מצלמות אקסטרים

מה הופך מצלמת אקסטרים לעמידה באמת?

העמידות אינה תכונה אחת אלא ארבע החלטות תכנון נפרדות, וחלק מהדגמים מצטיינים בחלקן בלבד. שווה להבין מה כל אחת מהן מכסה, כי הכשל בפועל כמעט תמיד מגיע מהאחת שלא בדקתם.

• אטימות למים בגוף עצמו. הדגמים המודרניים אטומים לעומק של כמה מטרים בלי מארז חיצוני כלל, וזה מספיק לשחייה, לקייאק, לגלישה ולגשם. לצלילה אמיתית עדיין נדרש מארז ייעודי, שגם מגן על העדשה מלחץ וגם מונע עיוות תמונה. חשוב לוודא שהדלתית של הסוללה סגורה עד הנקישה, כי שם נכנסים המים.
• עמידות לזעזועים ולנפילות. גוף מחוזק בלי חלקים נעים גדולים, עדשה מוגנת ומסך קטן ומעוגן הופכים את המצלמה לעמידה בנפילה מכידון או מקסדה. זה לא אומר שהיא בלתי שבירה: נפילה על אבן חדה בזווית לא טובה עדיין תשבור זכוכית עדשה, ולכן מגן עדשה שקוף הוא אחד האביזרים הזולים והמשתלמים ביותר.
• עמידות לאבק ולחול. מצלמה בלי פתחים גדולים ובלי מנגנון זום נשלף אינה נותנת לחול להיכנס, וזה מה שהופך אותה למתאימה לחוף ולמדבר. חול שכן נכנס מגיע כמעט תמיד דרך הדלתיות, ולכן פותחים אותן רק בידיים יבשות ונקיות. שטיפה במים מתוקים אחרי ים היא פעולה של דקה שמונעת נזק מצטבר.
• התמודדות עם קור וחום. סוללה קטנה מאבדת קיבולת מהר בקור, ומצלמה שמצלמת ברזולוציה גבוהה מתחממת מהר בשמש. אלה שני קצוות של אותה בעיה: מצלמת אקסטרים היא קופסה אטומה, וקופסה אטומה מתקשה לפזר חום. שמירה על הסוללה קרוב לגוף בקור ועל המצלמה בצל בין קטעים פותרת את רוב המקרים.

שווה לזכור שכל העמידות הזו נבנתה סביב ויתור אחד גדול: אין זום אופטי וכמעט אין שליטה ידנית. מצלמת אקסטרים מצלמת את מה שקרוב אליה, בזווית רחבה, ובאופן אוטומטי לגמרי, וזה בדיוק מה שהופך אותה לשימושית כשהידיים עסוקות. מי שמצפה ממנה להחליף מצלמה רגילה יתאכזב, ומי שמצפה ממנה לתעד פעילות שאי אפשר לצלם אחרת יגלה שאין לה תחליף.

מצלמת אקסטרים במים: עד איזה עומק ובלי מארז

השאלה הזו חוזרת יותר מכל אחרת, והתשובה תלויה בשני מספרים שמופיעים במפרט ולא תמיד באותה שורה: עומק העמידות של הגוף עצמו, ועומק העמידות עם מארז הצלילה הייעודי. אלה שני נתונים שונים לגמרי.

בלי מארז, רוב הדגמים עומדים בעומק של כמה מטרים בודדים, וזה מכסה שחייה בבריכה, שנרקול קרוב לפני המים, גלישה, קייאק וגשם שוטף. עם מארז צלילה העומק המותר עולה עשרות מטרים, והמארז גם מתקן את העיוות האופטי שנוצר כשהעדשה נוגעת ישירות במים. חשוב לדעת שתי נקודות פרקטיות: מסך מגע אינו עובד מתחת למים, ולכן צריך להפעיל הקלטה לפני הכניסה או להשתמש בכפתור פיזי, וטיפת מים על העדשה תהרוס פריים שלם. משיכת האצבע על העדשה ממש לפני הצילום היא הטריק שכל צלם מים לומד בפעם הראשונה.

מהמלאי שלנו כרגע

DJI מצלמת אקסטרים דגם Osmo Action 5 Pro Adventure Combo מבית DJI ₪1,979 GoPro מצלמת אקסטרים דגם HERO13 Black מבית GoPro ₪1,879

ייצוב, אופק נעול וזווית רחבה במצלמות אקסטרים

שלושה מאפיינים קובעים איך ייראה החומר בסוף, וכולם נובעים מאותה מגבלה: המצלמה מחוברת למשהו שזז, ואין יד שמייצבת אותה. הפתרונות לזה הם אלקטרוניים ולא מכניים.

הייצוב האלקטרוני במצלמות האלה הגיע לרמה שבה חומר מריצה נראה כאילו צולם על מסילה, והוא הסיבה המרכזית שאנשים קונים דגם חדש. המחיר הוא חיתוך קל מהפריים ודרישת אור מסוימת, ולכן בתאורה חלשה מאוד הוא נחלש. נעילת אופק שומרת על קו האופק ישר גם כשהמצלמה מסתובבת, וזה מה שהופך צילום מאופנוע או מסקי לצפייה נעימה במקום לסחרחורת.

הזווית הרחבה היא מה שמאפשר להצמיד מצלמה לחזה ועדיין לראות את כל הסצנה, וזה גם מה שגורם לכל דבר להיראות רחוק יותר ממה שהוא. אדם שעומד שני מטרים מכם ייראה קטן, ולכן הכלל בצילום אקשן הוא להתקרב הרבה יותר ממה שמרגיש נכון. רוב הדגמים מאפשרים לבחור בין כמה זוויות, וכדאי להתנסות בהן לפני היציאה ולא במהלכה.

מתקנים והרכבה: איפה מצמידים מצלמת אקסטרים

המצלמה עצמה היא חצי מהסיפור, והמתקן קובע איך ייראה החומר. חמשת השלבים הבאים הם מה שמפריד בין סרטון שמעניין לצפות בו לבין חצי שעה של אספלט.

1. בוחרים נקודת הרכבה לפי מה שרוצים לראותמתקן חזה נותן תחושת גוף ראשון ומראה גם את הידיים, מתקן קסדה נותן בדיוק את מה שהעיניים רואות, ומתקן כידון או לוח גלישה מראה את הציוד ואת הסביבה. אין נקודה אחת נכונה לכולם, ולכן שווה לחשוב מראש מה הסיפור: הפעולה עצמה, הנוף מסביב, או הפנים שלכם.
2. מהדקים פעמיים ובודקים לפני שיוצאיםרעידות משחררות ברגים בהדרגה, ומצלמה שהתרופפה נופלת בדיוק בקטע המעניין. מהדקים את הבורג ביד, מנערים את המתקן חזק, ומהדקים שוב. בציוד שנוסע במהירות כדאי להוסיף גם רצועת ביטחון שקושרת את המצלמה לגוף או לכידון, כי מתקן שבור עדיין משאיר אותה קשורה.
3. מדביקים מתקן דבק על משטח נקי ומחכיםמתקני דבק נדבקים לקסדה, ללוח או לרכב, והם חזקים מאוד בתנאי שהמשטח נוקה מאבק ומשומן והדבק התייבש. רוב היצרנים ממליצים לחכות מספר שעות לפני שימוש ראשון, וזה בדיוק השלב שכולם מדלגים עליו. הדבקה על משטח קר או לח לא תחזיק.
4. מכוונים את הזווית לפני ההקלטה ולא אחריהבזווית רחבה מאוד קשה להעריך בעין מה נכנס לפריים, ולכן שווה להקליט עשר שניות ולבדוק במסך או בטלפון. הטיה של כמה מעלות למעלה או למטה משנה לגמרי אם רואים את הנוף או את הרצפה. אחרי שמוצאים את הזווית הנכונה לאותו מתקן, היא נשארת נכונה לפעם הבאה.
5. מכינים סוללות ומקום בכרטיס לפי אורך היוםמצלמות אקסטרים מחזיקות עשרות דקות של הקלטה רציפה בלבד, ולכן יום בשטח דורש שתיים או שלוש סוללות. כדאי לטעון הכול בלילה שלפני, לרוקן את הכרטיס מראש, ולשמור סוללה רזרבית קרוב לגוף בקור. מטען נייד בתיק פותר את רוב המקרים שבהם הכול נגמר באמצע.

רוח וסאונד במצלמת אקסטרים: הבעיה שמפתיעה

הסיבה מספר אחת שחומר אקשן נמחק אינה התמונה אלא הסאונד. מיקרופון קטן בתוך גוף אטום, שנוסע בשלושים קילומטרים לשעה, מקליט רעש רוח אחיד שמכסה הכול ואינו ניתן לתיקון בעריכה.

שלושה פתרונות עובדים, ואפשר לשלב ביניהם. ספוגית רוח שנדבקת מעל פתחי המיקרופון היא הזול והיעיל מכולם, והיא מורידה את רוב הרעש בעלות זניחה. מיקרופון חיצוני מתחבר דרך מתאם בחלק מהדגמים ומאפשר להקליט קול ברור של מי שמדבר, וזה קריטי למי שמצלם תוכן ולא רק פעולה. הקלטת קול נפרדת בטלפון בכיס היא פתרון שעוקף את הבעיה לגמרי ומסונכרן בעריכה. מי שמצלם בעיקר תנועה יגלה שפס קול שנוסף בעריכה עדיף על סאונד מקורי מלא רוח, ואת האביזרים אפשר להשלים דרך אביזרים ליצירת תוכן וסלפי.

החומר שיוצא ממצלמת האקסטרים: העברה, עריכה ואחסון

יום צילום אחד מייצר כמות קבצים שמפתיעה כמעט את כולם, ורוב האנשים נתקעים בדיוק שם: החומר יושב בכרטיס, אף אחד לא עובר עליו, ובסוף מוחקים הכול כדי לפנות מקום ליום הבא. כמה הרגלים פשוטים פותרים את זה.

• העברה אלחוטית לטלפון. רוב הדגמים מתחברים לאפליקציה ומאפשרים למשוך קטעים נבחרים ישירות לטלפון, בלי מחשב ובלי כבל. זו הדרך המהירה ביותר להוציא שלושים שניות טובות לרשתות באותו ערב. החיסרון הוא שההעברה איטית יחסית ומרוקנת סוללה, ולכן עדיף למשוך קטעים קצרים ולא יום שלם.
• גיבוי מהכרטיס למחשב. לפני שמפרמטים כרטיס, מעתיקים את כל התיקייה לשני מקומות שונים, ורצוי שאחד מהם לא יהיה באותו בית. כרטיסי זיכרון קטנים נוטים ללכת לאיבוד ולהיכשל בלי אזהרה, וחומר שצולם פעם אחת אינו ניתן לשחזור. הפירמוט עצמו נעשה תמיד בתוך המצלמה ולא במחשב.
• סימון קטעים כבר בשטח. רוב המצלמות מאפשרות ללחוץ כפתור בזמן ההקלטה ולסמן רגע מעניין, וזה חוסך שעות של חיפוש אחר כך. אם אין פונקציה כזו, אפשר פשוט לעצור ולהתחיל הקלטה חדשה בכל פעם שקורה משהו. קבצים קצרים וממוספרים קלים בהרבה לעריכה מקובץ אחד של שעה.
• בחירה אכזרית לפני העריכה. הכלל שעובד הוא לשמור רק את מה שתרצו לראות שוב בעוד שנה, ולמחוק את השאר מיד. צילום אקשן מייצר הרבה מאוד חומר זהה, ושמירה של הכול פירושה שלא תצפו באף אחד ממנו. חמש דקות של סינון ביום הצילום שוות יותר משעה של מיון חודש אחר כך.

מי שמצלם באופן קבוע ימצא שכדאי להחזיק כרטיס שני ולהחליף במקום למחוק בשטח. כך אף פעם לא מוחקים חומר בלחץ של רגע, והגיבוי נעשה בבית בנחת מול מסך גדול.

מה מבדיל בין מצלמות אקסטרים בטווח דומה?

שתי מצלמות באותו מחיר יכולות להיראות זהות ולהתנהג אחרת לגמרי בייצוב, בסאונד ובחיי הסוללה, ואף אחד מהנתונים האלה אינו מופיע בגדול על האריזה. הטבלה כאן מסכמת את ההבדלים בין סוגי מוכרים לפי מה שמשנה בציוד שנוסע איתכם, כדי שההשוואה תיגמר בעמוד הזה.

אחרי שמצמצמים לשניים או שלושה דגמים, ההחלטה כמעט תמיד חוזרת לשלושה נתונים: איכות הייצוב, עומק העמידות למים בלי מארז, וזמינות המתקנים והאביזרים למערכת הזו. כל השאר הוא העדפה. שווה גם לבדוק מה מגיע באריזה, כי חלק מהדגמים נמכרים כערכה עם מתקן, סוללה נוספת ותיק וחלק כגוף בלבד, וההפרש הזה מסביר כמעט כל פער מחיר שנראה מוזר בין שתי הצעות לאותו דגם.

מה כדאי לבדוק לפני שמזמינים מצלמת אקסטרים?

רשימה קצרה שעוברים עליה פעם אחת. היא חוסכת את שתי האכזבות הנפוצות: מצלמה שנקנתה בלי המתקן שבאמת צריך, וסוללה שנגמרת אחרי חצי שעה של יום שלם.

1. מגדירים לאיזו פעילות המצלמה נועדהשחייה וצלילה מובילות לעומק ולמארז, אופניים ואופנוע מובילים לייצוב ולנעילת אופק, וטיולים מובילים לסוללה ולמשקל. אלה דרישות שונות שמכוונות לדגמים שונים, ורוב האכזבות מגיעות מקנייה כללית בלי להחליט. עדיף לבחור מצוינות בתחום אחד מאשר בינוניות בכולם.
2. בודקים את עומק העמידות בלי מארזמחפשים במפרט את העומק של הגוף עצמו ולא את העומק עם מארז הצלילה, כי אלה שני מספרים שונים. לשחייה, גלישה וקייאק העומק הבסיסי מספיק לחלוטין. אם בתוכנית יש צלילה אמיתית, כדאי לוודא שקיים מארז ייעודי לאותו דגם ולתמחר אותו כחלק מהקנייה.
3. מוודאים שיש ספוגית רוח או חיבור למיקרופוןרעש רוח הוא מה שהורס את רוב החומר, והפתרון הזול הוא ספוגית שנדבקת מעל המיקרופון. אם התכנון כולל דיבור אל המצלמה, שווה לבדוק אם קיים מתאם למיקרופון חיצוני לאותו דגם. זה נתון שכמעט אף פעם אינו בכותרת ומשנה מאוד בפועל.
4. בודקים כמה סוללות וכרטיסים צריךזמן ההקלטה הרציפה במצלמות האלה נמדד בעשרות דקות, ולכן יום בשטח דורש שתיים או שלוש סוללות. כדאי לבדוק אם אפשר להטעין תוך כדי צילום ממטען נייד, ואיזו מהירות כרטיס נדרשת לרזולוציה הגבוהה ביותר של הדגם. שני אלה עולים מעט ומצילים יום שלם.
5. מוודאים שיש מתקנים זמינים למערכתמצלמה היא רק ההתחלה, ומה שקובע איך ייראה החומר הוא המתקן. בודקים שקיימים מתקן חזה, מתקן קסדה, מתקן כידון ומגן עדשה לאותו דגם, ושאפשר להשיג אותם בארץ. מערכת עם מבחר אביזרים גדול שווה יותר מדגם מבודד עם מפרט מרשים מעט יותר.