סנדלי גברים

סנדלי גברים לשטח נבחנים ביום טיול שלם

סנדל שטח טוב לא בולט בשום רגע מסוים. הוא פשוט לא מזכיר את עצמו לאורך כל היום. ארבעה רגעים בטיול מגלים אם זה המצב.

• הירידה. בירידה תלולה כף הרגל נדחפת קדימה בכל צעד, והאצבעות מתקרבות לקצה הסוליה. סנדל שהרצועות שלו לא נועלות את אמצע כף הרגל יגרום לאצבעות לגלוש החוצה, ובסוף הירידה הן יפגשו אבנים. הכוונון הנכון של הרצועה העליונה הוא מה שמונע את זה, ולא הגודל של הסנדל.
• הנחל. כשנכנסים למים, הסוליה פוגשת סלעים חלקים ומכוסים באצות, והרצועות נרטבות. סוליה עם דוגמה עמוקה ואחיזה טובה מונעת החלקה, ורצועות שמתייבשות מהר מונעות שפשוף כשיוצאים מהמים וממשיכים ללכת. סנדל שנשאר רטוב שעות הוא סנדל שמשאיר סימנים אדומים על הרגל עד הערב.
• השעה השישית. אחרי שעות של הליכה בחום, כף הרגל מתנפחת מעט. רצועה שהייתה מושלמת בבוקר לוחצת בצהריים, ולכן היכולת לשחרר אותה בלי להוריד את הסנדל חשובה מאוד. מי שמטייל הרבה לומד לשחרר את הרצועות בהפסקת הצהריים ולהדק אותן שוב לפני הירידה האחרונה.
• החזרה לרכב. בסוף היום הסוליה כבר עברה חצץ, אדמה ובוץ, והרצועות ספגו זיעה ואבק. סנדל עמיד חוזר מהטיול בלי תפרים שנפתחו ובלי סוליה שהתחילה להתקלף. זה מה שמבדיל סנדל שטח מסנדל עירוני שנראה דומה, והוא הסיבה שמטיילים קונים שוב את אותו דגם אחרי שנים.

הרצועות בסנדלי גברים: כוונון לכף רגל רחבה וגבוהה

כפות רגליים של גברים שונות מאוד זו מזו ברוחב ובגובה של גב כף הרגל. סנדל עם רצועות מתכווננות הוא היחיד שמתאים את עצמו לכולן.

יש שלוש נקודות כוונון שכדאי להכיר. הרצועה הקדמית שולטת בכמה כף הרגל זזה קדימה, ובירידות היא זו שעובדת הכי קשה. הרצועה שמעל גב כף הרגל קובעת את היציבות, וצריכה להיות מהודקת בלי ללחוץ על העצמות. הרצועה מאחורי העקב מונעת מהעקב להחליק החוצה, והיא שמחזיקה את כל הסנדל במקום.

גבר עם גב כף רגל גבוה ירגיש לחץ אם יהדק את הרצועה העליונה כמו שאר הרצועות, ולכן כדאי לשחרר אותה מעט ולהדק את האחורית. גבר עם כף רגל צרה יעשה את ההפך.

סנדלי הגברים שעל המדף

שורש סנדלי שורש לגברים דגם קלאסי לטיולים ולשטח מבית שורש ₪349

סוליית סנדלי הגברים: אחיזה בסלע, בחצץ ובבוץ

הסוליה של סנדל שטח היא החלק שנשחק ראשון ושעליו נשען הביטחון בכל צעד. היא צריכה לעבוד על משטחים שונים מאוד באותו טיול.

על סלע יבש האחיזה כמעט אף פעם לא בעיה. על חצץ בירידה הדוגמה בסוליה היא שמונעת מהרגל להחליק יחד עם האבנים הקטנות. על בוץ דוגמה עמוקה עם מרווחים מתנקה מעצמה בכל צעד ולא נסתמת. על סלע רטוב בנחל החומר של הסוליה עצמו קובע, ושם מורגש ההבדל בין סנדל שטח לסנדל עירוני.

עמידות הסוליה חשובה לא פחות מהאחיזה. סוליה רכה מדי נשחקת בעונה אחת של טיולים, וסוליה קשה מדי מעבירה כל אבן לכף הרגל. סנדל טיולים קלאסי נבנה כדי לעמוד בשנים של שימוש, וזה חלק גדול מהסיבה שהוא קלאסי.

באיזה שטח סנדלי גברים מצטיינים?

סנדל שטח אחד משרת כמה סוגי יום. המפה מראה איפה הוא מצטיין ואיפה הוא רק מסתדר.

המסקנה ברורה: סנדל השטח מצטיין במים ובחום, ושם הוא עדיף על כל נעל סגורה. החולשה שלו היא הגנה, ועליה בהמשך.

סנדלי גברים בנחל: רצועות שמתייבשות מהר

טיולי נחלים הם הסיבה שבגללה הרבה גברים קונים סנדל שטח מלכתחילה. נעל סגורה שנכנסת למים נשארת רטובה עד הערב, וסנדל טוב מתייבש עוד לפני ההפסקה הבאה.

הרצועות של הסנדל עשויות חומר שמתייבש במהירות, וזה ההבדל בין הליכה נוחה אחרי הנחל לבין שפשוף. רצועה רטובה ומחוספסת על עור רטוב היא המתכון לשלפוחית, ולכן כדאי לנער את הסנדל כשיוצאים מהמים ולתת לו כמה דקות באוויר לפני שממשיכים.

בתוך הנחל עצמו, הולכים לאט ובוחנים כל צעד, כי גם הסוליה הטובה ביותר מוגבלת על סלע שמכוסה באצות. מהדקים את הרצועות לפני הכניסה למים, כי סנדל רפוי עלול להישאר בבוץ שבקרקעית.

עוד הרגל שכדאי לאמץ: לפני שנכנסים לנחל עמוק, בודקים את האבזמים. אבזם שנפתח באמצע המים הוא סנדל שהולך עם הזרם, ומי שכבר חיפש סנדל בין אבנים בקרקעית לא שוכח לבדוק שוב.

מתי סנדלי גברים הם לא הבחירה הנכונה?

סנדל שטח הוא כלי מצוין, וכמו כל כלי יש לו גבולות. לדעת אותם מראש חוסך אצבע חבולה ויום טיול שנגמר מוקדם.

הגבול הראשון הוא שטח קוצני או סלעי מאוד, שבו האצבעות החשופות פוגשות דרדרים, אבנים חדות וענפים. הגבול השני הוא תרמיל כבד בטיול של כמה ימים, כשהקרסול צריך תמיכה שסנדל פתוח לא נותן. השלישי הוא ירידות ארוכות בחצץ דק, שנכנס בין כף הרגל לסוליה ומציק בכל צעד.

ברוב הטיולים של יום אחד בישראל, במיוחד בקיץ ובאזורי נחלים, אף אחד מהגבולות האלה לא רלוונטי. לכן סנדל השטח הוא ברירת המחדל של רוב המטיילים, ולא פשרה.

המידה בסנדלי גברים: העקב והבוהן

בנעל סגורה מודדים לפי תחושה בתוך הנעל. בסנדל רואים בדיוק איפה כף הרגל נמצאת, וזה מאפשר בדיקה מדויקת הרבה יותר.

העקב צריך לשבת כולו על הסוליה, בלי לגלוש מעבר לשפה האחורית. הבוהן צריכה להשאיר כסנטימטר עד קצה הסוליה, כדי שבירידה, כשהרגל זזה קדימה, היא עדיין לא תחרוג. סנדל שבו האצבעות מגיעות לקצה כבר במדידה קטן מדי, גם אם הוא מרגיש נוח במקום.

את המדידה עושים אחר הצהריים, אחרי יום על הרגליים, כי אז כף הרגל רחבה וארוכה יותר מאשר בבוקר. משווים את האורך שנמדד לטבלה של היצרן, ומי שנמצא בדיוק על הגבול בין שתי מידות יבחר בדרך כלל בגדולה, ויפצה על ההפרש בהידוק הרצועות.

שווה לבדוק גם את הרוחב. כף רגל רחבה שגולשת מעבר לשולי הסוליה בצדדים תשתפשף בסלעים ובקוצים, ורצועות מתכווננות יכולות לפצות על אורך אבל לא על סוליה צרה מדי. אם הצד החיצוני של כף הרגל נשען על השפה, כדאי לנסות מידה אחת למעלה.

סנדלי גברים לשטח גם בעיר

רוב הגברים שקונים סנדל שטח נועלים אותו בפועל יותר בעיר מאשר בטבע. בקיץ הישראלי זה הגיוני לגמרי.

התכונות שהופכות אותו לטוב בשטח עובדות גם ברחוב: אוורור מלא בחום, סוליה שלא נשחקת על מדרכות, ורצועות שמחזיקות את הרגל בהליכה ארוכה. העיצוב הפשוט של הסנדל הקלאסי משתלב עם מכנסיים קצרים, עם ג'ינס ועם מכנסי פשתן, ולא נראה כמו ציוד טיולים שנשכח על הרגליים.

לקיץ בחוץ, כובע משלים את ההגנה מהשמש שהסנדל הפתוח לא נותן, ובערבים קרירים קפוצון קל בתיק פותר את ההבדל בין הצהריים ללילה.

השבוע הראשון עם סנדלי גברים חדשים

גם סנדל נוח צריך כמה ימים כדי שהרצועות יתרככו ויתאימו לצורת הרגל. טיול ארוך ביום הראשון הוא הדרך הבטוחה לקבל שפשוף.

ההמלצה היא לנעול את הסנדל כמה ימים בעיר לפני הטיול הראשון. הליכה של שעה או שעתיים בכל יום מספיקה כדי לגלות איפה הרצועה נוגעת בעור ואיפה צריך לכוונן. אם מופיעה נקודה אדומה, משחררים את הרצועה שמעליה ובודקים שוב למחרת.

בטיול הראשון כדאי להחזיק בתיק פלסטר לשלפוחיות. זה לא סימן שהסנדל לא מתאים, אלא חלק רגיל מההיכרות בין רגל לבין רצועה חדשה.

ניקוי סנדלי גברים אחרי בוץ, חול ומלח

סנדל שטח מתלכלך, וזה בסדר. מה שמקצר את חייו הוא לכלוך שנשאר עליו זמן רב, במיוחד מלח מהים ובוץ שהתייבש.

אחרי יום בים או בנחל, שוטפים את הסנדל במים מתוקים, כולל הרצועות והאבזמים. מלח שנשאר מתגבש בסיבים, מקשה את הרצועות ומשפשף את העור בשימוש הבא. בוץ יבש מסירים במברשת רכה, ואז שוטפים.

מייבשים בצל ובאוויר, ולא בשמש ישירה או ליד מקור חום, שמקשים את הסוליה ועלולים לעוות אותה. אם מופיע ריח, שטיפה במים עם מעט סבון עדין וייבוש מלא פותרים אותו ברוב המקרים.

סנדלי גברים בשלושה סוגי שטח

הטבלה מסכמת מה הסנדל נותן בכל אחד מהמצבים הנפוצים, כדי לדעת מראש למה לצפות.

השורה על הכוונון היא זו שרוב הגברים מדלגים עליה. סנדל שמכוונן פעם אחת ונשאר כך לכל המצבים עובד חצי מהיכולת שלו.

כוונון סנדלי גברים לפני הטיול הראשון

ארבעה צעדים בבית, שלוקחים עשר דקות וחוסכים יום של שפשופים.

1. משחררים את כל הרצועותפותחים את כל הרצועות עד הסוף, ונועלים את הסנדל כשהוא רפוי לגמרי. מוודאים שהעקב יושב בדיוק במרכז השקע האחורי של הסוליה, ושיש כסנטימטר בין הבוהן לקצה. רק אחרי שכף הרגל במקום הנכון מתחילים להדק, אחרת כל הכוונון ייבנה על בסיס עקום.
2. מהדקים מאחור ואז מלפניםקודם מהדקים את הרצועה שמאחורי העקב, כך שהעקב לא זז כשמתרוממים על האצבעות. אחר כך את הרצועה שמעל גב כף הרגל, ורק בסוף את הקדמית. הסדר הזה מבטיח שכף הרגל נמשכת אחורה אל העקב, ולא נדחפת קדימה אל קצה הסוליה בירידות.
3. בודקים בירידה במדרגותיורדים כמה פעמים במדרגות של הבניין, ושמים לב אם האצבעות זזות קדימה או אם הרצועה הקדמית לוחצת. מדרגות הן הדרך הקלה ביותר לדמות ירידה בשטח בלי לצאת מהבית. אם האצבעות מתקרבות לקצה, מהדקים מעט את הרצועה העליונה ובודקים שוב.
4. מסמנים את הכוונון שעובדכשמוצאים את הכוונון הנכון, כדאי לזכור אותו או לסמן נקודה קטנה על הרצועה. כך אחרי שמשחררים בהפסקת הצהריים או לפני הנחל, אפשר לחזור אליו בשניות. מטיילים ותיקים מחזיקים שני כוונונים: אחד הדוק לשטח ולמים, ואחד רפוי יותר לעיר ולנסיעה.