שעונים לגברים

אלגנטי, יומיומי או ספורטיבי?

כמעט כל שעון גברים נופל לאחת משלוש משפחות, וההבדל ביניהן אינו רק מראה. הוא בעובי, במשקל, בסוג הרצועה ובמה שהשעון מסוגל לספוג. לפני שמשווים דגמים, שווה להחליט לאיזו משפחה אתם שייכים, כי זה מצמצם את הרשימה מיד.

• שעון אלגנטי בנוי להיכנס מתחת לשרוול חולצה: מארז דק, לוח נקי בלי עומס, רצועת עור צרה יחסית וקוטר מתון. הוא נראה מצוין באירוע ובפגישה, ובתמורה הוא לא אוהב מים ומכות. זו הבחירה הנכונה למי שכבר יש לו שעון יומיומי ומחפש את השעון השני, או למי שהלבוש שלו רשמי ברוב ימות השבוע.
• שעון יומיומי הוא הפשרה שרוב הגברים מחפשים בפועל: מארז בקוטר בינוני, לוח קריא, ורצועה שאפשר להחליף בין עור למתכת לפי היום. הוא לא נראה חגיגי מדי עם ג'ינס ולא ספורטיבי מדי עם חליפה. אם קונים שעון אחד בלבד, זו כמעט תמיד המשפחה הנכונה, והיא גם זו שנמצאת כאן.
• שעון ספורטיבי מתוכנן סביב עמידות: זכוכית קשיחה, מארז שמגן על הכתר, רצועה סינתטית שנשטפת ודרגת אטימות גבוהה. הוא עבה וכבד יותר, ולכן מורגש יותר על היד ונתקע יותר בשרוול. מי שמתאמן, נוסע או עובד בשטח ירוויח ממנו, ומי שיושב במשרד ישלם בעובי בלי לקבל תמורה.
• שעון חכם הוא בכלל מוצר אחר: הוא דורש טעינה כל כמה ימים, קשור לטלפון ולמערכת ההפעלה שלו, ומתיישן כמו כל מכשיר אלקטרוני. הוא מצוין למי שרוצה מדדים והתראות, והוא אינו מחליף שעון אנלוגי שממשיך לעבוד עשור על סוללה אחת. הקטגוריה הזו מרכזת שעוני יד אנלוגיים, ולא מכשירים מחוברים.

שווה גם לחשוב על טווח המחיר לפי אורח החיים ולא לפי המראה בלבד. שעון שנענד כל יום, נחבט בהגה ובמשקוף ונחשף לזיעה, יתבלה בכל טווח מחיר, ולכן דגם יומיומי עמיד ובמחיר מתון הוא לרוב בחירה נכונה יותר מדגם יקר שחוששים ממנו. שעון יקר יותר מוצדק כשהוא נענד באירועים או כשהוא נשמר לשנים ומועבר הלאה.

אם אתם מתלבטים, שאלו את עצמכם כמה ימים בשבוע אתם לבושים רשמית וכמה ימים אתם ליד מים או בפעילות. התשובה הזו מכתיבה את המשפחה מהר יותר מכל השוואת מפרטים.

מה המספרים במפרט אומרים על היד שלכם?

שלושה מספרים קובעים איך השעון יישב וייראה, ורק אחד מהם מופיע בכותרת המוצר. שווה להכיר את שלושתם, כי הם ההבדל בין שעון שנראה בול לבין שעון שנראה מושאל.

יש דרך פשוטה לבדוק את זה בלי לקנות. מודדים את רוחב פרק היד מעצם לעצם בעזרת סרגל, ומשווים למרחק בין הזרועות שמופיע לעיתים במפרט או נמדד מתמונת פרופיל של השעון. אם המרחק גדול מהרוחב הזה, הזרועות יבלטו מעבר לעצם והשעון ייראה מונח על היד ולא עליה. הבדיקה הזו מנבאת את המראה טוב יותר מהקוטר לבדו.

הקוטר הוא המספר שכולם מסתכלים עליו, והוא קובע כמה השעון נוכח על היד. המרחק בין הזרועות קובע בפועל אם השעון יושב נכון: אם הוא ארוך מעצם פרק היד, השעון יבלוט לצדדים גם אם הקוטר קטן. העובי נשכח כמעט תמיד ומורגש כל יום, בעיקר במי שלובש חולצה עם שרוול. מי שעונד שעון מתחת לשרוול יעדיף כמה מילימטרים פחות בעובי על פני כמה מילימטרים פחות בקוטר.

מהמלאי שלנו כרגע

Fossil שעון יד לגבר דגם FS5946 מבית Fossil ₪504 LACOSTE שעון יד דגם 2011096 מבית LACOSTE ₪540

לוח, תאריך ומה שבאמת משתמשים בו

על הלוח יש בדרך כלל יותר ממה שנחוץ, וזו לא בעיה כל עוד יודעים מה מסתכלים עליו. שתי שאלות פשוטות מספיקות: האם אתם קוראים את השעה במבט חטוף, והאם התוספות שעל הלוח משמשות אתכם או רק מעמיסות.

שווה גם להסתכל על הלוח כמו שמסתכלים על חולצה: האם הוא כהה או בהיר, מט או מבריק. לוח מבריק מחזיר השתקפויות ומקשה לקרוא את השעה בשמש ישירה או מתחת לתאורה חזקה, ולוח מט קריא בכל תנאי אבל נראה פחות יוקרתי. זה שיקול מעשי לגמרי שכמעט אף אחד לא בודק לפני הקנייה ומרגישים אותו כל יום.

קריאות נקבעת בעיקר על ידי ניגודיות בין המחוגים ללוח ועל ידי סימוני שעות ברורים. לוח כהה עם מחוגים בהירים או ההפך נקרא בשבריר שנייה, בעוד לוח שבו הכול באותו גוון דורש להתמקד. חלון תאריך הוא התוספת היחידה שרוב הגברים באמת משתמשים בה, ולכן שווה לבדוק שהוא גדול מספיק כדי לקרוא בלי משקפיים. סיבובי לוח נוספים כמו שניות או כרונוגרף מוסיפים מראה טכני, ובפועל רובם משמשים לעיתים נדירות. שווה לבחור אותם בגלל המראה ולא בגלל תועלת מדומה.

עוד שני פרטים קטנים שמשנים ביומיום. הכתר, אותו בורג קטן בצד שמכוונים בו את השעה, יכול להיות שטוח או בולט: כתר בולט נוח לכוונון אבל נלחץ לתוך גב היד ומשאיר סימן, וכתר שקוע מוגן יותר ודורש ציפורן. חומר המחוגים והסימונים קובע קריאות בחושך: סימונים עם חומר זוהר נטענים מאור ומאפשרים לראות את השעה בלילה בלי להדליק אור, ובלעדיהם השעון פשוט לא נקרא כשקמים באמצע הלילה.

פרט שקל לפספס: חומר הזכוכית. זכוכית מינרלית זולה יותר ונשרטת בקלות יחסית, וזכוכית קשיחה עמידה בהרבה לשריטות אבל שבירה יותר במכה חזקה. בשעון יומיומי שנחבט במשקוף ובהגה, זה אחד ההבדלים שמורגשים אחרי שנתיים.

רצועה מתחלפת: שעון אחד, שני מראות

הדרך הזולה ביותר לקבל שני שעונים היא לקנות אחד ולהחליף לו רצועה. אותו מארז בדיוק נראה רשמי על עור חלק ויומיומי לגמרי על רצועת בד או מתכת, וההחלפה עולה שבריר ממחיר שעון נוסף.

יש גם צד תחזוקתי לרצועה, וגם הוא זול. רצועת עור סופגת זיעה ונשחקת בעיקר בחורים ובאזור האבזם, ולכן היא נחשבת חלק מתכלה שמחליפים כל כמה שנים ולא סימן לשעון שנגמר. רצועת מתכת לעומת זאת אוספת לכלוך בין החוליות ומרוויחה משטיפה במים פושרים ומברשת רכה פעם בכמה חודשים. שתי הפעולות האלה לוקחות דקות ומחזירות לשעון מראה של חדש.

כדי שזה יעבוד צריך לדעת מספר אחד: רוחב הרצועה במילימטרים במקום החיבור. זהו נתון סטנדרטי, ולכן רצועה בכל רוחב נפוצה זמינה במגוון חומרים וצבעים. בחלק מהדגמים יש גם מוט קפיץ מהיר שמאפשר להחליף ביד בלי כלים תוך פחות מדקה, וזו תוספת ששווה לחפש. רצועת עור נוחה מהיום הראשון ומתרככת עם הזמן, ולא אוהבת מים וזיעה. רצועת מתכת עמידה, נשטפת ומתקצרת אצל שען על ידי הסרת חוליות, אבל היא כבדה יותר. רצועה סינתטית היא הבחירה לימים חמים ולפעילות.

קריאת דרגת האטימות למים

הסימון שעל גב השעון מטעה יותר מכל נתון אחר בקטגוריה, כי הוא מתאר לחץ סטטי במעבדה ולא שחייה בפועל. תנועת היד במים מכפילה את הלחץ הרגעי, ולכן הכלל המעשי מחמיר מהמספר.

יש גם הבדל בין שני סוגי כתר שמשפיע ישירות על האטימות. כתר רגיל נלחץ פנימה בלבד, וכתר מתברג ננעל בהברגה אל הגוף וכך אוטם את הפתח שדרכו מכוונים את השעה. שעון עם כתר מתברג שנשאר פתוח אחרי כיוון השעה מאבד את האטימות שלו לגמרי, וזו אחת הסיבות הנפוצות לכניסת מים בשעון שדורג כאטום היטב.

סימון של שלוש אטמוספרות מיועד להתזות, לגשם ולנטילת ידיים בלבד. חמש אטמוספרות מאפשרות מקלחת קצרה ורחצה שטחית. עשר אטמוספרות ומעלה מיועדות לשחייה סדירה. מים חמים מסוכנים יותר ממים קרים, כי אדים מרחיבים את האטמים ומאפשרים ללחות להיכנס. חשוב גם לזכור שהאטימות אינה נצחית: היא נחלשת עם השנים ואחרי כל פתיחה של הגב, ולכן שעון בן חמש שנים אינו אטום כמו ביום שנקנה. בשעון עם כתר מתברג, אטימות מובטחת רק כשהכתר סגור עד הסוף.

מקוריות, אחריות ומה שלא רואים בתמונה

שעונים הם אחת הקטגוריות שהכי הרבה מזייפים, ותמונה בקטלוג נראית זהה בין מוצר מקורי לחיקוי טוב. לכן ההבדל בין מוכר למוכר אינו במחיר אלא במקוריות, באחריות שמישהו מכבד בארץ, ובאפשרות לקצר רצועה או להחליף סוללה. הטבלה כאן מסכמת את ההבדלים בין סוגי מוכרים.

אחרי שמצמצמים לשניים או שלושה דגמים, ההחלטה כמעט תמיד חוזרת לשלושה דברים: מידות שמתאימות לפרק היד, רצועה שמתאימה לאופן שבו תענדו את השעון, ודרגת אטימות שמתאימה לחיים שלכם. כל השאר הוא טעם אישי.

מרשימה ארוכה לשעון אחד

חמישה צעדים קצרים שעוברים עליהם לפני ההזמנה. הם לוקחים כמה דקות וחוסכים את שתי התוצאות הנפוצות: שעון שבולט מעבר לפרק היד, ושעון שנכנס למגירה אחרי שנרטב.

1. מודדים את היקף פרק הידעוטפים חוט או סרט מדידה סביב פרק היד ומודדים בסנטימטרים, ואז משווים לטווח שמופיע במפרט הרצועה. פרק יד צר יעדיף מארז מתון ומרחק זרועות קצר, ופרק יד רחב נושא היטב גם מארז גדול. עדיף למדוד בסוף היום, כי פרק היד מתנפח מעט בחום ובמהלך היום.
2. מחליטים איזו משפחה מתאימה לכםאלגנטי לשרוול חולצה, יומיומי לכל דבר, או ספורטיבי לפעילות ולמים. אם קונים שעון אחד בלבד, המשפחה היומיומית כמעט תמיד הבחירה הנכונה, כי היא לא נראית חגיגית מדי עם ג'ינס ולא ספורטיבית מדי עם חליפה. ההחלטה הזו מצמצמת את הרשימה יותר מכל מסנן אחר.
3. בודקים עובי ולא רק קוטרהעובי הוא מה שקובע אם השעון נכנס מתחת לשרוול ואם מרגישים אותו אחרי שמונה שעות. שעון עבה נתקע בשרוול ומתנגש בשולחן, ושעון דק נשכח על היד. מי שלובש חולצה מכופתרת ברוב ימות השבוע ירוויח יותר מהורדת מילימטרים בעובי מאשר מהורדת מילימטרים בקוטר.
4. מתאימים את דרגת האטימות לשימושמסתכלים על הסימון בגב השעון ומתרגמים אותו לשימוש בפועל: התזות בלבד, מקלחת קצרה, או שחייה סדירה. כדאי לבחור דרגה גבוהה מהנדרש, כי האטימות נחלשת עם השנים ואחרי החלפת סוללה. אם יש כתר מתברג, זכרו שהאטימות תקפה רק כשהוא סגור עד הסוף.
5. רושמים את רוחב הרצועה ובודקים אחריותרוחב הרצועה במילימטרים הוא המספר שיאפשר להזמין רצועה חלופית בעוד שנה בלי לפרק את השעון ולמדוד. במקביל שווה לבדוק כמה זמן האחריות, מי מכבד אותה בארץ, ואיפה מחליפים סוללה. בשעון אטום ההחלפה כוללת גם אטם, ולכן עדיף לעשות אותה אצל שען.