נעלי ספורט

נעלי ספורט לפארקור נבחנות בנחיתה ולא בריצה

ההבדל בין נעל ריצה לבין נעל לאימון תנועה מתחיל בשאלה מה הנעל צריכה לעשות ברגע הקשה ביותר שלה. בריצה זה הצעד האלף, ובפארקור זו הנחיתה הראשונה מגובה.

• כף הרגל חייבת להישאר במקום. בנחיתה מקפיצה, הגוף עוצר בבת אחת, וכל מרווח בתוך הנעל הופך להחלקה של כף הרגל קדימה. נעל לאימון כזה נבנית כדי לנעול את העקב ואת אמצע כף הרגל, כך שהכוח עובר לסוליה ולא לאצבעות. בנעל ריצה רחבה וגמישה התחושה הזו חסרה, והאצבעות נלחצות לקצה בכל נחיתה.
• הסוליה היא משטח אחיזה ולא רק בולם. בפארקור ובנינג'ה הסוליה נוגעת בקירות, במעקות ובשפות של מדרגות, לא רק ברצפה. גומי שאוחז היטב בבטון ובמתכת הוא ההבדל בין טיפוס בטוח לבין החלקה. זו הסיבה שדגם אחד על המדף נבנה עם סוליה בשיתוף יצרן צמיגים, שמתמחה בדיוק באחיזה על משטחים קשים.
• הרגל צריכה להרגיש את מה שמתחתיה. כדי לנחות על שפה צרה או לדחוף מקצה של קיר, הספורטאי צריך לדעת איפה בדיוק כף הרגל נמצאת. סוליה עבה ורכה מדי מבודדת את התחושה הזו, ולכן נעלי תנועה נוטות להיות נמוכות וגמישות יותר מנעלי ריצה. התמורה היא פחות ריכוך בריצות ארוכות על אספלט.
• הצד של הנעל עובד קשה כמו התחתית. בטיפוס על קיר, במעבר מעל מכשול ובנחיתות לא ישרות, הצדדים והחרטום נשחקים ונמתחים. נעל לאימון תנועה צריכה חיזוק במקומות האלה, אחרת היא נקרעת בצד לפני שהסוליה בכלל נשחקת. זה פרט שכדאי לבדוק בתמונות של כל דגם לפני שבוחרים.

סוליית נעלי הספורט: אחיזה על קיר, על מעקה ועל בטון

בנעלי אימון אורבני הסוליה היא החלק שמחליט אם התנועה תצליח. היא צריכה לאחוז במשטחים שונים מאוד באותו אימון: אבן, בטון, מתכת ולפעמים עץ.

הדגם הלבן נבנה עם סוליה בשיתוף מישלן, יצרנית צמיגים שהתמחותה היא תרכובות גומי שאוחזות בכביש בתנאים שונים. באימון זה מתורגם לאחיזה בטוחה כשנוחתים על שפה של קיר או דוחפים ממנה. הדגם השחור משלב סוליית גאם, גומי בגוון דבש שידוע באחיזה טובה על משטחים חלקים ובעמידות לשחיקה.

כדאי לזכור שגם הסוליה הטובה ביותר מאבדת אחיזה כשהיא מכוסה באבק או בחול. ספורטאים ותיקים מנגבים את הסוליה בכף היד או בבד לפני קפיצה חשובה, וזה הרגל ששווה לאמץ מהאימון הראשון.

גמישות מול הגנה בנעלי ספורט לאימון תנועה

כל נעל לאימון תנועה עומדת על הציר שבין תחושה להגנה, ואין נעל אחת שמנצחת בשני הקצוות.

נעל גמישה ודקה מאפשרת להרגיש את השפה של הקיר, לכופף את כף הרגל סביב מעקה ולשלוט בכל צעד. היא אהובה על ספורטאים מנוסים שמחפשים דיוק. נעל עבה ומרופדת יותר סולחת על נחיתות כבדות ועל משטחים לא צפויים, והיא מתאימה יותר למי שמתחיל או למי שמשלב ריצות ארוכות באימון.

המיקום של כל נעל על הציר הזה נגזר מהשימוש שלה. נעל שנבנתה כ"כלי עבודה" לספורטאי נינג'ה תהיה קרובה לקצה המדויק, ונעל שנבנתה לכל משטח ולכל מצב תהיה מאוזנת יותר. השאלה הנכונה היא לא איזו טובה יותר, אלא איזה אימון מחכה לכם.

נעלי הספורט שעל המדף

OLLO נעלי ספורט לילדים WHIZ Hawk לריצה טיפוס וקפיצה מידה 28 שחור אפור מבית OLLO ₪319 OLLO נעלי ספורט Sapien X Fresh עם סוליית Michelin מידה 37 לבן מבית OLLO ₪549

איזו נעל ספורט מתאימה לאיזה אימון?

שלושת הדגמים שעל המדף מכסים שלושה סוגי מתאמנים. המפה מתארת התאמה לשימוש ולא איכות.

למי שרק מתחיל באימון אורבני, הדגם המאוזן הוא נקודת התחלה טובה יותר מהדגם המדויק. הוא סולח יותר, מתאים גם לחימום בריצה, ונלבש בנוחות גם מחוץ לאימון.

נעלי ספורט לילדים שקופצים ומטפסים

ילדים לא רצים בקו ישר. הם קופצים מספסל, מטפסים על מתקנים ונוחתים על דשא, חול ובטון באותה שעה, וזה בדיוק סוג התנועה שהנעל לילדים שעל המדף נבנתה בשבילו.

הדגם נבנה בהשראת הנעליים של הספורטאים הבוגרים, עם דגש על אחיזה וביטחון בקפיצה ובטיפוס. לילד שמשתתף בחוג פארקור, בחוג נינג'ה או פשוט מבלה את אחר הצהריים בגינה הציבורית, נעל כזו מחזיקה את כף הרגל טוב יותר מנעל אופנה רכה, ואוחזת במתקנים טוב יותר מסוליה חלקה.

כף הרגל של ילד גדלה מהר, ולכן כדאי למדוד אותה לפני ההזמנה ולא להסתמך על מידת הנעל הקודמת. מעמידים את הילד על דף, מסמנים את העקב ואת האצבע הארוכה, ומשאירים מרווח קטן לגדילה. מרווח גדול מדי יגרום לכף הרגל להחליק בנחיתה, וזה בדיוק מה שהנעל אמורה למנוע.

נעל ספורט לנינג'ה ולמסלולי מכשולים

הדגם הלבן הוא הנעל המתמחה ביותר על המדף, והוא מוגדר בעצמו ככלי עבודה לספורטאי פארקור ונינג'ה. זו לא נעל לכל אחד, וזה בסדר.

מסלולי נינג'ה דורשים מעברים מהירים בין משטחים: ריצה קצרה, קפיצה לקיר משופע, נחיתה על פלטפורמה צרה וטיפוס. בכל אחד מהשלבים האלה הסוליה צריכה לאחוז מיד, בלי זמן להתייצב. כאן נכנסת הסוליה שפותחה עם יצרנית הצמיגים, שנועדה לתת אחיזה עקבית גם כשהנעל נוגעת בקיר בזווית.

מי שמתאמן פעם או פעמיים בשבוע בחוג ירגיש את ההבדל, ומי שמתחרה ירגיש אותו עוד יותר. מי שמחפש נעל לריצת בוקר ולחדר כושר יקבל ממנה פחות ממה שהוא משלם עליו, ועדיף לו לבחור את הדגם האורבני.

אימון אורבני: נעל ספורט אחת לכל המשטחים

הדגם השחור עם הסוליה בגוון הדבש נבנה סביב רעיון אחד: להיות מוכן לכל דבר. ריצה, קפיצה ונחיתה על משטחים משתנים, בלי לדעת מראש מה יחכה בפינה הבאה.

זו הנעל שמתאימה לאימון רחוב מגוון: ריצת חימום בפארק, סדרת קפיצות על ספסלים, עבודה על מתח במתקן ציבורי ומעבר בין אספלט, אבן ודשא. היא מאוזנת בין תחושה להגנה, ולכן לא תצטיין בקצה כמו הדגם המדויק, אבל גם לא תאכזב בשום חלק של האימון.

העיצוב בשחור ולבן עם סוליה בגוון טבעי מאפשר ללבוש אותה גם מחוץ לאימון. מי שמתאמן בדרך לעבודה או בחזרה ממנה מקבל נעל אחת לשני המצבים, ולצד קפוצון וכובע לשמש זה כל הציוד שאימון בחוץ דורש.

המידה בנעלי ספורט לקפיצה: צמודה יותר מנעל ריצה

נעל ריצה נקנית לרוב עם מרווח של כחצי מספר מעבר לכף הרגל, כדי שהאצבעות יוכלו להתרחב בריצה ארוכה. בנעל לאימון תנועה ההיגיון הפוך.

כאן המטרה היא שכף הרגל והנעל יזוזו כגוף אחד. מרווח גדול מדי מתורגם לתזוזה בתוך הנעל בכל נחיתה, לשפשופים באצבעות ולתחושה פחות מדויקת על שפה צרה. המידה הנכונה נוגעת כמעט בקצה האצבע הארוכה, בלי ללחוץ, והעקב לא מתרומם כשעולים על קצות האצבעות.

על המדף כל דגם מופיע במידה אחת: הדגם לילדים במידה 28, הדגם הלבן במידה 37 והשחור במידה 43. מודדים את כף הרגל בסוף היום, כשהיא בגודל המרבי שלה, ובודקים מול טבלת המידות של היצרן לפני שבוחרים.

איפה נעלי ספורט לפארקור נשחקות קודם

נעלי ריצה נשחקות בעקב ובכרית. נעלי אימון תנועה נשחקות במקומות אחרים לגמרי, וכדאי לדעת לאן להסתכל.

הנקודה הראשונה היא החרטום, שנגרר על קירות ועל משטחים בטיפוס ובמעבר מעל מכשולים. השנייה היא הצד הפנימי של הסוליה, שנוגע במעקות ובשפות. השלישית היא האזור שמתחת לכרית כף הרגל, שעליו נוחתים ודוחפים. כשהדוגמה בגומי באזור הזה נעלמת, האחיזה יורדת במהירות.

הדרך להאריך את חיי הנעל היא להשאיר אותה לאימונים ולהחליף לנעל אחרת ליום יום, אם זה אפשרי. אחרי אימון בחול או בבוץ, מנקים את הסוליה ונותנים לנעל להתייבש באוויר ולא ליד מקור חום.

נעלי ספורט לאימון שנלבשות גם ביום רגיל

לא כל מי שקונה נעל כזו מתאמן בפארקור. חלק מהקונים פשוט אוהבים נעל קלה, נמוכה ואוחזת, ומשתמשים בה ליום יום.

זה שימוש לגיטימי לגמרי, עם הסתייגות אחת. נעל לאימון תנועה נותנת פחות ריכוך מנעל הליכה או ריצה, ומי שעומד או הולך שעות על משטח קשה עלול להרגיש את זה בסוף היום. לטיול בעיר, לפעילות עם הילדים ולימים עם הרבה תנועה ספונטנית היא מתאימה מאוד.

מבחינת מראה, הדגם הלבן בולט ונקי, והשחור עם סוליית הגאם משתלב בקלות עם ג'ינס ובגדי ספורט. לפני שמחליטים כדאי לחשוב מה יקרה לנעל לבנה אחרי אימון בחוץ, ואם זה מפריע לכם.

השוואה בין שלושת דגמי נעלי הספורט

הדגמים שונים במידה, במחיר ובסוג המתאמן. הטבלה מרכזת את מה שחשוב להחלטה.

השורה על המתחילים חשובה במיוחד. הדגם המדויק מצטיין בדיוק במה שמתחילים עוד לא צריכים, והדגם המאוזן ייתן להם יותר בכל שאר חלקי האימון.

השבועות הראשונים עם נעלי ספורט חדשות לאימון

נעל לאימון תנועה צריכה תקופת הסתגלות קצרה, גם אם היא נוחה מהרגע הראשון. ארבעה שלבים שעושים אותה נכון.

1. מודדים בבית לפני שיוצאים לאימוןנועלים עם הגרביים שבהן תתאמנו, שורכים היטב ועומדים, מתכופפים ועולים על קצות האצבעות. העקב צריך להישאר במקום, והאצבע הארוכה כמעט נוגעת בקצה בלי ללחוץ. אם משהו מציק כבר בסלון, הוא יציק הרבה יותר אחרי הנחיתה הראשונה, ועדיף לגלות את זה כשהנעל עוד נקייה.
2. מתחילים באימון קל ובמשטח מוכרהאימון הראשון בנעל חדשה צריך להיות קצר וללא קפיצות מגובה. ריצה קלה, קפיצות נמוכות ועבודה על שפות בגובה הקרקע מלמדות את כף הרגל את הסוליה החדשה. האחיזה של סוליה חדשה שונה מזו של נעל שחוקה, וצריך כמה אימונים כדי לסמוך עליה במלואה.
3. בודקים איך הנעל מתנהגת בנחיתהאחרי כמה אימונים קלים, מוסיפים נחיתות מגובה נמוך ושמים לב אם כף הרגל מחליקה קדימה. אם כן, משנים את השרוך כך שינעל את אמצע כף הרגל חזק יותר. אם כאב מופיע בשוק או בברך, מורידים עומס ופונים לאיש מקצוע ולא ממשיכים להתאמן דרכו.
4. שומרים על הסוליה נקייה ויבשהאחרי כל אימון מנקים חול, אבק ובוץ מהסוליה, כי הם מורידים את האחיזה ושוחקים את הגומי מהר יותר. מייבשים באוויר, רחוק מתנור או משמש ישירה שמקשים את החומר. כך הסוליה שומרת על האחיזה שבגללה בחרתם בנעל הזו מלכתחילה.