ערכת תפירה

שלושה תיקונים שערכת תפירה פותרת

ערכת תפירה בסיסית לא נועדה לתפור בגדים, אלא לתקן אותם. שלושה תיקונים מכסים כמעט כל מה שקורה לבגדים בבית.

• כפתור שנפל או משתחרר. זה התיקון הנפוץ ביותר, והוא לוקח כמה דקות. תופרים את הכפתור באותו מקום בדיוק, עם אותם חורים, ומשאירים מעט מרווח בין הכפתור לבד, כדי שיהיה מקום לבד של הצד השני כשמכפתרים. כפתור שנתפר צמוד מדי קשה לכפתר, ונקרע שוב מהר. זה התיקון הראשון שכדאי ללמוד, כי הוא חוזר הכי הרבה.
• מכפלה שנפרמה. המכפלה של מכנסיים, חצאית או וילון נפרמת בדרך כלל בנקודה אחת, והפרימה ממשיכה אם לא מטפלים בה. תופרים אותה בתפר נסתר, שתופס רק כמה חוטים מהצד החיצוני, כך שהתפר כמעט לא נראה מבחוץ. זה דורש מעט תרגול, אבל אחרי מכפלה אחת זה נעשה טבעי, וחוסך את הביקור אצל התופרת.
• קרע קטן או תפר שנפתח. תפר בצד של חולצה שנפתח, או קרע קטן בבטנה של מעיל, נסגרים בתפר ישר וצפוף מבפנים. קרע בבד עצמו, ולא בתפר, דורש יותר עבודה, ולפעמים טלאי. ככל שמטפלים בו מוקדם יותר, הוא קטן יותר, ולכן כדאי לתקן ביום שמגלים אותו ולא לחכות לסוף השבוע.
• למה לתקן בעצמכם. שלושת התיקונים האלה נפוצים, קצרים ולא דורשים מכונה. מי שיודע לעשות אותם חוסך כסף, מאריך את חיי הבגדים, ולא נתקע בבוקר עם חולצה בלי כפתור. ערכה קטנה בבית, עם כמה צבעים בסיסיים של חוט, מספיקה לרוב המקרים, ומשתלמת כבר בתיקון הראשון.

מי שלומד את שלושת התיקונים האלה מסתדר עם כמעט כל מה שהבגדים עוברים בשגרה.

השחלת מחט בלי תסכול: משחיל ומחט השחלה

השחלת החוט לחור הקטן של המחט היא החלק שמבריח הכי הרבה אנשים מתפירה. שני כלים פשוטים פותרים אותו.

משחיל מחט הוא לולאה דקה של חוט מתכת, שנכנסת בקלות לחור של המחט. מעבירים את החוט דרך הלולאה, ומושכים את הלולאה חזרה, והחוט עובר איתה. זה לוקח שניות, ועובד גם למי שהראייה שלו כבר לא חדה. מחט השחלה עצמית בנויה עם חריץ בחלק העליון, שהחוט נלחץ דרכו ונכנס לחור בלי לכוון.

עוד טריק שעוזר: חותכים את קצה החוט באלכסון במספריים חדים, ולא קורעים אותו. קצה חד נכנס לחור בקלות, וקצה מפורר מסרב. ועובדים באור טוב, מול רקע בהיר.

מחט וחוט בערכת תפירה: מה מתאים לאיזה בד

לא כל מחט מתאימה לכל בד. עובי המחט והחוט צריכים להתאים לעובי הבד, אחרת התפר קורע או לא מחזיק.

לבדים דקים, כמו חולצות וכותנה קלה, מחט דקה וחוט דק. לבדים עבים, כמו ג'ינס, מעילים ובדי ריפוד, מחט חזקה וחוט עבה יותר. מחט עבה בבד דק משאירה חורים גלויים, ומחט דקה בבד עבה מתכופפת ונשברת. ערכה טובה כוללת מחטים בכמה עוביים, ומבחר צבעים בסיסי של חוט: שחור, לבן, אפור, כחול כהה ובז'.

צבע החוט נבחר לפי הבד. כשאין צבע מדויק, בוחרים גוון כהה מעט מהבד, כי חוט כהה נבלע בבד, וחוט בהיר בולט עליו.

לתפור כפתור בערכת התפירה: המרווח שחוסך קרע

תפירת כפתור נראית פשוטה, והיא באמת פשוטה, אבל יש פרט אחד שמבדיל בין כפתור שמחזיק לבין כפתור שנופל שוב: המרווח.

מניחים סיכה או גפרור על הכפתור, ותופרים מעליה, כך שהחוט לא נמתח צמוד לבד. בסוף מוציאים את הסיכה, מושכים את הכפתור מעט למעלה, וכורכים את החוט כמה פעמים סביב החוטים שמתחתיו, ויוצרים צוואר קטן. הצוואר הזה נותן מקום לבד של הצד השני, והכפתור מחזיק הרבה יותר זמן.

ערכות התפירה שיש כרגע

Prym משחיל מחט בצורת ציפור Birdy Love מנטה מבית Prym ₪23 Prym זוג מחטי השחלה מבית Prym ₪20

מכפלה נסתרת: ערכת תפירה במקום תופרת

מכפלה שנפרמה היא התיקון השני בשכיחות, והוא מהסוגים שאנשים הכי ממהרים להביא לתופרת. תפר נסתר מאפשר לעשות אותו בבית.

מקפלים את המכפלה חזרה למקום, ומחזיקים אותה בסיכות. תופרים מבפנים, כשבכל תפר תופסים חוט או שניים בלבד מהבד החיצוני, ואחר כך עוברים לקפל של המכפלה. מהצד החיצוני רואים רק נקודות זעירות, ואם החוט בצבע הבד, כמעט לא רואים כלום. עובדים בתפרים קטנים ושווים, בלי למשוך חזק, כדי שהבד לא יתכווץ.

עוד ערכות תפירה

Prym ערכת תפירה לנסיעות קומפקטית מבית Prym ₪20 Prym ערכת תיקון ג'ינס כחול מבית Prym ₪39

בבדים שנמתחים, כמו טריקו, משאירים מעט רפיון בחוט, כדי שהתפר לא ייקרע כשהבד נמתח. ובמכפלה של וילון, עובדים על שולחן גדול, כדי שהבד לא יימשך מהמשקל של עצמו.

ערכת תפירה לג'ינס: בד עבה דורש כלים אחרים

ג'ינס הוא בד עבה וחזק, ותיקון שלו ביד דורש כלים שמיועדים לבד כזה. זו הסיבה שיש ערכות תיקון ייעודיות לג'ינס.

מחט רגילה מתכופפת בג'ינס, וחוט דק נקרע. ערכה לג'ינס כוללת לרוב מחטים חזקות, חוט עבה בגוון של ג'ינס, ולפעמים אביזרים כמו טלאים לתיקון ברכיים או כפתורים וניטים מתאימים. טלאי מתאים לקרע בברך או בכיס, שבו הבד נשחק ולא רק נקרע. הוא מונח מבפנים, ותופרים סביבו בתפר צפוף.

בג'ינס, קרעים מופיעים בדרך כלל באזורים של חיכוך: בין הירכיים, בברכיים ובכיסים. תיקון מוקדם, כשהבד רק מתחיל להידלדל, פשוט הרבה יותר מתיקון של חור גדול.

ערכת תפירה לנסיעות: ביום שהכפתור נופל רחוק מהבית

כפתור לא בוחר מתי ליפול, ולרוב הוא נופל בדיוק כשאין בבית ערכה בהישג יד. ערכת תפירה קומפקטית בתיק פותרת את זה.

ערכה לנסיעות כוללת כמה מחטים, כמה צבעים בסיסיים של חוט, סיכות ביטחון, ולפעמים מספריים קטנים וכמה כפתורים. היא נכנסת לתיק יד, למזוודה או לתא הכפפות, ומצילה חולצה לפני פגישה, או מכנסיים באמצע טיול. סיכת ביטחון היא הפתרון המהיר ביותר, עד שיש זמן לתקן כמו שצריך.

כדאי לבדוק מדי פעם שהערכה שבתיק עדיין מלאה, ולהשלים חוט או מחט שנגמרו. ערכה ריקה ברגע הנכון מאכזבת כמו שאין ערכה בכלל.

להתחיל לתפור ביד: שלושה תפרים שמספיקים

מי שמעולם לא תפר חושש שזה מסובך. בפועל, שלושה תפרים בסיסיים מספיקים לרוב התיקונים הביתיים.

תפר ישר, שבו המחט נכנסת ויוצאת במרווחים שווים, סוגר תפרים שנפתחו. תפר אחורי, שבו כל תפר חוזר מעט אחורה, חזק יותר ומתאים לתפרים שמקבלים עומס. תפר נסתר מתאים למכפלות. מתרגלים אותם על פיסת בד ישנה, עשר דקות, ואז הם מוכנים לשימוש על בגד אמיתי.

שני כללים עוזרים לכל תפר: קושרים קשר בקצה החוט לפני שמתחילים, ומסיימים בכמה תפרים קטנים באותה נקודה, כדי שהחוט לא ייפרם. וחוט באורך של כזרוע אחת נוח יותר מחוט ארוך שמסתבך.

ערכת תפירה בבית עם ילדים: כלי חד ולימוד

ערכת תפירה כוללת מחטים, סיכות ולפעמים מספריים. בבית עם ילדים קטנים, היא צריכה מקום בטוח.

שומרים את הערכה במקום גבוה או בקופסה סגורה, ומחזירים כל מחט למקומה אחרי השימוש. מחט שנשארה על הספה או על השטיח היא סכנה לילד ולחיית מחמד. כרית סיכות קטנה מרכזת את המחטים במקום אחד, ומונעת מהן להתפזר.

מצד שני, תפירה היא מיומנות טובה ללמד ילדים גדולים יותר. תפירת כפתור היא שיעור ראשון מושלם: קצר, מוחשי ומועיל. ילד שיודע לתפור כפתור לא נתקע עם חולצה פתוחה בבית הספר.

התכולה של ערכת התפירה הקטנה, פריט אחרי פריט

ערכות תפירה נראות דומות מבחוץ, וההבדל ביניהן הוא מה שיש בתוכן. תכולה מפורטת היא הנתון הראשון שכדאי לחפש.

רשימת התכולה מלמדת אם יש בערכה מחטים בכמה עוביים, כמה צבעי חוט, ומה עוד: משחיל, סיכות, מספריים או טלאים. ערכה עם מגוון בסיסי מכסה יותר תיקונים.

התאמה לבד, למשל ג'ינס, חשובה למי שצריך לתקן בדים עבים. ערכה כללית לא תמיד מתאימה להם, וערכה ייעודית חוסכת מחטים שבורות.

כפתור שנפל בבוקר של ראיון עבודה

תיקון מהיר ביד לוקח כמה דקות, כשהערכה מוכנה והשלבים ברורים. אלה הצעדים לכפתור, והם דומים לכל תיקון.

1. מכינים חוט ומחט מתאימיםבוחרים חוט בצבע הבד, או גוון כהה מעט ממנו, ומחט בעובי שמתאים לבד. חותכים חוט באורך של כזרוע, באלכסון, ומשחילים בעזרת משחיל. קושרים קשר בקצה. אם הכפתור הישן נתפר בחוט כפול, עושים גם כך, כי הוא מחזיק יותר, במיוחד בכפתורים של מעילים ומכנסיים.
2. מסמנים את המקום המדויקמוצאים את החורים או את שאריות החוט של הכפתור הקודם, ותופרים בדיוק שם, כדי שהכפתור יתאים ללולאה בצד השני. אם אין סימן, סוגרים את הבגד ומסמנים דרך הלולאה בעיפרון או בסיכה. כפתור שנתפר מעט במקום אחר מושך את הבד ונראה עקום, גם אם הוא מחזיק היטב.
3. תופרים מעל סיכה כדי להשאיר מרווחמניחים סיכה או גפרור על הכפתור, ותופרים מעליה כמה פעמים דרך החורים. המרווח הזה חשוב במיוחד בבגדים עבים. בכפתור עם ארבעה חורים, תופרים בשני זוגות מקבילים או באיקס, לפי הכפתורים האחרים בבגד, כדי שהכפתור החדש ייראה כמו השכנים שלו ולא יבלוט.
4. יוצרים צוואר וסוגריםמוציאים את הסיכה, מושכים את הכפתור מעט למעלה, וכורכים את החוט כמה פעמים סביב החוטים שמתחתיו. מעבירים את המחט לצד הפנימי, ותופרים כמה תפרים קטנים באותה נקודה כדי לנעול. חותכים את החוט. הצוואר הזה נותן מקום לבד של הצד השני, ומונע מהכפתור להיקרע שוב.
5. מחזירים את הערכה למקומהמחזירים את המחט לכרית הסיכות או לערכה, בודקים שלא נשארה מחט על השולחן או על הבגד, וסוגרים את הקופסה. משלימים צבע חוט שנגמר. ערכה מסודרת ומלאה היא ערכה שמוכנה לכפתור הבא, גם אם הוא ייפול בדיוק בבוקר שבו הכי פחות זמן, ממש לפני שיוצאים מהבית.