ובקבוק אקטיב עם פייה ותופסן נוח לעגלה ולדרך. החיסרון הוא שהיא עדיין מלמדת יניקה, ולכן לא נשארים בה יותר מדי זמן.
• כוס 360 מעלות. כוס בלי פייה, שממנה שותים מכל נקודה בשפה, כמו מכוס רגילה. שסתום מיוחד נפתח רק כשהשפתיים לוחצות על השפה, וכך היא לא נשפכת כשהיא נופלת. היא מלמדת להטות ולשתות מהשפה, וזה הצעד הקרוב ביותר לכוס פתוחה, עם ביטחון של כוס סגורה. ילדים צריכים לפעמים כמה ימים להבין איך היא עובדת.
• קשית עם משקולת. קשית שבתחתיתה משקולת קטנה, שנשארת תמיד בנוזל, גם כשהכוס מוטה או כשנשאר מעט מים. כך הילד שותה עד הטיפה האחרונה בכל זווית, גם כשהוא שוכב או מחזיק את הכוס הפוך. שתייה בקשית מחזקת את השפתיים, והיא מיומנות שימושית גם בהמשך, מחוץ לבית.

סדר ההתקדמות בכוסות האימון

אין חוק אחד, אבל יש היגיון: מתחילים במה שקרוב למה שהילד מכיר, ומתקדמים לכיוון כוס רגילה.

הרבה משפחות מתחילות בפייה רכה, כי היא מוכרת לילד. משם עוברים לקשית, שמחזקת את השפתיים, ולכוס 360, שמלמדת לשתות מהשפה. יש ילדים שמדלגים על שלב, ויש שמסרבים לאחד מהם, וזה בסדר. בכל שלב מציעים, ולא מכריחים.

במקביל, כוס פתוחה קטנה עם מעט מים, תחת השגחה, היא תרגול טוב. יישפך, וזה חלק מהלמידה. מגבת ליד וסבלנות חשובות יותר מכל כוס.

ידיות בכוס האימון: ידיים קטנות

ילד קטן לא יכול לעטוף כוס ביד אחת. ידיות משני הצדדים נותנות לו לאחוז בשתי ידיים, ולשלוט בהטיה בעצמו. גם הורה שמגיש כוס לילד שיושב בעגלה מעריך ידיות, כי הן נותנות לילד משהו לתפוס.

ידיות רחבות ורכות קלות לאחיזה, גם כשהידיים רטובות. הן מאפשרות לילד להחזיק את הכוס בזמן שהוא שותה, ולא רק להחזיק אותה ביד של ההורה. חלק מהידיות נשלפות, וכשהילד גדל ומחזיק את הכוס בעצמו, מורידים אותן.

ידיות גם עוזרות להרים את הכוס מהמגש של כיסא האוכל, בלי להפיל אותה. זה עוד צעד קטן לעצמאות בזמן הארוחה.

כוס עם מד טמפרטורה

חלק מכוסות האימון כוללות מד טמפרטורה, שמשנה צבע כשהנוזל חם מדי. זה עוזר להורה לבדוק בלי לטעום.

זה שימושי במיוחד לחלב שחומם, או לתה צמחים חמים לפעוט, כשרוצים לוודא שהשתייה לא תכווה את הפה. גם עם מד, מערבבים את הנוזל לפני הבדיקה, כי במיקרוגל יכולים להיות כיסים חמים בתוך נוזל שנראה פושר.

המד לא מחליף בדיקה על פרק היד כשיש ספק. והוא לא נועד לנוזלים רותחים: כוס אימון לא מקבלת מים רותחים, גם לא לקירור.

כוס שלא נשפכת: יתרון וגם מלכודת

כוס שלא נשפכת נשמעת כמו הדבר הטוב ביותר, והיא באמת חוסכת כתמים בעגלה, ברכב ובמיטה. זה נכון במיוחד ברכב, שבו ניגוב של מושב רטוב הוא לא אפשרות.

אבל כוס שאטומה לחלוטין דורשת מאמץ יניקה כדי לשתות ממנה, והיא לא מלמדת לשלוט בזרם. ילד ששותה רק ממנה לא לומד מה קורה כשמטים כוס מלאה. לכן מתאימים כוס סגורה לדרך ולמיטה, וכוס שמאפשרת תרגול, או כוס פתוחה, לשולחן האוכל.

שסתום שמונע נזילה צריך לעבוד כמו שצריך. בודקים שהוא מורכב נכון אחרי כל ניקוי, כי שסתום הפוך נוזל או לא נותן לשתות בכלל.

איזו כוס אימון לאיזה שלב?

במעבר מבקבוק, פייה רכה וידיות נותנות ביטחון. אצל פעוט שחוקר, קשית עם משקולת מחזקת את השפתיים.

לקראת כוס רגילה, כוס 360 מלמדת לשתות מהשפה, לצד תרגול בכוס פתוחה קטנה.

עוד כוסות אימון לתינוקות

NUK כוס אימון עם מד בקרת טמפרטורה וידיות 150 מ''ל טורקיז מבית NUK ₪42 Munchkin כוס אימון עם משקולת ידיות וקשית 207 מ''ל כחול מבית Munchkin ₪49

מים בכוס האימון, ומשקאות אחרים ליד השולחן

כוס אימון היא כלי, והתוכן שלה חשוב לא פחות. ההרגלים שנבנים עכשיו נשארים שנים.

מים הם השתייה הבסיסית בין הארוחות. משקאות ממותקים ומיצים בכוס שהילד מסתובב איתה כל היום נוגעים בשיניים שוב ושוב. על מה ומתי לתת לילד לשתות, ועל חלב בכוס במקום בבקבוק, מתייעצים עם רופא הילדים או בטיפת חלב.

בלילה, לא משאירים לילד כוס עם חלב או מיץ במיטה, כדי לשמור על השיניים. אם הוא צמא, מים מספיקים.

ניקוי שסתומים וקשיות בכוסות האימון

החלקים הקטנים של כוס אימון, שסתום, קשית ופייה, הם המקום שבו נשארים חלב ומיץ, ושם מתחיל עובש.

אחרי כל שימוש מפרקים את כל החלקים: מכסה, שסתום, קשית ומשקולת. שוטפים במים חמים וסבון, ומעבירים מברשת דקה בתוך הקשית. בודקים בהוראות אילו חלקים מותרים במדיח ובאיזו מגירה. מייבשים את כל החלקים לגמרי לפני שמרכיבים.

חלק שנסדק, שהשתנה צבעו או שנשאר בו ריח מחליפים. סיליקון שנקרע או פייה שנשכה מחליפים מיד, כי חתיכה קטנה שמתנתקת היא סכנת חנק.

בקבוק אימון עם תופסן לדרך

מחוץ לבית, כוס נופלת מהעגלה, מתגלגלת מתחת לכיסא ונשכחת בגינה. תופסן פותר חלק גדול מזה.

תופסן מחבר את הבקבוק לעגלה, לתיק או לבגד, כך שגם כשהוא נופל, הוא לא מגיע לרצפה. מחברים אותו כך שהרצועה קצרה, ולא משאירים רצועה ארוכה ליד ילד שישן, כי כל רצועה ארוכה ליד תינוק היא סכנה.

בדרך, בקבוק סגור שלא נשפך נכנס לתיק בלי דאגה. בקיץ ממלאים מים קרים ויוצאים עם בקבוק נוסף, כי ילדים שותים יותר בחום.

נפח הכוס וגודל הידיים

כוס קטנה קלה להרים, וכוס גדולה מחזיקה יותר ליציאה ארוכה. שתיהן שימושיות, לרגעים שונים. וכוס שמתאימה לתא בעגלה או לכיס בתיק חוסכת עוד טלטלה של כוס ביד.

כוס קטנה, של כמה עשרות מיליליטרים, מתאימה לילד קטן שמתחיל להחזיק בעצמו, כי גם כשהיא מלאה היא לא כבדה. כוס גדולה יותר מתאימה לפעוט ולבילוי ארוך בחוץ. ממלאים לפי הצורך, לא עד הסוף, כדי שהכוס תהיה קלה לידיים.

שתי כוסות שונות בבית, אחת לשולחן ואחת לדרך, מכסות את רוב המצבים.

סוג פייה, נפח וחלקים: כוסות אימון בהשוואה

בכוס אימון, סוג הפייה, הנפח והאם החלקים מתפרקים לניקוי הם הנתונים הראשונים, ואחריהם העיצוב.

חלקי חילוף, כמו פייה או קשית, מאריכים את חיי הכוס. בודקים אם אפשר להשיג אותם לפני שקונים.

שבוע ראשון עם כוס האימון

המעבר לכוס עובד טוב יותר בהדרגה, ובמשחק.

1. מכירים את הכוסנותנים לילד להחזיק את הכוס הריקה, לגעת בה, לסובב ולשחק בה, לפני שממלאים. מראים לו איך ההורה שותה מכוס. ילדים מחקים, וזה חצי מהלמידה. בוחרים כוס עם ידיות, כדי שיוכל להחזיק בעצמו, ומתחילים בזמן רגוע, לא כשהוא רעב מאוד או עייף, כדי שהניסיון הראשון יהיה נעים.
2. מתחילים במיםממלאים מעט מים, ומציעים בזמן הארוחה, כשהוא יושב בכיסא. בכוס 360 מראים לו להצמיד את השפתיים לשפה ולהטות, ובקשית מראים איך מושכים. אם הוא מתוסכל, עוזרים לו להטות, ולא מכריחים. כמה לגימות הן הצלחה, והמשקה העיקרי שלו עדיין מגיע מהמקור הקודם.
3. מתרגלים כל יוםמציעים את הכוס בכל ארוחה, ולצידה מדי פעם כוס פתוחה קטנה עם מעט מים, תחת השגחה ועם מגבת ליד. משבחים ניסיון, גם כשנשפך. אם הילד מסרב לכוס מסוג אחד, מנסים סוג אחר אחרי כמה ימים. מה שעובד לילד אחד לא תמיד עובד לאח שלו, וזה בסדר.
4. מנקים אחרי כל שימושמפרקים את כל החלקים, שוטפים במים חמים וסבון, ומעבירים מברשת בקשית. מייבשים לגמרי ומרכיבים, ובודקים שהשסתום הורכב בכיוון הנכון. מחליפים חלק שנסדק, שנשכה או שנשאר בו ריח. לא משאירים חלב או מיץ בכוס שעות, ובוודאי לא בלילה ליד המיטה. כך הכוס נשארת בטוחה.
5. מתקדמים לשלב הבאכשהילד שותה בביטחון, מתקדמים: מפייה לקשית, ומקשית לכוס 360 ולכוס פתוחה. מורידים ידיות כשהוא כבר מחזיק בעצמו. שומרים כוס סגורה לדרך, ואת השולחן הופכים למקום שבו מתרגלים כוס רגילה. על קצב המעבר מתייעצים בטיפת חלב אם יש שאלה. כל ילד מתקדם בקצב שלו.

הכוס עומדת על המגש של כסאות אוכל / מושב הגבהה, ובקבוקים לשלב שלפני הכוס תמצאו בבקבוקים לתינוק. מבצעי השבוע מחכים בדף הבית.

כוס האימון והשיניים הראשונות

השיניים הראשונות פוגשות כל מה שבכוס, ולכן ההרגלים סביב השתייה חשובים להן.

שתייה ממושכת של משקאות מתוקים מכוס שהילד מסתובב איתה כל היום היא אחת הדרכים שבהן שיניים נפגעות. מים בין הארוחות, ומשקאות אחרים רק עם הארוחה, הם הרגל פשוט. על הביקור הראשון אצל רופא שיניים ועל צחצוח שואלים בטיפת חלב.

ופייה או קשית שהילד נושך ולועס כל היום נשחקת מהר. בודקים אותה, ומחליפים כשהיא נפגעת.