בלואי (Bluey)

בלואי מוכרת משחק, לא דמות

בכל פרק בסדרה הזו מומצא משחק חדש: מישהו מכריז על כלל, כולם מקבלים תפקיד, והמשחק נמשך עד שמישהו נופל מצחוק או עד שקוראים לארוחה. הצעצועים נולדו מתוך הצורה הזו, ולכן הם נמדדים בשאלה אחרת מרוב הצעצועים במחלקה.

• הפריט הוא פתיחה של משחק ולא סופו. דמות או סט מהסדרה הזו אינם מספקים עלילה מוכנה, הם נותנים לילד קבוצה שאפשר להמציא לה כללים. זה יתרון גדול מפני שהמשחק לא נגמר, וזה גם החיסרון היחיד: בלי מישהו שמתחיל, הפריט יכול לשבת ולא לזוז, בדיוק כמו משחק חברתי בלי שחקן שני.
• המבוגר הוא חלק מהמוצר. הסדרה מראה הורים שיושבים על הרצפה ומשחקים ברצינות, וילדים שצופים בה מצפים בדיוק לזה. לכן לפני שקונים שווה לשאול אם יש בבית מישהו שיסכים להיות השחקן השני, ולו לעשר דקות. אם התשובה שלילית, צעצוע שילד מפעיל לבדו ייתן יותר שעות.
• הכללים נוצרים מחדש בכל פעם. אותו סט יכול לשמש היום כבית ומחר כחנות או כבית חולים, מפני שאף אחד לא הגדיר מה הוא. זו הסיבה שהקטגוריה הזו מחזיקה שנים ולא עונה אחת, והיא גם הסיבה שאין טעם לחפש כאן סט שמשחזר פרק מסוים: הילדים ממילא ימציאו משהו אחר.
• המשחק מתאים גם לאחים בגילים שונים. מפני שהכללים גמישים, ילד גדול יכול לשחק עם קטן בלי שאחד מהם ישתעמם, וזה נדיר מאוד בצעצועים לגיל הזה. פריט מהקטגוריה הזו לכן שווה יותר בבית עם שני ילדים מאשר בבית עם אחד, והוא גם מה שמונע ריב על מי מחזיק את הדמות הראשית.

מכאן יוצא הכלל המעשי היחיד בקטגוריה הזו. אם יש בבית מבוגר שמשחק, כמעט כל פריט כאן יעבוד. אם אין, כדאי לבחור דווקא את הפריטים שמייצרים פעולה בעצמם, ולא את אלה שמחכים שמישהו ימציא להם סיפור.

המשפחה שבקופסה: למה בלואי נמכרת כקבוצה

הדמות הראשית בסדרה כמעט אף פעם אינה לבד על המסך, ולכן גם בקטלוג היא לרוב אינה לבד בקופסה. ארבעת בני המשפחה הם יחידה אחת, ומי שקונה רק את הדמות הראשית מגלה מהר שחסר מי שישחק מולה.

הכלבה הכחולה היא הדמות שילדים מבקשים בשם, והיא זו שמובילה את רוב המשחקים. האחות הקטנה היא הדמות שילדים צעירים מזדהים איתה, והיא זו שנשארת מאחור ומצטרפת. האב הוא הדמות שמשחקת יותר מכולם, וילדים רבים מבקשים דווקא אותו. האם היא זו שמגדירה את הגבול ומחזירה את כולם לקרקע. סט שמכיל את ארבעתם נותן משפחה שלמה, וזה מה שמאפשר לשחזר את מה שקורה בסדרה בלי לחסר תפקיד.

מעבר למשפחה יש גם חברים מהגן, ולכל אחד מהם אופי ברור: אחד זהיר, אחת תחרותית, אחד שמפריע. הם נמכרים בדרך כלל בנפרד או במארזים קטנים, והם התוספת הנכונה אחרי שהמשפחה כבר בבית. לקנות אותם ראשונים זה כמעט תמיד לקנות דמות שאיש אינו מזהה.

כדאי לדעת שהדמויות בסדרה הזו הן כלבים, ולכל משפחה בעלילה יש גזע אחר. זה נשמע כמו פרט שולי וזה בדיוק מה שמבלבל בקטלוג: כמה דמויות הן בצבע דומה ובגודל דומה, ומי שאינו צופה יתקשה להבדיל ביניהן מתוך תמונה קטנה. השם הכתוב במוצר הוא הדרך הבטוחה, והוא כמעט תמיד מופיע שם במלואו.

דמויות, סט ואביזר: מה מקבלים בבלואי

הרישיון הזה מיוצר בכמה פורמטים, ומה שמפריד ביניהם הוא כמה מהמשחק מגיע מוכן וכמה צריך להמציא. שווה להחליט על הפורמט לפני שמשווים מחירים.

מארז דמויות הוא ההתחלה הנכונה כמעט תמיד: הוא זול יחסית, הוא נוסע בתיק, והוא נותן לילד קבוצה. סט משחק מוסיף מקום והצעה של פעילות, והוא מה שמחזיק ישיבה ארוכה יותר, במחיר של פינה קבועה בחדר. משחק או פאזל הוא הפורמט היחיד שבו מבוגר יכול להצטרף בלי להמציא כלום, וזו בדיוק הסיבה שהוא עובד בבתים שבהם אין למי לשחק על הרצפה.

יש גם פורמט רביעי שקל לפספס, והוא פריטים לשגרה: כלי אוכל, פריטי אמבטיה ופריטי שינה בעיצוב הדמויות. הם אינם צעצועים והם דווקא כן עובדים מצוין כאן, מפני שהסדרה עוסקת בשגרה ביתית. ילד שמזהה את הדמויות על צלחת לוקח אותן איתו לארוחה, וזה מנצח כל הסבר.

ההפרדה בין הפורמטים חשובה גם בשביל מתנה. מי שקונה לילד שאינו שלו לרוב לא יודע מה כבר קיים בחדר, ובקטגוריה הזו כפילות מורגשת מאוד: שני סטים דומים תופסים פעמיים מקום ומשמשים חצי. מארז של חברים מהגן או פריט לשגרה הם הבחירות שכמעט אף פעם אינן מתנגשות במה שכבר נמצא שם.

מי צריך לשחק כדי שצעצוע בלואי יעבוד?

התשובה הכנה היא שמישהו גדול צריך להיכנס לזה, לפחות בהתחלה. זו אינה חולשה של המוצר אלא הדרך שבה הוא בנוי, וכדאי לדעת את זה לפני הקנייה ולא אחריה.

בבית שבו הורה משחק כמעט כל פריט כאן יעבוד, ודווקא הפריטים הפשוטים יחזיקו הכי הרבה, מפני שהם לא מכתיבים כלום. בבית שבו יש אח או אחות גדולים הם ממלאים את התפקיד הזה מצוין, והמשחק נמשך גם בלי מבוגר. בבית שבו הילד משחק לבד רוב הזמן עדיף לבחור סט עם מבנה ואביזרים, שנותן נקודת פתיחה מוכנה. בגן או במסגרת דמויות רבות עדיפות על סט אחד, מפני שכל ילד צריך משהו ביד.

מהמלאי שלנו כרגע

Moose Toys סט 4 דמויות בלואי והמשפחה מבית Moose Toys ₪95 Moose Toys הבית הקטן של בלואי מבית Moose Toys ₪129

שווה לדעת שזו גם הסיבה שהסדרה הזו זכתה לשבחים מצד הורים יותר מכל סדרה אחרת בגיל הזה. היא אינה מציגה ילדים שמשחקים לבד מול מסך אלא משפחה שמשחקת יחד, ולכן הצעצוע שלה מושך את המבוגר פנימה במקום לפנות לו זמן. מי שקונה כאן צריך לדעת שזה הרעיון ולא תופעת לוואי.

המשחקים של בלואי ואיך צעצוע מתניע אותם

המשחקים שממציאים בסדרה הזו חוזרים על כמה דפוסים קבועים, ואפשר לזהות אותם. מי שמכיר את הדפוסים יודע איזה פריט יתניע איזה סוג משחק, וזה הופך קנייה מנחשת לקנייה מדויקת.

משחק עם כלל אחד צריך רק דמויות ושום דבר אחר: מי שנוגע ברצפה יוצא, מי שצוחק הפסיד. משחק של תפקידים צריך אביזר שמסמן מי אתה, כמו כלי עבודה או פריט לבוש קטן. משחק שמשתמש בבית צריך מבנה או רהיטים שאפשר להזיז. משחק שצריך להיות בחוץ לא צריך כלום חוץ מדמות אחת בכיס. זו הסיבה שמארז דמויות פשוט מייצר לפעמים יותר משחק מסט יקר.

אפשר גם להשתמש בזה כדי להאריך את חיי הצעצוע. כשילד מפסיק לשחק בסט, לרוב מה שנגמר הוא הרעיון ולא החפץ, ומספיק להציע לו כלל חדש כדי שהסט יחזור לשבועיים נוספים. זו תכונה שכמעט אין לצעצועים אחרים בגיל הזה, שבהם הסיום הוא סיום.

ויש עוד דבר שההורים בסדרה עושים והוא שווה חיקוי: הם משתמשים במה שנמצא בחדר במקום לקנות משהו חדש. כרית הופכת להר, שמיכה הופכת לים, וצעצוע מהקטגוריה הזו נכנס לתוך זה כדמות. לכן מי שקונה כאן לא צריך סט לכל רעיון, ומספיקות דמויות טובות שיכולות להשתלב בכל דבר שכבר נמצא בבית.

למה סט בלואי אחד יקר מאחר?

ההפרש בין שני פריטים מהסדרה הזו נובע כמעט תמיד משלושה דברים: כמה דמויות בקופסה, כמה אביזרים קטנים מגיעים איתן, והאם יש מבנה שתופס מקום. הטבלה שלמטה משווה בין סוגי מוכרים לפי מה שאפשר לבדוק בעצמכם.

האביזרים הקטנים הם מה שקשה להעריך מראש. סט עם רהיטים, כלי מטבח או פריטי גינה זעירים מייצר הרבה יותר משחק מסט חלול באותו גודל, והוא גם יקר יותר בהתאם. מנגד, בבית עם פעוט זוחל האביזרים האלה הם בדיוק מה שנעלם ומה שצריך לשמור עליו, ולכן שווה לספור אותם ברשימת התכולה.

הגורם השלישי הוא גודל. סט נראה קומפקטי בתמונת קטלוג ותופס בפועל פינה שלמה, וזה חשוב במיוחד בקטגוריה שבה המשחק קורה על הרצפה ולא על שולחן. המידות רשומות בסנטימטרים בתיאור, ושווה למדוד את המקום המיועד לפני שמשווים שני מחירים.

כמה זמן נמשך משחק של בלואי?

הפרקים בסדרה הזו קצרים במיוחד, והמשחקים שבתוכם קצרים עוד יותר. זה לא במקרה: זה בדיוק אורך הקשב של הגיל שאליו היא מכוונת, והוא משפיע ישירות על מה שכדאי לקנות.

צעצוע שמתאים לפרצי משחק קצרים צריך להיות מוכן תמיד, בלי הרכבה ובלי סידור. סט שצריך להעמיד מחדש בכל פעם יאבד את רוב השימוש שלו, כי עד שהוא מוכן הילד כבר עבר לדבר אחר. מארז דמויות שיושב בקופסה פתוחה על הרצפה יופעל חמש פעמים ביום, וזה בפועל יותר שעות משחק מכל סט גדול שנפרס פעם בשבוע.

זה גם מה שהופך את הקטגוריה הזו לטובה לנסיעות ולחדרי המתנה. שתי דמויות בכיס מספיקות למשחק שלם, בלי מסך ובלי שולחן, ואפשר להתחיל ולהפסיק בלי שמשהו נהרס. כשקונים מתנה למי שנוסע הרבה, זה השיקול שמכריע בין מארז לבין סט.

לאותו היגיון יש השלכה על האחסון. קופסה שטוחה ופתוחה שאפשר לדחוף מתחת לספה עדיפה כאן על ארגז צעצועים עמוק, מפני שדמות שצריך לחפש אותה בתחתית הארגז לא נבחרת. מי שמחזיק את הדמויות בהישג יד יגלה שהן יוצאות כמה פעמים ביום, וזה בדיוק ההבדל בין צעצוע שנמצא בשימוש לבין צעצוע שנמצא בבית.

מה קורה לצעצועי בלואי כשהילד גדל?

הסדרה נצפית על ידי טווח גילים רחב באופן חריג לגיל הרך, מפעוטות שרק מזהים כלב ועד ילדים בכיתות הראשונות שמבינים את הבדיחות. הצעצועים שלה מתנהגים באותו אופן.

בגיל שנתיים עד שלוש הדמויות הן חפצים שמזיזים ומדברים אליהם, והמשחק קצר ופשוט. בגיל שלוש עד חמש מתחילים התפקידים והכללים, וזה שיא השימוש. בגיל שש ומעלה המשחק הופך לסיפורים ארוכים יותר, ולעיתים הדמויות עוברות לשמש כשחקנים בתוך משחקים אחרים. אחרי זה הפריטים נשארים לרוב כפריטי נוסטלגיה בחדר, או עוברים לאח קטן יותר כמעט בלי בלאי.

מבחינת שמירה, הפריטים האלה עשויים פלסטיק חלק וצבוע, והכיתובים והפרטים בפנים הם מה שנשחק ראשון. מטלית לחה עם מעט סבון עדין מספיקה, וממיסים או אלכוהול מוחקים את הפרצוף ואי אפשר לשחזר אותו. דמויות שמועברות לאח קטן כדאי לשטוף פעם אחת ולבדוק שאין חלק שהתרופף.

שלוש בדיקות לפני הזמנת מוצר בלואי

הטעות השכיחה כאן היא לקנות את הסט הגדול והיפה ביותר לבית שאין בו מקום קבוע לפרוס אותו. שלוש בדיקות קצרות מכוונות לפריט שבאמת ייכנס לשימוש, וכולן אפשריות מתוך עמוד המוצר.

1. סופרים מי נמצא בקופסהדמות ראשית לבדה משאירה את הילד בלי מי שישחק מולה, מפני שכל המשחקים בסדרה הזו הם משחקים של קבוצה. מארז שמכיל את בני המשפחה נותן תפקידים לכולם ומייצר משחק באותו יום. רשימת התכולה בתיאור מפרטת בדיוק מי בפנים, וזו הבדיקה שמשפיעה כאן יותר מכל שיקול של מחיר או גודל.
2. מחליטים אם יש למי לשחק עם הילדבבית שבו מבוגר או אח גדול מצטרפים לרצפה, פריט פשוט יספיק ויחזיק שנים, כי הם אלה שממציאים את הכללים. בבית שבו הילד משחק לבד רוב שעות היום עדיף סט עם מבנה ואביזרים, שנותן נקודת פתיחה מוכנה במקום לחכות לרעיון. זו החלטה על אופי הבית ולא על הצעצוע.
3. בודקים מידות, אביזרים קטנים וסימון יבואןהמידות בסנטימטרים אומרות אם הסט ייפרס על הרצפה או ייתקע בארון, וזה קריטי בקטגוריה שבה המשחק קורה על הרצפה. רשימת התכולה מגלה כמה אביזרים זעירים יש, ובבית עם פעוט זוחל זה שיקול ממשי. ובאותה הזדמנות שווה לוודא שיש מדבקת יבואן בעברית עם אזהרת החלקים הקטנים.