פחי אשפה

כמה ליטר צריך בכל חדר?

הנפח הוא ההחלטה הראשונה והיא נקבעת פחות לפי גודל החדר ויותר לפי כמה מהר האשפה מתמלאת. פח קטן מדי מתמלא פעמיים ביום ומתחיל להריח, ופח גדול מדי מחזיק אשפה אורגנית ימים ארוכים עד שהוא מתמלא, וזה בדיוק מה שיוצר ריח.

• מטבח של משפחה צריך בדרך כלל את הנפח הגדול בקטגוריה, בטווח שמאפשר לרוקן פעם ביום ולא פעמיים. הכלל המעשי הוא לבחור נפח שמתמלא בערך ביום אחד: כך שאריות מזון אינן שוהות בפנים לילה שלם, והשקית אינה נקרעת מהמשקל. מטבח שמבשלים בו כל יום מייצר הרבה יותר אשפה רטובה ממטבח שמחמם בו אוכל מוכן.
• מטבח של זוג או משק בית קטן מסתדר עם נפח בינוני, ולעיתים קרובות עדיף לו פח צר וגבוה על פני פח רחב. הפח במטבח כמעט תמיד עומד באותו מקום צר בין הארון לקיר, ולכן הרוחב הוא המגבלה האמיתית והנפח מושג בגובה. שווה למדוד את הרווח הזה לפני שמסתכלים על ליטרים.
• חדר רחצה וחדר שירותים צריכים פח קטן שמתרוקן לעיתים קרובות, ובעיקר כזה עם מכסה. האשפה שם קלה מבחינת משקל ובעייתית מבחינת מראה, ולכן דגם קומפקטי עם מכסה סגור עדיף על פח פתוח גדול. אם החדר קטן, פח עם דוושה עדיף על פח שצריך להרים לו מכסה ביד רטובה.
• חדר שינה, חדר עבודה וסלון מסתפקים בפח קטן לניירת ולאריזות יבשות, ושם דווקא פח פתוח נוח יותר כי אין אשפה שמריחה. השיקול המרכזי בחדרים האלה הוא המראה, כי הפח נמצא בשדה הראייה כל היום. פח שנראה כמו פריט עיצוב במקום כמו פח הוא לרוב ההבדל בין שימוש לבין ערימה על השולחן.

טעות נפוצה היא לקנות פח לפי הנפח שכתוב על הקופסה בלי לבדוק אם שקיות האשפה שיש בבית מתאימות לו. פח בנפח לא סטנדרטי מחייב לקנות שקיות ייעודיות, וזו הוצאה קטנה שחוזרת כל חודש.

יד, דוושה או חיישן: איך נפתח הפח

מנגנון הפתיחה הוא מה שקובע אם הפח נוח, והוא גם החלק הראשון שמתקלקל. שלוש הדרכים הנפוצות מתאימות לשלושה מצבים שונים, וכדאי לבחור לפי מה שקורה בפועל בחדר שבו הפח יעמוד.

פח ידני הוא הפשוט ביותר ולכן גם זה שהכי פחות מתקלקל, והוא מתאים לחדרים שבהם האשפה יבשה ואין צורך לפתוח בידיים מלוכלכות. פח עם דוושה הוא הפתרון הנפוץ במטבח מסיבה טובה: הוא פותר את בעיית הידיים בלי סוללות ובלי אלקטרוניקה, והחלק היחיד שמתעייף בו הוא מוט הדוושה עצמו. שווה לבדוק שהדוושה עשויה מתכת ולא פלסטיק, כי זה בדיוק המקום שנשבר.

פח עם חיישן נפתח כשמקרבים אליו יד או צלחת, וזו הנוחות הגדולה ביותר בזמן בישול. כדאי לדעת שלושה דברים לפניו: הוא עובד על סוללות ולכן צריך להחליף אותן אחת לכמה חודשים ושווה לבדוק איזה סוג הוא דורש; הוא עלול להיפתח לבד כשעוברים לידו, ולכן עדיף שלא יעמוד באמצע מעבר צר; ויש לו לרוב מצב פתוח קבוע שאפשר להפעיל בזמן ניקיון גדול כדי שלא ייסגר בכל פעם. פח חיישן שהפסיק להגיב הוא כמעט תמיד סוללה חלשה או עדשת חיישן מלוכלכת, ולא תקלה.

מהמלאי שלנו כרגע

Buona Casa פח אשפה דגם Calabria מבית Buona Casa ₪449 Ramos פח אשפה אלקטרוני חדשני מבית Ramos ₪399

נירוסטה מול פלסטיק בבית ישראלי

החומר קובע איך הפח נראה, כמה קל לנקות אותו וכמה שנים הוא ישרוד. שני החומרים הנפוצים מתנהגים אחרת לגמרי במטבח לח ובחדר רחצה, ולכל אחד יש מקום שבו הוא הבחירה הנכונה.

נירוסטה נראית טוב, אינה נשרטת בקלות ואינה סופגת ריחות, והיא זו שמשתלבת במטבח עם מכשירי חשמל בגימור דומה. החיסרון היחיד שלה הוא טביעות אצבע, ולכן שווה לחפש דגם עם ציפוי נגד טביעות אצבע אם הפח נמצא בשדה הראייה. פלסטיק איכותי קל יותר, זול יותר ואינו מחליד בכלל, ולכן הוא הבחירה הטבעית לחדר רחצה ולמרפסת שירות. בתמורה הוא נשרט, ופלסטיק זול מצהיב בשמש ונשבר בקצוות אחרי כמה שנים.

שני פרטים שמשפיעים על החיים היומיומיים בלי קשר לחומר: דלי פנימי נשלף מאפשר לשטוף את הפח בלי לגרור אותו למקלחת, וזו התכונה שהכי חוסכת עבודה. טבעת שמחזיקה את השקית מונעת את הדבר המעצבן ביותר בקטגוריה, שהשקית נשמטת פנימה ואשפה נופלת בין הדופן לשקית. שווה לבדוק את שניהם במפרט.

מאיפה הריח באמת מגיע?

רוב האנשים מנסים לפתור ריח בפח באמצעות ניחוח, ובפועל הריח כמעט תמיד מגיע מנוזלים שנשארו במקום שלא רואים. ארבע הפעולות הבאות פותרות את זה כמעט לגמרי ולוקחות דקות ספורות בשבוע.

1. מוודאים שהמכסה באמת אוטםלא כל מכסה סוגר הרמטית, ובחלק מהדגמים יש גומייה או אטם שמונע מאוויר לצאת. פח בלי אטם ידיף ריח גם אם הוא נקי לגמרי, במיוחד במטבח חם. אפשר לבדוק את זה בפשטות: פח אטום שנסגר משמיע קול אוויר קל ולא נסגר בטריקה יבשה, וזה סימן טוב לחומר האיטום.
2. מנקים את הדלי הפנימי ולא רק מחליפים שקיתנוזלים שנוזלים מהשקית מצטברים בתחתית הדלי הפנימי, ושם מתפתח הריח. פעם בשבועיים כדאי לשלוף את הדלי, לשטוף אותו במים חמים עם סבון ולייבש היטב לפני שמחזירים. פח שיש לו דלי נשלף הופך את הפעולה הזו לשתי דקות במקום לגרירה שלמה של הפח.
3. מייבשים לפני שסוגריםלחות כלואה היא מה שמאפשר לחיידקים להתרבות, ולכן פח שנשטף ונסגר רטוב יריח תוך יום. אחרי כל שטיפה כדאי להשאיר את הפח פתוח עד שהוא יבש לגמרי. אותו כלל תקף גם לשקית: מזון רטוב מאוד עדיף לעטוף בנפרד לפני שמכניסים אותו פנימה.
4. מוסיפים שכבה סופגת בתחתיתמעט סודה לשתייה, נייר סופג או אפילו כמה גיליונות עיתון בתחתית הדלי סופגים נוזלים שדולפים מהשקית ומונעים מהם להצטבר. זה פתרון של שקלים בודדים שמאריך את הזמן בין שטיפה לשטיפה. חלק מהפחים מגיעים עם מסנן פחם במכסה, שממלא תפקיד דומה ומתחלף אחת לכמה חודשים.

הפרדה ומחזור במטבח קטן

הפרדת אשפה נכשלת כמעט תמיד מאותה סיבה: לא היה מקום נוח לשים את הבקבוק, אז הוא הלך לפח הרגיל. הפתרון אינו משמעת אלא תכנון של החלל, ואפשר להשיג אותו בכמה דרכים.

פח עם חלוקה פנימית מחזיק שני תאים בגוף אחד, ולכן הוא תופס בדיוק את אותו מקום כמו פח רגיל. זה הפתרון הנקי ביותר למטבח צר, בתנאי שכל תא גדול מספיק לכמות שאתם באמת מייצרים. שני פחים נפרדים נכונים יותר כשיש מקום, כי אפשר לרוקן כל אחד בקצב שלו ולבחור נפח שונה לכל סוג. פח נפרד קטן לאריזות ליד הכיור עובד היטב, כי בקבוק ריק נשטף ונזרק באותה נקודה.

שווה לזכור שאשפה למחזור היא בדרך כלל נפחית וקלה ואשפה רגילה היא כבדה ורטובה, ולכן חלוקה של חצי חצי כמעט אף פעם אינה נכונה. אם התא למחזור מתמלא כפול מהר, זה סימן שהוא צריך להיות גדול יותר או להתרוקן ישירות לפח הגדול שבחוץ.

מה קובע אם הפח יחזיק שנים?

פח אשפה נראה כמו מוצר שאין בו הרבה מה להשוות, ובפועל ההבדל בין דגם שמחזיק שנה לדגם שמחזיק עשור נמצא בשלושה חלקים קטנים: הציר של המכסה, מוט הדוושה, והאם יש דלי פנימי נשלף. הטבלה כאן מסכמת את ההבדלים בין סוגי מוכרים לפי מה שבאמת משנה.

אחרי שמצמצמים לשניים או שלושה דגמים, ההחלטה כמעט תמיד חוזרת לשלושה דברים: הנפח שמתאים לקצב שבו האשפה מתמלאת, מנגנון פתיחה שמתאים לחדר, ומכסה שאוטם באמת. כל השאר הוא העדפה אישית.

מה כדאי לסגור לפני ההזמנה?

רשימה קצרה שעוברים עליה לפני שמזמינים. היא לוקחת כמה דקות וחוסכת את שתי התוצאות הנפוצות: פח שלא נכנס לרווח שיועד לו, ופח שמריח למרות שהוא חדש.

1. מודדים את הרווח שבו הפח יעמודבמטבח הפח כמעט תמיד עומד ברווח צר בין ארון לקיר או בתוך ארון מתחת לכיור, ולכן הרוחב והעומק חשובים יותר מהנפח. אם הפח נכנס לארון, צריך למדוד גם את הגובה הפנוי ולוודא שהמכסה יכול להיפתח שם. פח שנפתח כלפי מעלה בתוך ארון פשוט לא ייפתח.
2. מתאימים את הנפח לקצב המילויהמטרה היא פח שמתמלא בערך פעם ביום, כדי שאשפה רטובה לא תשהה בפנים לילה שלם. מטבח שמבשלים בו מדי יום מייצר הרבה יותר אשפה רטובה ממטבח שמחממים בו, ולכן הנפח נגזר מהרגלי הבישול ולא ממספר הנפשות בלבד. בחדרים אחרים הכלל הפוך: פח קטן שמתרוקן תכופות.
3. בוחרים מנגנון לפי מה שקורה בחדרבמטבח שבו הידיים מלוכלכות בזמן בישול, דוושה או חיישן עדיפים על מכסה שמרימים ביד. בחדר עבודה או בחדר שינה פח פתוח פשוט הוא הנוח ביותר ואין בו מה להתקלקל. אם בוחרים חיישן, כדאי לוודא שהוא לא יעמוד באמצע מעבר צר, אחרת הוא ייפתח בכל פעם שעוברים לידו.
4. בודקים אטימת מכסה ודלי נשלףאלה שני הפרטים שקובעים אם הפח יריח ואם יהיה נוח לנקות אותו, והם כמעט לא מופיעים בכותרת המוצר. מכסה עם אטם מונע ריח גם בפח מלא, ודלי פנימי נשלף הופך שטיפה יסודית לשתי דקות. שווה לחפש את שניהם במפרט לפני שמשווים מחירים.
5. מוודאים שהשקיות שבבית מתאימותפח בנפח לא סטנדרטי מחייב שקיות ייעודיות, וזו הוצאה קטנה שחוזרת כל חודש ומתגלה רק אחרי הקנייה. כדאי לבדוק איזה גודל שקית הדגם דורש ואם הוא נמכר בכל סופר. פרט נוסף ששווה לחפש הוא טבעת שמחזיקה את השקית, שמונעת ממנה להישמט פנימה.
6. בודקים סוללות ואחריות בדגם אלקטרוניפח עם חיישן דורש סוללות, ולכן שווה לדעת איזה סוג וכמה, והאם יש גם אפשרות לחבר אותו לחשמל. כדאי לברר מה תקופת האחריות ומי מכבד אותה, כי המנגנון האלקטרוני הוא החלק היחיד בפח שיכול להפסיק לעבוד לגמרי. פח כזה שהפסיק להגיב הוא לרוב סוללה חלשה או עדשה מלוכלכת.